האמירה המקוממת של מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש, שלפיה ההתקפה של חמאס "לא קרתה בוואקום", עוררה גל תגובות זועם בישראל. אך גם ההתבטאות של גוטרש לא קרתה בוואקום: במשך כמעט שלושה שבועות של מלחמה הוא התבטא פעמים רבות נגד ישראל, והדגיש בעבודתו בעיקר את הצרכים של הצד הפלסטיני - גם אם היום (רביעי) ניסה לתקן את הנזק ובהמשך אף אמר שהוא "המום להיווכח איך סולפו דבריו" וכי הוא לא הצדיק את מעשי חמאס. 

בתחילת המלחמה, גוטרש ניסה לייצר מעין סימטריה בין שני הצדדים. הוא אומנם גינה את ההתקפות של חמאס כבר ב-7 באוקטובר, אך עשה זאת רק בשעות הערב, אחרי שעסק באותו היום במשבר האקלים ובשיתופי פעולה בין-לאומיים להשגת המטרות של האו"ם. בציוצו הוא כתב כי המזרח התיכון עומד "על סף תהום", וקרא למאמצים דיפלומטיים לעצור את ההסלמה.

אך הניסיון לייצר השוואה בין ישראל לבין הפלסטינים כנראה לא התקבל בעין יפה ברחבי העולם. ביומה השלישי של המלחמה, גוטרש יצא בסדרת ציוצים, ונדמה שכל ציוץ נועד להבהיר את המסר של הציוץ הקודם. "לישראל יש זכות להגן על עצמה, והפלסטינים צריכים להסתכל על נקודת המבט לעבר הקמת מדינה משלהם", כתב תחילה גוטרש בניסיון להעביר לכל צד מסר ספציפי. "אף על פי שאני מכיר בדאגות הביטחוניות הלגיטימיות של ישראל, אני מזכיר לישראל שפעולות צבאיות חייבות להתבצע בהתאם לחוקים הומניטריים בין-לאומיים", פנה גוטרש דווקא לישראל - בהתעלמות מוחלטת מהפרות החוק הבין-לאומיות של החמאס והפלסטינים כלפינו.

"יש לכבד ולהגן על אזרחים בכל עת. אסור שתשתית אזרחית תהיה מטרה", כתב גוטרש - כאמור, בפניה לישראלים. אחרי פרסום הציוץ, כנראה הזכירו ללשכתו של גוטרש שהמלחמה התחילה בעקבות מתקפה רצחנית מצד הפלסטינים, כזו שלא מתיישרת עם החוק הבין-לאומי, ולכן הבהיר שוב בציוץ נוסף: "אני מכיר בטענות הלגיטימיות של העם הפלסטיני. אבל שום דבר לא יכול להצדיק פעולות טרור והרג, הטלת מומים וחטיפת אזרחים", הוא כתב. "אני חוזר על הקריאה שלי להפסיק לאלתר את ההתקפות ולשחרר את כל בני הערובה", מסר גוטרש בעודו מטיל ערפל על מי מהצדדים מוטלת האחריות להפסיק את התקיפות.

הגינויים לישראל: "פעולה מסוכנת ביותר"

חלק גדול מהפניות של גוטרש לעולם עסק בעזרה הומניטרית לתושבים בעזה. "יש לאפשר מתן סיוע הומניטרי דחוף לאוכלוסיה האזרחית הפלסטינית שלכודה באופן חסר אונים ברצועת עזה", הוא אמר. "חייבים לספק הקלות וכניסה של אספקה חיונית לעזה, והאו"ם ימשיך במאמץ לספק את הצרכים הללו". בציוץ אחר הוא כתב: "אנשי האו"ם עובדים מסביב לשעון כדי לדאוג לאנשים בעזה".

בציוץ אחר הוא התייחס לקריאה הישראלית לאוכלוסיה ברצועה לנוע דרומה וכתב כי עזה נמצאת במצור: "העברה של יותר ממיליון בני אדם באזור מלחמה שמאוכלס בצפיפות למקום ללא מזון, מים או יכולת לישון כאשר כל השטח במצור - זו פעולה מסוכנת ביותר ובמקרים מסוימים בלתי אפשרית".

גוטרש מכיר מקרוב את הצורך לעזור לחסרי ישע: הוא נכנס לתפקידו כמזכ"ל האו"ם בינואר 2017 אחרי שכיהן כנציב העליון של האו"ם בנושא הפליטים במשך כעשור. בשנות ה-80 הוא היה חבר באסיפה הפרלמנטרית של מועצת אירופה ועמד בראש הוועדה לדמוגרפיה, להגירה ולפליטים. את הקריירה שלו הוא התחיל כפוליטיקאי בפורטוגל, ארץ מוצאו, ובתחילת שנות האלפיים הוא כיהן כנשיא המועצה האירופית.

לכן אין זה מפתיע שחלק מפעילותו מופנית גם למען שחרור החטופים, אך גם על הניסיון הזה של גוטרש מוטל צל - הוא ממעט להסביר שמדובר באוכלוסיה אזרחית ושאלה הם ישראלים שמוחזקים בשבי: "גם למלחמות יש חוקים", הוא ציין, אך הדגיש תחילה את הצורך של האוכלוסיה האזרחית בעזה לקבל אספקת ציוד. הוא הוסיף כי אסור להשתמש באוכלוסייה אזרחית בתור מגן אנושי, ודרש לשחרר מיד את כל השבויים בעזה - ומדבריו נעדרת ההכרה כי חלק מהחטופים הם אזרחים ישראלים שנעקרו מבתיהם. בציוץ נוסף הוא כתב: "אני קורא לשחרור מיידי של כל בני הערובה המוחזקים בעזה. יש להגן על אזרחים בכל עת, לכבד ולקיים את הדין ההומניטרי הבין-לאומי".

הביקורת אחרי הפיצוץ בבית החולים

בעמוד של גוטרש בטוויטר ניתן למצוא מעט מאוד גינויים לחמאס ולג'יהאד האיסלאמי. בקומץ הצהרות שפרסם הוא קרא לחמאס לשחרר את החטופים וגינה את ההתקפה של חמאס בבוקר 7 באוקטובר, אך כאשר התייחס לפגיעה בבית החולים אל-אהלי שנגרמה משיגור של הג'יהאד האיסלאמי - הוא לא הפנה אצבע מאשימה לשום גורם: "אני נחרד מהרג מאות האזרחים הפלסטינים בתקיפה בבית החולים בעזה, שאותה אני מגנה בחריפות", כתב גוטרש. "בתי החולים והצוות הרפואי מוגנים על פי הדין ההומניטרי הבין-לאומי", הוא הדגיש, מבלי להגיד מי הגוף הפוגע.

זו אינה הפעם הראשונה שבה גוטרש בוחר צד בסכסוך הישראלי-פלסטיני. במהלך מבצע "שומר החומות" קרא גוטרש לחקירה עצמאית של העימותים בעזה. "אם יש גיהינום על פני האדמה - אלה החיים של הילדים בעזה", הוא אמר במאי 2021. "הפעולות הלוחמניות גרמו לנזק חמור לתשתיות האזרחיות החיוניות בעזה - כולל לכבישים ולקווי החשמל, והשפיעו על מצב החירום ההומניטרי. המעברים לעזה נסגרו והמחסור בחשמל משפיע גם על אספקת המים".

הוא לא הסתפק בכך והוסיף אז: "מאות מבנים ובתים נהרוס או ניזוקו, והתקיפות מהאוויר גרמו לנזק בכמה בתי חולים. כ-50 אלף איש חיפשו מחסה בבתי הספר של האו"ם, במסגדים ובמקומות אחרים שבהם יש גישה מועטה למים, מזון, היגיינה או שירותי בריאות". כעת דבריו בגנות הכיבוש והרקע שקדם למתקפה הובילו לביקורת ציבורית רבה ואף לביטול פגישה בינו לבין שר החוץ אלי כהן. שגריר ישראל באו"ם כבר קרא לו להתפטר, ונזכיר שגוטרש ביקר במצרים מתחילת המלחמה - אך לא הגיע לישראל.