בריאיון שהעניקה לעיתון הניו יורק טיימס בשנת 1984, מתעמלת העל הרומנייה נדיה קומנצ'י סיפרה שמה שהופך אותה למאושרת היא ההערכה שמרעיפים עליה הסובבים אותה. היא סיפרה שכשמחזקים אותה, כשגורמים לה להרגיש אהובה - היא מאושרת.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
כמו נדיה קומנצ'י, גם ראש הממשלה נתניהו זקוק לתמיכת ה'בייס' הפוליטי שלו כדי להיות מבסוט, וכמוה בדיוק הוא ביצע תוך יממה 'פליק פלאק' מושלם. הסכם חשוב, בריא וטוב שמוציא מדרום תל אביב כמעט מחצית מ-37,000 מהמהגרים האפריקנים החיים בישראל בוטל במחי כמה טוקבקים.
הפיאסקו של ההסכם עם האו"ם שופך אור על סיטואציה פרדוקסלית: כדי למצוא חן בעיני קהל המצביעים שלו, בנימין נתניהו פוגע בו ביודעין ובמתכוון. אנשיו אמרו את זה בעצמם בתדרוכי כתבים: ההסכם החדש יוציא מישראל יותר מהגרים מאשר הסכם המדינה השלישית שנחתם עם רואנדה.
רוצים ללמוד עוד על סוגיית מבקשי המקלט? האזינו לפרק בנושא בפודקאסט "מיד בהרחבה"
למרות זאת, ההסכם בוטל וכעת בונים על אוגנדה שתשמש כמדינה שיהיה אפשר לגרש אליה מהגרים, עם מתווה הזהה למתווה שנסגר מול רואנדה. אבל אשף התקשורת נתניהו יודע היטב כי הנרטיב חשוב יותר מהאמת והנרטיב שנוצר הוא שההסכם רע. לכן נתניהו ביטל אותו למרות שידע שמדובר בהסכם מצוין.
כמה מצוין? ההסכם שסגרו נתניהו וראש המל"ל מאיר בן שבת הוא כמעט נס בעולם יחסי החוץ. ארצות המערב כולן סובלות מנטל של פליטים ומהגרים. רק בגרמניה נקלטו בשנה שעברה 186,000 מהגרים, וישראל, איכשהו, הצליחה להעביר מחצית מהמהגרים שהגיעו אליה אל מדינה אחרת.
ועם כל זאת, בסופו של דבר ההסכם צרם לנציגות של דרום תל אביב אז נתניהו חזר בו.
גם על הנציגות המקומית שנתניהו מוסר לה דין וחשבון צריך לדבר. שלשום נתניהו נפגש עם נציגי תנועה הנקראת "החזית לשחרור דרום תל אביב" כדי לעדכן אותם בפרטי ההסכם, ואתמול הזמין אותם לקרייה כדי לעדכן אותם בביטולו. החזית לשחרור דרום תל אביב היא ארגון הקורא לגירוש מבקשי המקלט - לא מדרום תל אביב אלא מישראל בכלל.
אנשי הארגון טורחים - באופן אסטרטגי - להתעמת מול המצלמה עם כל מפגין המתנגד לגירוש המהגרים ובאופן כללי מכחישים את היותן של אריתריאה וסודאן מדינות מסוכנות. לזכותה של שפי פז, העומדת בראש ההתארגנות, יאמר שבמו ידיה היא הצליחה להציף את נושא האפריקנים בשכונות הדרום ולהעלות אותו לסדר היום הציבורי. מעבר לכך, ראש הממשלה 'דופק לה חשבון', וזה משהו שבמשך שנים אף אחד מתושבי שכונות דרום תל אביב לא הצליח לעשות.
מאידך, אף אחד לא מינה אותה ואת אנשיה להיות נציגי שכונות דרום תל אביב ובתקופה האחרונה יוצאים מהשכונות לא מעט קולות אחרים, המתנגדים לגירוש, שמוחים על כך שמי שמדבר בשמם בפני הממשלה כלל לא מייצג אותם. אבל ראש הממשלה בכל זאת נפגש עם ה'חזית', כי מסורתית הם מצביעים לליכוד. החלטה גורלית, לאומית ובינלאומית שהתקבלה בהשראת פוליטיקה מקומית.
ועוד מילה על מי שביקר את ההסכם. שר החינוך נפתלי בנט קבע נחרצות כי ההסכם הוא בכייה לדורות, שהכשרת מעמדם של מבקשי המקלט בישראל יגרום להמוני מהגרים אחרים לבקש ולהגיע לישראל. סברה זו הייתה נכונה לפני 5 שנים. היום היא כבר לא רלוונטית. ראשית, הוקמה גדר בגבול המצרי שמהווה מכשול, פיזי ומנטלי, מפני הגעה וכניסה של מהגרים נוספים.
מעבר לכך, בחלקים שונים בסיני שולט כיום דאע"ש, מה שמקשה על רשתות הברחת מהגרים לפעול בחופשיות כפי שעשו בעבר. נוכחות המחבלים בשטח הביאה לשיוף ולשכלול רשתות הברחת המהגרים לכיוון אחר - לכיוון אירופה, דרך המדבר הלובי. על אף כל אלה, לא מן הנמנע כי אל הגבול עם מצרים היו מגיעים מהגרים ספורים, אם כי לא בשצף. אולם - מדיניות הגירה ברורה וחד משמעית, כזו הקובעת שלישראל לא נכנסים דרך היבשה, בהחלט הייתה שוללת את האיום הפוטנציאלי.
הכותב הוא כתב הפלילים וההגירה של חברת החדשות וחוקר אפריקה.