דרור גלוברמן, תמונת טור (צילום: שלומי פרי )
דרור גלוברמן, תמונת טור|צילום: שלומי פרי

טוב, אין ברירה: הננו בננה הזה זה משהו. 

אם לא שמעתם עליו, זה כלי ייצור התמונות החדש והפסיכי למדי של גוגל. הוא באמת מאפשר לכל אחד לייצר בקלות רבה מאי פעם תמונות שעד כה היו בלתי אפשריות. זה טוב או רע? תלוי בכוונה שלכם. עם הרבה כוח באה אחריות גדולה, ועכשיו היא אצלכם ביד. אם תרצו לייצר תמונה מביכה שתחסל מישהו, ייתכן שתצליחו. או במילים אחרות, כשהכוח הזה בידיים שלי זה מעולה, כשהוא בידי הזולת - פחד אלוהים.

אבל יש כמה דברים שבכל זאת צריך לדעת, ולשם כך כינסתי את אומן הווידיאו AI מספר 1 בישראל, אורי בז'רנו, לשיעור בווידיאו עם הדגמות וטיפים, שמחכה לכם כאן.

תוכלו להשתמש ב-GPT ייעודי שהקמנו עבורכם ב-JumpStart ליצירת פרומפטים מושלמים למודל של ננו בננה. אל תוותרו על ההזדמנות, שבאמת מרחיבה את מה שחשבנו שאפשרי, והיות שמדובר בכלי ניסויי, גוגל מחלקת אותו כרגע עדיין בחינם. אני מהמר שזה לא יישאר ככה לנצח.

מתוך הניוזלטר של דרור גלוברמן Skip Intro. עוד טורים כאן

אז האם אנחנו בדרך למטה?

השאלה שהצפתי כאן בשבוע שעבר בעקבות הדוחות של MIT וגרטנר, מהדהדת עכשיו בקרב הרבה חברות. מנהלים מאוכזבים וציפיות מרוקנות. 

תובנה מרתקת שצפה מהדוח - ואם לא קראתם בשבוע שעבר אני ממליץ - הוא הפרדוקס המוזר בין מה שקורה עם העובדים למה שקורה בחברות. העובדים דוהרים על AI לצרכים ולמשימות האישיות שלהם. כותבים, מסכמים, מנתחים, מג'נרטים. בעבודה ובבית. כנראה שברור להם: מספיקים יותר עבודה בפחות זמן. 

אבל למרבה הפלא, הארגונים מדווחים על אפס השפעה כלכלית מבחינתם. 

גם אם ניקח את כל המסקנות האלה עם גרגר מלח, תדמיינו איתי רגע את ההתרחשות הזו: נניח שאתם עובדים איפשהו והבנתם ש-AI מייעל אתכם, וגם עשיתם לעצמכם מנוי אישי על איזה כלי או שניים. ועכשיו אתם מספיקים ב-4 שעות עבודה שהספיקה ליום שלם. 

מה קורה עם שאר הזמן? אתם מרגישים צורך לעשות יותר בזמן שהתפנה? או שאתם דווקא שמחים לקחת את הזמן הפנוי החדש לעצמכם, ולשוטט קצת באמזון ובאינסטגרם? 

בקיצור, אני מעלה כאן סברה בעדינות הראויה, יש מצב שהעובדים "בולעים" לעצמם את היעילות העודפת בצורה של זמן פנוי, ולא מגלגלים את כולה הלאה בחזרה למעסיק. ותכל'ס, אם אני לימדתי את עצמי ועוד קניתי לי את המנוי, אני יכול לטעון בצדק שאם יש מישהו שמגיע לו ליהנות מתוצר עודף, זה אני. אם המעסיק לא משלם יותר, למה שיקבל יותר?

כדי לקבל עוד פרספקטיבה, פגשתי השבוע את חיים ישראל. איש ייעוץ ותחזית בכיר שעובד באחד הבנקים הגדולים בעולם, ופיו סמוך על אוזנם של טובים ורבים. "תחשוב על תחילת ימי האינטרנט", הוא אמר. גם אז "קרסה בועה". האם האינטרנט נעלם? לא. הרעש נעלם, הרבה חברות קרסו, וזה פינה את השטח עבור חברות טובות כמו אמזון ונטפליקס, גוגל ומיקרוסופט דווקא טסו קדימה. אם עכשיו הבינה המלאכותית נכנסת לירידה - אם - זה יפנה הרבה חברות פחות מועילות לטובת החזקות יותר.

"אנשים מסתכלים על ההוצאות: כמה בזבזתי על ה-AI הזה, האם הוא הצליח להחזיר את ההשקעה ולצמצם הוצאות. אבל תפסיקו להסתכל על צד הוצאות ותתחילו להסתכל על צד הכנסות. השאלה היא לא רק איך אני מתייעל, אלא איך אני מתפתח לכיוונים חדשים שעד היום לא הכנסתי מהם כסף". 

זה התחבר לי בדיוק לסיפור של עמרי מרכוס שחלקתי איתכם כאן לפני חודש. גם הוא, כמוני, מרצה מול קהלים. אבל בעוד אני משתמש בבינה המלאכותית כדי לשכלל את המצגת שלי - כלומר, מייעל עבודה ידנית -  הוא השתמש בה כדי למצוא לעצמו הזדמנויות עסקיות חדשות בחו"ל - כלומר, לבצע משימות שקודם היו מחוץ לטווח האופציות. 

ואם כבר אמזון, אז התחילה כחנות ספרים, אבל הפכה לשוק (מרקטפלייס) של ספרים, ואז הפכה לשוק של כל מוצר בעולם, ואז הפכה למפעל של דאטה עבור השוק שלה, ואז הפכה למפעל של דאטה עבור כל עסק בעולם. בעצם, הבינה המלאכותית היא קריאה לכל עסק להבין את עצמו אחרת לגמרי.

אמזון, בניין אמזון (צילום: bluestork, shutterstock)
אמזון, בניין אמזון|צילום: bluestork, shutterstock

השבוע פגשתי חברה שכולנו משתמשים במוצרים שלה כל יום. "אנחנו מנסים להיות מתקדמים, אבל זה לא הייטק פה", אמרו לי במבוכה מראש. ואז פירטו מה הם כן עושים עם בינה מלאכותית כדי להתייעל. לא רע בכלל. 

אתם כבר לא חברת נעליים, מגבונים או שוקולד, אומר על זה חיים ישראל. אתם חברת דאטה וטכנולוגיה שמתמחה במכירת נעליים. אם לא תבינו את זה, יבוא המתחרה שלכם, ינתח את השוק יותר טוב וייקח אותו מכם.