הקבינט ידון היום (חמישי) על ההחלטה לכבוש את רצועת עזה. מומחים למשפט בין-לאומי מזהירים כי על אף שכיבוש בדין הבין-לאומי כשלעצמו אינו בלתי חוקי, יש לישראל סיבות רבות לחשוש מהן - אם תתקבל החלטה לבצע את המהלך.
"על מנת שכיבוש ייחשב כחוקי מבחינת הדין הבין-לאומי, צריכים להתקיים כמה תנאים", מסבירה ד"ר דנה וולף, מומחית למשפט בין-לאומי וראשת חטיבת משפט וביטחון, בית ספר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה, מאוניברסיטת רייכמן. "כיבוש הוא למעשה כוח צבאי עוין, שנכנס לשטח ומפעיל שליטה אפקטיבית. על מנת שהוא יהיה חוקי, צריכים להתקיים עקרונות ברורים, שהוא יהיה זמני, ושהוא ישמור על הסדר ציבורי והביטחון של האוכלוסייה מקומית".
ד"ר ערן שמיר בורר, לשעבר ראש מחלקת הדין הבין-לאומי של הפרקליטות הצבאית וכיום מנהל המרכזי לביטחון לאומי במכון הישראלי לדמוקרטיה, מבהיר כי ייתכן שכבר עתה, עוד לפני שהממשלה החליטה רשמית על כיבוש הרצועה בפועל, מבחינה עובדתית זה המצב. "לפי דיווחים שונים, ישראל כבר שולטת היום ב-75% משטח הרצועה, ויש גורמים בעולם, שתופסים כבר עתה את ישראל ככוח כובש ברצועה".
המשמעויות של ההגדרה של כוח כובש, מסביר ד"ר שמיר בורר, הן רחבות, וכוללות בראש ובראשונה את החובה להבטיח את הסדר והבטחון של האוכלוסייה: "זה אומר למשל, שלא מספיק לאפשר כניסה של סיוע הומניטרי לרצועה, אלא לוודא שהסיוע מגיע לאוכלוסייה ואם הוא לא מספיק להביא ממשאבים של ישראל את הסיוע. אם יש מגפה שפתאום תפרוץ ברצועה, אנחנו נצטרך לוודא שכולם מחוסנים, וכל זה קורה בהקשר שבו הרבה מהתשתיות בעזה הרוסות לחלוטין, ויש בעיות של חשמל, מים, בתי חולים הרוסים - כל זה יהפוך להיות אחריות של ישראל. מדובר באוכלוסייה שמונה למעלה משני מיליון איש, חמישית מהאוכלוסייה של מדינת ישראל, כשאין שם תשתיות, ועכשיו ישראל תצטרך לטפל בכל הדברים האלה בעצמה".
"ככוח כובש, חלות עליך חובות כמו זה שאסור לך לספח, לבזוז, להשתמש במשאבים של האוכלוסייה ובוודאי שאסורות התנחלויות בשטח הזה. כל אלה עולים כדי פשעי מלחמה", מסבירה ד"ר וולף, ומזהירה מפני האפשרות שהצבא יכבוש את הרצועה אך שישראל לא תממן כפי שצריך את המנגנון שישלוט בשטח ושלא תספק לו די חיילים. "בשביל להפעיל מן ממשל צבאי כזה שדואג לאוכלוסייה, צריך הרבה מאוד כסף וצריך הרבה מאוד חיילים. לפי מה שאני מבינה, הממשלה לא מתכוונת להשקיע את סכומי העתק האלה ובוודאי שאין לה גם את כוח האדם הדרוש, עם חוק הפטור מגיוס. כמו שזה נראה כרגע, הכיבוש שעליו מדובר הולך להתבצע בצורה בלתי חוקית", היא אומרת.
המשמעויות של לכבוש את הרצועה באופן לא חוקי, כלומר מבלי להבטיח את השמירה על הסדר והביטחון של האוכלוסייה ברצועה או תוך סיפוח הרצועה, הן קשות מבחינה בין-לאומית, מסבירה ד"ר וולף. "זה מגה אירוע שפשוט ימחוק את ישראל מבחינה בין-לאומית. כל מי שיקח חלק באירוע הזה חשוף משפטית וזה יחשוף את ישראל לסנקציות".
"אנחנו רואים את הגישה של העולם למשל ביחס לרוסיה עם סיפוח חצי האי קרים, או הנוכחות הטורקית בצפון קפריסין, שלעולם אין סובלנות רבה לשליטה בשטח, ובעיקר על עם אחר", מוסיף ד"ר שמיר בורר. "בוודאי גם כשישראל נכנסת לתוך הסיטואציה הזו מבלי להציג איזשהו אופק מדיני או אסטרטגיית יציאה מהאירוע הזה. ככל שהכוונות הישראליות לגבי כיבוש צבאי של הרצועה ייתפסו בעיני מדינות העולם ככסות למימוש תוכניות אחרות, כמו לגרום לתושבים להגר מהרצועה, אז אפשר לצפות שיעלו יותר ויותר טענות נגדנו".
הסנקציות על ישראל, מזהירה ד"ר וולף, עלולות לפגוע בכולנו: "זה ייצור מצב אבסורדי, שהתוצאה של השבעה באוקטובר תהיה הכרה חד צדדית במדינה פלסטינית והבידוד העולמי שאנחנו חווים כעת יעמיק בגדול. אנחנו הולכים לאסון. אנחנו הולכים להיות דרום אפריקה של שנות ה-70' או ה-80'. חברות זרות לא יסכימו לטוס לישראל, באקדמיה לא ירצו לפרסם בעולם מחקרים של ישראלים , חברות אשראי לא יסכימו לעשות עסקים עם ישראלים. אמזון לא ירצו לשלוח לישראל חבילות וגוגל לא ירצו לפעול כאן.
16 חוקרים בכירים באקדמיה, מומחים למשפט בין-לאומי, בהם פרופ' יובל שני, פרופ' אייל גרוס ופרו' משה הירש, שלחו אתמול מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו והזהירו כי ככל שהמלחמה נמשכת כך מוטלת בספק החוקיות שלה. "המשך הלחימה, וקל חומר הרחבת המערכה, הופך להיות בלתי חוקי ואף עשוי להיחשב כמעשה תוקפנות אשר מקים אחריות פלילית אישית לנושאי תפקידים בכירים במדינה", הם כתבו במכתב.