סילבסטר כבר מזמן נהיה חג לאומי. כמעט כולם חוגגים את חילופי הספרות בשנה האזרחית, סיבה להבטיח לעצמך כל מיני דברים, ובראשם, כמובן, דיאטה וגמילה מעישון, שזה מעולה. והנשיקה בחצות, לא תשכנעו אותי שזה לא מנהג מקסים.
הצטרפו לעמוד הפייסבוק של אילן לוקאץ'
אבל קודם מגיע חג המולד. מאז העלייה הגדולה מחבר המדינות, יש פה מיליון איש - יהודים ברובם לפי תעודת הזהות ולפי אמונתם - שחוגגים את כריסמס כמו במולדת, עם עץ אשוח מואר ומתנות וסנטה קלאוס וכל הבלגן, ומולם יש עוד מיליון איש לפחות שכואב להם כאב אמיתי רק מלראות את זה. איך יהודים במדינת ישראל חוגגים את הולדת ישו, המשיח הנוצרי. ועם כאב אמיתי אי אפשר להתווכח.
אבל יש עוד כמה עובדות. קודם כל, זה לא לגמרי חג נוצרי. כריסמס הוא גרסה של חג שחגגו הרומאים הקדומים לכבוד אל החקלאות שלהם, חג שנקרא "סטורנליה", והוא היה חג נחמד במיוחד, שבו הם החליפו ביניהם מתנות. התאריך - 25 בדצמבר - נקבע מאות שנים לפני שישו התינוק היה ניצוץ בעיניים של יוסף ומריה. לפי הלוח היוליאני המקורי, בתאריך הזה נופל הלילה הארוך ביותר בשנה, זה שבו מתחיל החורף, ולכן הוא הרגיש להם בול הזמן לחגוג חג חקלאי.
באו הנוצרים הראשונים, וגררו את החג ואת המנהגים היפים שלו לטובת המשיח שלהם, שקיבל לצורך העניין יום הולדת רשמי; והאפיפיור של אותם ימים, בחור בשם גרגוריוס, החליט להשאיר את כל המנהגים האליליים הישנים, בשביל להקל על עובדי האלילים לעבור לנצרות בלי שיצטרכו לוותר על המסיבה. זה שיווק חכם. ואולי זה רעיון לא רע גם היום. אולי נפסיק להציק לעולים מרוסיה, שהעץ המואר וסנטה קלאוס עושים להם חם בלב וזיכרונות של המולדת, ועוזרים להם להשתלב כאן במה שקוראים "המרחב השמי", יותר בקלות.
גם תשרי, חשוון וטבת זה לא בדיוק יהודי
בכלל, אימוץ חגים נחמדים זה מנהג נפוץ בכל הדתות. אנחנו למשל סוחבים עד היום לא מעט מנהגים פגאניים ואפילו את שמות החודשים לקחנו מהבבלים, מהאשורים ומהאכדים, במסגרת גלות בבל, ייבאנו לכאן כשחזרנו, וככה זה נשאר. כל התשרי-חשוון-טבת הרי לא מופיעים בתורה; תשרי זאת מילה אכדית, תמוז הוא אליל בבלי, וככה כל השנים-עשר. אבל היום כבר אף אחד לא בא בטענות על זה שלקחנו לבבלים ולאכדים את לוח השנה.
שיחקתם לא מזמן "גמדים וענקים"? ממש הפריע לכם שזה בעצם "סיקרט סנטה" רק בלי השם הנוצרי? אולי כבר חגגתם את חג המולד בלי להרגיש. ושום דבר נורא לא קרה.
אז אולי אפשר להניח קצת למי שרוצה היום להדליק נורות צבעוניות על עץ אשוח. אין צורך לקרוע מעל כל מהגר את כל המנהגים שלו. אל דאגה: בפסח הוא יאכל קניידלעך כאילו אין מחר, בחנוכה הוא יטחן סופגניות, ובסילבסטר הוא יישבע להתחיל דיאטה; וה-כ-ל בסדר.