אני עוקבת אחרי הקרב על חוות מזור כבר תקופה ארוכה, ולאחרונה נכנסתי בעובי הקורה לצורך עריכת הכתבה ששודרה במוצאי שבת. מדובר באחד הנושאים המורכבים והכאובים ביותר, מלא באמוציות, אינטרסים וסוגיות משפטיות ומוסריות.
הצטרפו לעמוד הפייסבוק של לילך סונין
הוויכוח נחלק לשני נושאים מרכזיים: שאלת הנחיצות של הניסויים בבעלי חיים, ועצם קיומה של חוות מזור כגוף מסחרי, המייצא למחקר בחו"ל קופים שגרעין הרבייה המקורי שלהם נעקר מהטבע במאוריציוס.
הייתי השבוע בחוות מזור. צריך לומר, שלמרות טענות שנשמעו בעבר, על פניו, המצב של הקופים בחווה נראה תקין. התרשמתי שבעלי החווה עושים את הנדרש כדי שהקופים יהיו במצב טוב. עם זאת, ברור שהייתי מעדיפה לראות את הקופים הללו על עץ בטבע ולא בתוך כלוב. לא משנה כמה ינסו לשפר את תנאי המחיה שלהם, אין ספק שרווחתם נפגעת. ולכולם ברור שהשמירה על בריאותם היא אינטרס כלכלי של החווה, שמרוויחה אלפי שקלים על כל קוף שנמכר במצב תקין למעבדות המחקר.
לטעמי, בהרבה מקרים פעילי זכויות בעלי החיים מזיקים למטרה של עצמם. אם בשימוש באיומים, קללות ונאצות, ואם בזריקת האשמות לא מבוססות, שהפרכתן מערערת את האמון והאמפתיה של הציבור.
קהילת הרופאים: אין תחליף למחקר על גופם של בעלי החיים
בעניין הניסויים בבעלי חיים יש לכאורה קונצנזוס: רוב הציבור, גם חובבי חיות מושבעים, מאמינים שאין ברירה, ושכדי לפתח תרופות וחיסונים המצב חייב להימשך. הרוב המכריע בקהילה הרפואית והמדעית טוען שאין תחליף לבדיקות ומחקר על גופם של בעלי חיים. עכברים, חולדות ודגים, כלבים וחתולים, כבשים וחזירים וכמובן קופים. מיליוני יצורים חיים שנולדים ומתים בשביל שאנחנו ננסה לשפר את איכות ותוחלת החיים שלנו.
למצוא רופאים וחוקרים שמתנגדים לניסויים האלה זו משימה כמעט בלתי אפשרית, למעט אותו מיעוט של רופאים מוכרים שמעידים מטעם העמותות למען בעלי החיים. גם אם יש בקרב אנשי המחקר כאלה שחושבים שיש כאן בעיה, אפשר רק לדמיין את הנידוי והבוז שיתקלו בו אם יביעו את עמדתם בפומבי, שלא לדבר על ייבוש התמיכה הכספית בעבודתם.
אמנם אין לי השכלה רפואית או מדעית, אבל כמעט כל מי ששוחחתי איתו טען שחייבים לעשות ניסויים בבעלי חיים, פשוט בגלל שבלי זה אף תרופה לא תאושר לשימוש על בני אדם. ברור שיש כאן בעיה. הרי הרשויות דורשות את הניסויים בגלל הביטחון המוחלט בחיוניותם. ביטחון שעד כה לא באמת ניסו לערער עליו.
מבקר המדינה קבע: ניתן להפחית בסבל בעלי החיים
דוח מבקר המדינה לינדנשטראוס שפורסם בשנה שעברה מתח ביקורת חריפה על התנהלות מוסדות המחקר והמועצה לפיקוח על ניסויים בבעלי חיים. למעט האוניברסיטה העברית, ששמה בשנים האחרונות דגש על הפחתת הסבל של חיות המעבדה, מוסדות המחקר בארץ נוטים לעגל פינות.
המבקר גם שם את האצבע על אחת הבעיות המטרידות ביותר: חוסר מוטיבציה של החוקרים להשקיע מאמץ במציאת פתרונות חלופיים לניסויים בבעלי חיים. אם זה עובד למה לשנות? א. כי זה לא תמיד עובד. הנתונים מראים שאחוז גבוה מהניסויים בבעלי חיים לא מוכיח את עצמו כרלוונטי לבני אדם ולא מקדם את המדע או הרפואה. ב. כי מדובר ביצורים חיים, ואם אפשר למנוע, או לפחות להפחית ולצמצם את סבלם למינימום ההכרחי, הרי שמדובר, לדעתי, במטרה נעלה לא פחות מחיפוש אחר התרופה למחלה כזו או אחרת.
הרוב המכריע של הציבור מתקשה לבחור צד בסיפור הזה. למרות הפופולאריות הגואה של גארי יורופסקי, רובנו צורכים מוצרים שמקורם מן החי. רובנו נעדיף שמישהו ידאג לכך שהחיות שמשרתות אותנו לא יסבלו, אבל כמעט אף אחד מאיתנו לא ייקח על עצמו את המשימה לעשות משהו בנדון. וחבל. כי את השינוי צריך לעשות מבפנים. אוהבי בעלי חיים צריכים להיכנס למחקר ולרפואה ולחפש את האלטרנטיבות. כל עוד הם יצעקו מבחוץ, השיירה תמשיך בדרכה.