תהליך ה"התמרכזות וההתפכחות" שקרה לראש הממשלה לשעבר אריאל שרון, שנאבק בשעות ובימים האחרונים על חייו בבית החולים לאחר תרדמת בת 8 שנים, קרה גם לרבים לפניו. לפרס, לדיין, לעזר ויצמן, לרבין, לאולמרט - כולם היו אנשי ארץ ישראל השלמה והבינו בהמשך שצריך להשתחרר ולהיפטר מהשטחים.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
שרון עבר את התהליך שעברו כולם כשהגיע לראשונה לכס ראש הממשלה בפברואר 2001 - אלא שאצלו משהו תמיד היה שונה. שרון היה "מנהיג משימתי" בכל תפקיד אותו ביצע: במשרד הביטחון הוא עשה מלחמה, במדרש החקלאות וכיו"ר ועדת השרים להתיישבות בנה התנחלויות, במשרד החוץ רצה לעשות שלום - ובתור ראש ממשלה שאף לעשות הכל.
בשנת 1999, שנתיים לפני שנבחר לראש הממשלה, הוא ישב בחצר ביתו עם בנו גלעד וחבר קרוב - ופרש בפניהם את תוכניתו המדינית. כזו שהייתה לא רחוקה בכלל מתוכנית מרצ, רק כזו שכוללת רכיבים ביטחוניים. בנו גלעד השתהה ואף אמר כי נעשה יותר קיצוני מ"שלום עכשיו".
4 שנים לאחר מכן, בישיבה דרמטית של סיעת הליכוד - כשכבר כיהן כראש ממשלה, שרון דיבר - ונראה היה כאילו אורי אבנרי מדבר מפיו. הוא אמר אז לחבריו בסיעה: "בואו נגיד את האמת, מה שמתקיים בשכם, ג'נין, טול כרם וחברון זה כיבוש. אסור ולא צודק שנשלוט בפלסטינים". חברת הכנסת גילה גמליאל, שאז נחשבה לאחת מה"מורדים" הטיחה אז בשרון שהוא פוגע בביטחון ישראל. האם אותו תהליך שקרה לשרון יקרה גם לנתניהו? האם נתניהו מבין את מה ששרון הבין ופשוט לא יכול לבצע מהלכים דרמטיים כיוון שהוא מחושק פוליטית? ימים יגידו.