ישיבת קבינט סוערת התקיימה אתמול (ראשון) סביב החלטת ראש הממשלה בנימין נתניהו לאשר הכנסת סיוע הומניטרי לכל חלקי רצועת עזה, כולל לאזור הצפון. ההחלטה, שהתקבלה בניגוד לדעת חלק מהשרים, הובילה לעימותים בין השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר לבין נתניהו וראש המל"ל צחי הנגבי. בן גביר טען כי "אני בהחלט רוצה להרעיב את החמאס" ודרש לקיים הצבעה בנושא, בטענה שאין רוב בקבינט לתמיכה בהחלטה. הנגבי מצדו האשים את בן גביר ב"המרדה".
במהלך הדיון, ראש הממשלה התייחס ללחצים הבין-לאומיים הכבדים המופעלים על ישראל, לרבות מצד הממשל האמריקני. שר החוץ גדעון סער הציג בפני השרים את הלחצים מצד האיחוד האירופי וארצות הברית ואת האיומים בסנקציות נגד ישראל. שר האוצר סמוטריץ' הדגיש כי "חובה לוודא שהסיוע לא יגיע לידי חמאס". נציגי המתפ"ש דיווחו כי אמנם אין רעב בעזה כרגע, אך יש "התרוקנות של המחסנים של ארגוני הסיוע ואנשים אוגרים בבתים", וכי המצב מתקרב ל"קו האדום".
הציטוטים המלאים מישיבת הקבינט
השר דודי אמסלם: "לא מבין. אתה רוצה להרעיב אותם?"
השר איתמר בן גביר: "אני בהחלט רוצה להרעיב את החמאס"
שר הביטחון ישראל כ"ץ: "צה"ל פועל לפי החלטות הדרג המדיני שמחליט על זה"
השרה מירי רגב: "לא הסכמנו הומניטרי בצפון הרצועה"
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה: "הצפון לא הוחרג"
השר איתמר בן גביר: "אוכל לחמאס הוחרג, זאת הבעה"
השר ישראל כ״ץ: "צריך לומר את האמת, זו החלטה של הדרג המדיני"
מזכיר הממשלה יוסי פוקס: "זה גישור שלא נגיע לרעב. הצבא אומר..."
השר ישראל כ״ץ: "תפסיקו להסתתר מאחורי הדרג הצבאי"
השר אלי כהן: "העיתוי אומלל"
השר יריב לוין: "ההחלטה שלנו הייתה לא להכניס לצפון"
השר איתמר בן גביר: "יש כאן רוב נגד זה. בואו נעשה הצבעה. הרי ההחלטה הקודמת הייתה גם בהצבעה"
ראש המל"ל צחי הנגבי: "אתה ממריד. זו המרדה!"
השר איתמר בן גביר: "אתם יודעים שאין לכם רוב להעביר את זה. זה לא חוקי"
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה: "תומכת בעמדת רה"מ. השר בן גביר אתה טועה. לא צריך הצבעה"
השר גדעון סער: "יש לחצים אדירים באיחוד האירופי ואיומים בסנקציות, גם מצד האמריקנים. שורה של שרי חוץ שוחחו איתי על הנושא. נציגים דמוקרטים ורפובליקנים בקונגרס האמריקני פנו לשגריר ישראל בארצות הברית באופן דומה"
רה״מ בנימין נתניהו: "הנשיא טראמפ מפעיל לחץ חזק"
השר בצלאל סמוטריץ': "חובה לוודא שהסיוע לא יגיע לידי חמאס"
מתאם פעולות הממשלה בשטחים: "אין רעב בעזה אך יש התרוקנות של המחסנים של ארגוני הסיוע ואנשים אוגרים בבתים. אנחנו מתקרבים לקו האדום. יכולים להיכנס למצב בעייתי"
מאחורי הקלעים: מה עומד מאחורי ההחלטה?
הקבינט המדיני-ביטחוני אישר את חידוש זרימת הסיוע ההומניטרי לכל חלקי רצועת עזה באופן מיידי, כולל לאזור הצפון שהיה במוקד מחלוקת. החלטה זו התקבלה ללא קיום הצבעה פורמלית, חרף התנגדות נחרצת מצד חלק מהשרים שביקשו לקיים הצבעה בסוגיה.
לשכת ראש הממשלה, מודעת היטב לביקורת הפנימית החריפה הצפויה, פרסמה מיד בתום הדיון הודעה מפורטת המנמקת את ההחלטה. בהודעה הוסבר כי המהלך הכרחי "לאפשר את הרחבת הלחימה העצימה להכרעת חמאס", ולכן הוחלט להכניס "כמות בסיסית של מזון לאוכלוסייה על-מנת לוודא שלא יתפתח משבר של רעב ברצועת עזה" - מצב שעלול לסכן את המשך פעולת "מרכבות גדעון" להכרעת החמאס.
ברקע ההחלטה השנויה במחלוקת עומדות אזהרות מקצועיות מטעם גורמי הביטחון, ובראשם מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש) ונציגי צה"ל, שהציגו לקבינט נתונים לפיהם המצב ההומניטרי בעזה מחמיר ומתקרב במהירות למה שהוגדר כ"קו האדום". המתפ"ש הדגיש בדיון כי אף שטרם נוצר רעב של ממש, ניכרת "התרוקנות של המחסנים של ארגוני הסיוע" וניכר כי התושבים אוגרים מזון בבתיהם מחשש למחסור, דבר המעיד על חומרת המצב.
במקביל, מתעצמת בשבועות האחרונים תשומת הלב התקשורתית והדיפלומטית העולמית למצב ההומניטרי ברצועה, ובפרט לדיווחים על רעב מתפתח באזורים מסוימים. מציאות זו הובילה ללחצים בינלאומיים חסרי תקדים על ישראל, שאינם מגיעים רק ממדינות אירופה המסורתיות. בימים האחרונים נשמעו קריאות ברורות גם מכיוון הממשל האמריקני החדש, כולל מהנשיא טראמפ עצמו, שר החוץ מרקו רוביו והשליח המיוחד למזרח התיכון סטיב וויטקוף, הדורשים מישראל לנקוט צעדים מידיים להקלת המצב ההומניטרי ולדאוג לאוכלוסייה האזרחית בעזה.
לקראת הרחבה מתוכננת של הפעילות הצבאית בעזה, ובמטרה לגייס לגיטימציה בין-לאומית ותמיכה דיפלומטית למהלך, ישראל נדרשת להוכיח נכונות לחדש את הזרמת הסיוע. זאת במקביל לתוכנית של ישראל כוללת הקמה של ארבעה מרכזי חלוקה מסודרים ברחבי הרצועה שיופעלו על ידי חברות אמריקניות אזרחיות, תוכנית שצפויה להתחיל לפעול תוך כשבוע.
ההבדל המשמעותי והמדאיג, כפי שהועלה על ידי גורמים ביטחוניים בדיון, הוא שבתקופת הביניים עד להפעלת מרכזי החלוקה החדשים, ישראל למעשה מחדשת את הסיוע במנגנון הישן - דבר שמאפשר לחמאס להשתלט על משאיות הסיוע, כפי שתועד פעמים רבות לאורך המלחמה, ובכך מתאפשר לארגון הטרור לחזק את שלטונו ואחיזתו בשטח דרך שליטה בחלוקת המזון והסיוע ההומניטרי לאוכלוסייה.
זו אינה הפעם הראשונה שישראל נאלצת להתאים את מדיניותה בזירה ההומניטרית בעקבות לחצים בינלאומיים. כבר בדיון הממשלה הראשון שהתקיים לאחר 7 באוקטובר, הבהיר השר רון דרמר, המקורב לנתניהו והמכיר היטב את המערכת האמריקנית, כי המשך התמיכה האמריקנית במאמץ המלחמתי של ישראל מותנה בצמצום הפגיעה באוכלוסייה האזרחית ובהזרמת סיוע הומניטרי מספק לרצועה.
למרות חילופי השלטון בוושינגטון וכניסת ממשל טראמפ לבית הלבן, מדיניות זו נותרה עקבית, ונתניהו - על אף לחצים פוליטיים משמעותיים מצד שרים בממשלתו וקולות בתוך מפלגת הליכוד ובקרב בסיס תומכיו - החליט להעביר את ההחלטה השנויה במחלוקת בקבינט.