הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה קיימה היום (ראשון) דיון מיוחד בנוגע להסכם המשלחות החדש שנחתם לאחרונה בין ישראל לפולין - וכולל הכרה ואף אישור ישראלי לביקור באתרי זיכרון שנויים במחלוקת שמיוחסים לרוצחי יהודים, או מאמצים את הנרטיב הפולני לשואה. הדיון התפתח לכדי דיון סוער, בו השתתפו ניצולי שואה. משרד החינוך הודה במהלך הדיון שלא נעשתה בקרה מוקדמת על רשימת האתרים, וגם ביד ושם אישרו שהאתרים שנבחרו נבדקים רק בימים אלה.
במהלך הדיון בכנסת, רבים הביעו ביקורת על האופן שבו התנהלה מדינת ישראל באירוע, שהוביל להסכם שמכיר באתרים השנויים במחלוקת בפולין. שורד השואה אברהם רות ביקר בתוקף את ההסכם שהתגבש: "לא יכול להיות שעושים הסכם עם מדינה ששיתפה פעולה עם הגרמנים. אין ספק שצריך לנסוע לפולין, אך ההסכם הזה הוא ביזיון לזיכרון השואה". גם יו"ר הוועדה, חברת הכנסת מירב כהן, תקפה והגדירה את ההסכם "מסחרה בזיכרון השואה".
לפי פרטי ההסכם, שפורסם בעיתון "הארץ" לפני שלושה שבועות, משלחות הנוער יידרשו לבקר גם באתרי זיכרון המנציחים פשעים שביצעו גרמנים נגד פולנים שאינם יהודים ואף לבקר באתרים המנציחים רוצחי יהודים. עוד עולה מההסכם: ביקור במוזיאנים לאומיים בפולין ומפגשים פנים אל פנים בין קבוצות צעירים משתי המדינות. במהלך הדיון אמרה כהן: "השואה זה תחום קדוש, לא צריך להיות אפילו אתר אחד שמנציח נרטיב פולני או יוצר סימטריה בין העבר של העם היהודי לזה הפולני".
במהלך הדיון, נציג משרד החינוך אריה מור הודה כי לא נעשתה בקרה על האתרים שנמנים בהסכם בין המדינות, וכי מטרת מדינת ישראל הייתה קודם כל לחדש את המסעות לפולין. "זה שיש תוכן בעייתי לא אומר שלא נגיע למקום, אלא שאנחנו נדאג שמספרים את האמת ואת התיווך הזה המדריך יעשה", טען בדיון. מנכ"ל יד ושם צביקה פייראיזן אישר שהאתרים השנויים במחלוקת לא נבחנו לפני ההסכם ורק כעת הועברו לבדיקה. "כמובן שיש אפשרות שישנם אתרים בעייתיים, אך בהסכם מודגש שיש חובה להגיע רק לאתר אחד".
>> להאזנה לכל הפרקים של "אחד ביום" לחצו כאן
לצד הביקורת שנשמעה בדיון בכנסת, היו גם מי שהגנו על הנחיצות של ההסכם. חנה גופרית בת ה-88, שורדת שואה, הביעה הערכה למורשת הפולנית ואמרה: "אני ניצחתי גם בזכות הפולנים בוורשה. אם לא הפולנים, לא הייתי כאן היום. המסעות חשובים, אבל אנחנו שוכחים שהמסע הוא לא בישראל, אלא בפולין, ארץ של פולנים". השר עמיחי אליהו תמך בקיומו של ההסכם, אך הביע חשש מהשלכותיו והטיל ספק באם הוקדשה מחשבה איך ייראה ההסכם בעוד 50 שנה, והאם נלקחה בחשבון דעתם של שורדי השואה ביחס להסכם.