אני עוקב אחרי מה שעו"ד ידין עילם מעלה לרשת, לא רק בגלל שהוא פרקליט שנלחם תמיד למען החלשים, אלא בעיקר מפני שהוא אדם חכם שיש מה ללמוד ממנו. אתמול הוא העלה שתי תמונות, של הרב יאשיהו פינטו מהפרשה המדוברת, ושל הסאי באבא, גורו הודי שמת לפני שנתיים. ולמה הוא נזכר בסאי באבא על הבוקר?
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
"הסאי באבא", כותב ידין עילם, "ריכז סביבו מיליוני מאמינים מרחבי העולם, ובהם פוליטיקאים ואנשי משטרה בכירים. בכספי התרומות שהוא קיבל, הוא הקים מפעלי צדקה בקנה מידה עצום. הדמיון בשתי הנקודות הללו ברור, אבל יש עוד נקודת דמיון בין שני המנהיגים הרוחניים.
הסאי באבא היה ידוע בכך שהוא מסוגל לברוא יש מאין. הוא היה עובר בין המאמינים שהגיעו לאשראם שלו ליד בנגלור, ומפעם לפעם היה מוציא מידו הריקה אפר קדוש ונותן למאמינים. לעיתים רחוקות הוא אפילו היה מצליח להמציא טבעת זהב קטנה יש מאין.
משום מה, בעוד המאמינים שנהנו מהאפר הקדוש השתייכו לכל שכבות האוכלוסייה, טבעות הזהב היו צצות דווקא כשהוא היה עובר ליד מאמינים חשובים במיוחד. גם אם נניח שהרב פינטו העביר מאות אלפי שקלים לקציני משטרה בכירים כעזרה כספית, עולה התהייה האם 'סתם' אדם שהיה מבקש את אותה העזרה בדיוק, היה מקבל אותה.
האם הרבנים קיבלו משהו תמורת העצות?
אני שואל את עצמי שאלות כאלה כל פעם שאני רואה קצינים בכירים במשטרה ובצבא בהילולות של "באבות" בנתיבות. מה שמותר לכל אחד לא תמיד מותר לקצין בכיר. הבעיות מתחילות כשקציני צבא ומשטרה מסתופפים בצילם של רבנים וגורואים.
אני מנסה שלא לחשוב איזה עצות קיבלו קצינים בכירים, שגורלם של הרבה בני אדם תלוי לפעמים בשיקול דעתם, ומה הם עשו עם העצות האלה, ובעיקר, האם היו בצידן של העצות האלה גם בקשות פה ושם.
קצין בכיר צריך לבחור. הוא לא יכול להיות חסיד של באבות ורנטגנים. קיבלת דרגה? יש כמה מגזרים שאתה צריך להתנתק מהם עכשיו. במדים וגם בלי מדים. ולא אני צריך להגיד לך את זה: המפכ"ל שלך היה צריך להגיד לך את זה, מזמן.