דונלד גמר. זו ההערכה שלי. הוא סיים את המרוץ, ורוב הסיכויים שהוא מפסיד בבחירות. אבל - פוליטיקה זו פוליטיקה, ועד הרגע האחרון, עד ה-8 בנובמבר ואולי אפילו אחרי, הכול פתוח.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
הכול פתוח, אבל די סגור. כי קלינטון הצליחה בעימות האחרון לשמר את היתרון שלה. בשני מאפיינים: האחד, היא נראתה נשיאותית, היא לא נגררה לעימותים הזולים, האישיים, הבוטים של טראמפ, וגם הצליחה להראות תקיפה, לא מנומסת ו"להכניס" לו, ויותר מפעם אחת לקלוע אותו למצבים שמיקדו את הפוקוס התקשורתי ואת הביקורת על הדברים שהוא מייצג.
העימות השלישי היה עימות שבו קלינטון, להערכתי, הצליחה לגבור על טראמפ בנקודות, גם אם לא היה נוקאאוט. כי אולי אין בכלל נוקאאוט במקרים האלה, אלא אם אחד המועמדים מתפרק. טראמפ מצידו, הצליח לשמור על ארשת ממלכתית ולדבר באופן ענייני, ולהראות אפילו רוב זמן העימות כמועמד לגיטימי.
אבל אז "החליקו" לו כל האמירות הבעייתיות שייצרו את הכותרות בימים הקרובים, בראשן העובדה שאמר: "אני אודיע לכם אם אני מקבל את תוצאות הבחירות". האמירה הזו היא אמירה בעייתית, שערורייתית ומביכה כי היא נגד כל הכללים ונגד הפרוטוקול והיא יוצרת מצב שבו בכירים במפלגה הרפובליקנית ומצביעיה מסתייגים מהאמירה הזו, של מי שאינו מוכן לכבד את הכללים במערכת בה הוא מתמודד.
קלינטון הצליחה להביא את יריבה לנקודה הזו ולחדד אותה מול מגיש שנחשב הוגן, רציני ומעמיק כמו כריס וואלאס. האמירה הזו היא הבוטה ביותר בעימות האחרון, יחד עם "החלקה" נוספת בסוף העימות, שבה הוא לא התאפק וכינה את קלינטון בסוג של אמירה שהוא סינן מתחת לשפתיו: "איזו אישה מגעילה, איזו אישה נבזית". זו אמירה בוטה מאד שיש לה גם גוון סקסיסטי מובהק נגד נשים, שרק חיזקה את אותו פרק בעימות שבו המנחה וקלינטון "צלו" את טראמפ על היחס שלו כלפי נשים והאמירה שלו כי "אין אדם שמעריך נשים יותר ממני", דבר שניתן בקלות להפריך תוך העלאת גירה של האמירות של טראמפ, גם לפני 11 שנה וגם לפני פחות שנים ביחס לנשים שונות, והאמירות הסקסיטיות שלו כלפיהן.
קלינטון הצליחה לשמור על קור רוח, היא לא נגררה והצליחה להפוך את הקערה פעם נוספת כשהתחמקה מהשאלה על פרשת המיילים באמצעות החיבור שלה בין טראמפ לפוטין. טראמפ הצליח לומר שזו הסטת נושא אבל לא התאפק מלהתייחס במשך דקות ארוכות לקשר שלו לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין. "אני לא מכיר אותו בכלל", הוא אמר, בניגוד לאמירה קודמת שלו שהוא מכיר את רוסיה היטב. "הוא אומר דברים נחמדים עלי, אם נסתדר אז יהיה נחמד, אבל מה הבעיה בהתמודדות משותפת בענייני דאע"ש?".
וכאן מגיע ההיפוך: זו פעם ראשונה שמועמד רפובליקני "נחשד" או מקושר עם סיוע לרוסיה. בעבר ה"בגידה" בערכים האמריקנים בחיבור לרוסים תמיד היה מיוחס לדמוקרטים. באמירות האישיות האלה של טראמפ מצליחה קלינטון לפגוע בבסיס שלו, כלומר באותם רפובליקנים שאומרים "אני רוצה להצביע נגד המועמדת הדמוקרטית, אני לא סובל את קלינטון, אבל אם אני מוכן לקבל את החיבור הזה בין מועמד אמריקני שיש לו חיבה לרוסים?". ולא רק זה, מועמד שאומר שהרוסים יותר חכמים מהאמריקנים, שזו אמירה שאם הייתה נאמרת מהצד השני הייתה נחשבת אמירה בלתי פטריוטית בעליל. וגם כאן קלינטון מצליחה להפוך את הקערה על טראמפ במהלך העימות.
השורה התחתונה - העימות הזה היה העימות הרציני ביותר, השקול ביותר, המאופק ביותר, הפחות סנסציוני והפחות צהוב משלושת העימותים. לכן הוא גם היה העימות הנכון יותר מבחינה דמוקרטית, והנכון פחות מבחינה טלוויזיונית. טראמפ באישיות הצבעונית שלו, באמירות שלו, ביכולת שלו לייצר דרמות ואמירות, בכל זאת הפך את האירוע הזה למעניין ברמה הטלוויזיונית, יחד עם העובדה שהוא היה מעמיק, רציני ונגע בנושאים עצמם, מבית המשפט העליון, דרך ההפלות, המדיניות בסוריה והחוב הלאומי, כל הנושאים שבאמת צריכים לעלות בעימות בין שני מועמדים לנשיאות.
כל הדברים האלה עולים בעימות וזוכים לתשובות יחסית רציניות, אבל בסופו של דבר, בשורה התחתונה, קלינטון הייתה טובה יותר ולא נסחפה למלכודות שהטמין לה טראמפ. זה עסק יותר בקשר שלו עם פוטין, יותר ביחס שלו כלפי נשים מאשר בפרשת המיילים שלה, שממשיכה לרדוף אותה ולייצר כותרות בתקשורת הארצית, אך בעימות הייתה נוכחת פחות.
ולכן, מערכת הבחירות שנכנסת לשלב האחרון שלה, לימים האחרונים שלה, כמעט שלושה שבועות, תעסוק בסופו של דבר בגודל הפער. מתוך הנחה שהסקרים הפעם יציבים, וקלינטון מובילה גם באלקטורים וגם במדינות, השאלה באיזה פער היא תנצח את טראמפ. האם זה יהיה ניצחון בנקודות, כלומר בשברי אחוזים או אחוזים בודדים, דבר שיאפשר לטראמפ לממש את האיום שהוא נטע היום בעימות ולעכב את ההסכמה או את ההודאה שלו בהפסד שלו? או שיהיה זה פער גדול, בלתי ניתן לערעור, שיבהיר שטראמפ הובס, דבר שיאפשר לקלינטון לחזור למעטפת הממלכתית של הנשיאה הבאה של ארצות הברית ולמפלגה הרפובליקנית להתנער ממה שמכונה על ידי רבים "תאונת הדרכים" שלהם. המוקד כרגע הוא על גודל הפער של הניצחון הכמעט מובטח של קלינטון על טראמפ.