סיימתם זה עתה להתכתש במשך שעה וחצי והסקרים בעיצומם. השליחים שלכם באולפני הטלויזיה מהללים את הביצועים שלכם, ומיד יתפרסמו סקרי-הבזק ברשתות הגדולות.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
אבל המיידיות של הטוויטר כבר מייצרת שיח, להג, באז, וייב, על משפט אחד שלך, מיט רומני: הקלסרים שלך, מסתבר, מלאים בנשים. למה? איך באמת מילאו את הקלסרים בנשים? מה עושות נשים בתוך הקלסרים? זה קלסר גדול? עם חוצצים? כמה נשים נכנסות בקלסר אחד? ומה זו ה"החפצה" המוזרה הזאת?
הנה הציטוט המדויק של דברי רומני בתשובה לשאלה על תקרת זכוכית ואי שוויון בשכר של נשים. רומני מסביר כיצד פעל כמושל מסצ'וסטס להעלאת שיעור הנשים במימשל:
I went to a number of women's groups and said, can you help us find folks? And they brought us whole binders full of of women
אני משער שהוא התכוון לקלסרים מלאים בשמות של נשים כמועמדות לתפקידים שונים - אבל את הנעשה בטוויטר אין להשיב; קונאן, דיוויד, ג'יי, ג'ימי וג'ימי - לטיפולכם הערב...
"לא סחבק, מנהיג"
כשרומני הוא המפסיד בעימות, איש לא יזכור לאובמה את הבחירה המוזרה במונח "Gang-Bangers" לתיאור כנופיות אלימות (על מה לעזאזל חשבת באותו רגע?), או את סגנון ה"הרצאה" שדבק בו; אובמה כהרגלו מסביר, מלמד אותנו דברים, מכתיב לעיתים ולא נראה כמי שמנסה לשכנע או לגעת בלב.
רק רגע כריזמטי אחד שבה את ליבי, בתחילת הויכוח על תגובת הנשיא לרצח השגריר בלוב: רומני ניסה לטעון שאובמה ברח למסע הבחירות, בעוד שבפועל הנשיא נאם לאומה, ביטל עצרות, הרכין ראש מול ארונות הנרצחים. אובמה כעס, והטיח ברומני:
The suggestion that anybody in my team... play politics or mislead when we've lost four of our own, Governor, is offensive. That's not what we do. That's not what I do as president. That's not what I do as commander in chief.
זה היה נשיא אמיתי, כועס, קצת כמו שבוש ידע לכעוס, ומי שמאשים אותו בחוסר פטריוטיות שכזה - כמו רומני - זוכה מיד לבוז בקבוצות המיקוד, שמנטרות כל משפט - ושתוצאתן מוצגת כמעין א.ק.ג בתחתית המסך תוך כדי השידור.
מלחמת חפירות
רומני החליט לתקוף כעיט ולנקר במה שחשב שהיתה גופתו המדממת של הנשיא, מוטלת לכאורה כפגר על סלע במדבר. שלוש פעמים התעקש לשאול, ולשאול, ולדרוש תשובה מהיריב:
1. כשהתעקש שהנשיא יענה לו אם בדק לאחרונה את מצב קרן הפנסיה שלו, הבריק אובמה: "הפנסיה שלי לא גדולה כמו שלך, אז אין הרבה מה לבדוק".
2. כשרומני חפר והתעקש שאובמה יודה בכך שקיצץ כנשיא ברשיונות לקידוחים בשטחי ארה"ב, אובמה השיב שמדובר היה באמצעי לחץ על חברות הנפט לקדוח - תקדחו או שנשלול מכם רשיונות לא ממומשים, ושלמעשה אמריקה מייצרת יותר נפט בימינו. וזה בדיוק מה שקרה - בניכוי קדיחת-חסר בקיץ של אסון אסדת הנפט במפרץ מקסיקו - אז למה, רומני התעקשת?
3. וכשרומני התעלם מהטון הרשמי של אובמה בנושא הפיגוע בלוב והעיז לדרוש תשובות כיצד אובמה 'התמהמה בהכרזה על הפיגוע בלוב כמעשה טרור' - היתה זו המנחה, קנדי קרולי, שועלה ותיקה בין האריות המנומנמים של כתבי הבית הלבן, שתיקנה את רומני עם העובדה הנכונה: אובמה דיבר על טרור כבר למחרת. ואם המנחה מתקנת את אחד המתעמתים... אצלנו, היו מאשימים אותה במשוא פנים - באמריקה מבינים שרומני טעה ולקה בהאשמת-יתר.
גם בדיון על תעשיית הרכב אובמה זכה בנקודות: רומני הודה שהציע לתת למפעלים בדטרויט לפשוט את הרגל ("כדי שיקומו מחדש חזקים יותר") ובו זמנית האשים את אובמה שגרם לאותם מפעלים לפשוט את הרגל. פרדוקס. האמת כידוע שונה - תעשיית הרכב הכושלת של ארצות הברית זכתה לזריקת עידוד אסטרטגית מממשל אובמה, קרנות הפנסיה הותיקות של העובדים שם ניצלו במימון המימשל, ומיליוני ג'ובים נשארו במפעל ולא התאדו באוויר. לו רומני היה נשיא, דטרויט היתה פושטת רגל, האבטלה היתה מזנקת - והוא היה מתהדר בגירעון תקציבי נמוך יותר.
יישורת מבלבלת אחרונה
רומני מתחייב להכריז על סין "מניפולטורית של מטבע חוץ" וטוען שיטיל מכסי מגן על היבוא משם. Yeah, Right. טובי הכלכלנים טוענים שאין בכך כדי להגן על התוצרת המקומית. אובמה היה פשוט וברור יותר: צריך להכיר בעובדה שיש עבודות שלא יחזרו אלינו מסין, מה שמכונה "low skills, low wages"; וממילא מי שהיה מחלוצי ההפרטה של עבודות זולות לסין היה רומני עצמו כאיש עסקים. האמת, כשקוראים את תמליל העימות, אובמה נשמע הרבה יותר משכנע מכשרואים אותו בטלוויזיה.
וכשזאת הרוח הכללית, חלומו של רומני "אני רוצה מהגרים באמריקה, מהגרים איכותיים" נשמע לא מאד אמין (מזל שהיו שם מצלמות, אחרת עוד היו עלולים לתפוס אותו מסביר את עצמו במשפט "מקסיקנים, החוצה").
בסוף העימות, אובמה חיבק את מישל ונראה כמי שהקלה גדולה על פניו. מישל, רחוב סומסום, אנרגיה ירוקה, גודל הצבא, כל אלה נשארו מחוץ למשחק כמו גם הדיון על ישראל ואירן. העימות הבא ישודר ביום שני, 22 באוקטובר, מהעיר בוקה-ראטון, פלורידה, אחת הערים העשירות והמבוגרות בארצות הברית (כלומר, יאכטות, פנסיונרים, ויהודים בשפע.)
אין לנו כעת אלא לשים את מבטחנו בבוב שיפר קשישא, מנחה העימות השלישי, שיתמקד במדיניות חוץ, ושיידע לחלץ תשובות אמיתיות בדברים שקרובים אלינו.