אני לא הולך לחפש אשמים. בעיקר בגלל שמבקר המדינה הודיע שהוא ינהל חקירה מקיפה, ואפשר לחכות בסבלנות למסקנות שלו. אפשר לחכות בעיקר מכיוון שמה שהוא לא ימצא, ממילא אף אחד לא יתייחס לזה עד הקטסטרופה הבאה.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
אז מה זה כבר משנה. העצבים שלי מוקדשים כולם למה שמבקר המדינה לעולם לא יחקור. טון הדיבור של ראש הממשלה בזמני משבר. שמעתי את מסיבת העיתונאים הזחוחה, ונעלבתי.
בנימין נתניהו הוא מגדולי הדוברים שלנו. יש לו כושר רטורי מעורר קנאה, לא משנה מאיזה צד של המפה אתה מקשיב לו. היכולת הרטורית הזאת משמשת אותו שוב ושוב, עוד מהימים שהיה שגריר באו"ם, ובדרך כלל בהצלחה גדולה. אבל איכשהו מול איתני הטבע, מיומנויות יחסי הציבור שלו קורסות שוב ושוב כמו עץ ליד קו מתח ראשי בירושלים.
אתם הרי זוכרים את המשפטים המחניפים שהוכתבו לדן כנר האומלל אחרי השריפה בכרמל, ואיך הם חזרו למושא שירי התהילה עם ריבית, כמו רפורט של העירייה. ושלשום, כשעשרות אלפי אנשים יושבים בחושך ורועדים מקור מאז יום חמישי, באה שביעות הרצון העצמית וההלצות האלה, כמו הצעה ליושב ראש חברת חשמל שיילך ויגזום בעצמו את העצים. ברצינות.
בזמן שנתניהו דיבר, עבדאללה מלך ירדן, שגם אצלו ירד שלג, צולם כשהוא עוזר לדחוף מכונית של אזרח שנתקעה בשלג. עכשיו, ברור לכולנו שהאירוע מבוים, ושהצילום החובבני הוא צלם של בית המלוכה שעשה כאילו צילום חובבים, ושהאזרחים שצועקים "יחי המלך" הם אולי לא אזרחים, ובכל מקרה אפשר להניח שהם קיבלו סימן מתי לדבר וגם את הטקסט המדויק. כמו דן כנר.
אבל אם כבר לביים, עדיף לביים חמלה על פני זחיחות. הנה לך כל ההבדל. כשמפכ"ל המשטרה נוזף בנו שמספיק עם הקיטורים, תלטף לנו את הראש ותגיד שנהיה לך קר רק מלראות אותנו ככה. אתה לא רק פרק פוטנציאלי בדוח מבקר המדינה, אתה ראש האומה.