עשרות ילדים סקרנים הגיעו אמש (שלישי) לפתח ביתו של המנהיג הליטאי הרב אדלשטיין כדי לראות בעיניהם את את זקני הרבנים המגיעים למקום. ספק אם יודעים שתוכנית הלימודים שלהם היא שעמדה בלב המחלוקת שאיימה לקרוע את יהדות התורה.
אמש, התכנסה מועצת גדולי התורה התכנסה לחגיגת ניצחון צנועה, לאחר שמנהיג הליטאים בן ה-99 הצליח לבלום את הכנסת לימודי הליבה למוסדות החסידיים וכעת דגל התורה ואגודת ישראל ירוצו יחד ברשימה אחת.
לדבריו של חה"כ יעקב אשר מדגל התורה, הניסיון לחייב את לימודי הליבה במוסדות החרדיים לא יוביל לשינוי הרצוי. "יש פה פיקציה. הם מנסים להקריס לנו את המוסדות. תפסיקו לאיים על ילדים בבתי ספר. לא תשנו, לא את ההורים שלהם ולא את המחנכים שלנו ולא את גדולי ישראל שלנו. אנחנו שלמים מאוד עם החינוך שלנו". נראה כי חה"כ אשר לא מתרגש מהצהרתו של אחד מהאדמו"רים הוותיקים בישראל, שאיפשר לימודי ליבה. "הם עושים לחץ כלכלי של גניבה לאור יום" אמר והוסיף "חברים יקרים, עזבו אותנו לנפשנו. תפסיקו לחנך אותנו, תפסיקו לדאוג לנו, אנחנו יודעים לדאוג לעצמנו".
לא רחוק מהכנסת אפשר לפגוש את המחירים של היעדר הליבה אצל בוגרי מערכת החינוך החרדית, שמנסים כעת לפלס את דרכם בשוק התעסוקה. "זה לא נכון שאתה יכול להוציא בחור מהישיבה ותוך שנייה להגיד לו 'תלמד מתמטיקה', אתה יודע, הכול בסדר" מדגיש אלי דינוביץ', מנכ"ל ביזמקס, מרכז יזמות וחדשנות לחרדים. "יש הרבה כאלה שמשלימים אבל יש אתגרים. אני בעצמי מסיים כרגע תואר במדעי המחשב ולי באופן אישי, כמה שחשבתי שאני גאון היה לי מאוד קשה".
"המחסום העיקרי זה בעצם העניין של האנגלית" מסביר מני מעטוף, מייסד קהילת DDoS לחרדים בהיי-טק. "אני באופן אישי מממן מורה פרטי לילדים שלי שילמדו אנגלית כי אני חוויתי על בשרי כמה זה נצרך כשיוצאים לשוק התעסוקה". מעטוף מנהל קהילה של יזמים חרדים שיתכנסו היום בירושלים לכנס סטארט-אפים וחדשנות ולמרות שאין ליבה יש כבר לא מעטים מהם.
"יכול להיות באמת שאני סיפור חריג, אבל מבחינת המסה הקריטית שאנחנו רוצים להכניס כמה שיותר אנשים ולהביא אותם להתפרנס בכבוד - אי אפשר לסמוך על זה שיהיה להם את הכישרון הצרוף הזה של להסתדר וללמוד לבד והלמידה המהירה ולהתקדם", הוסיף מעטוף.
"זה קודם כול זה אינטרס שלנו", ציין איציק קרומבי, שמנהל מרכזי תעסוקה לחרדים. "יש לנו אינטרס מובהק של החברה החרדית שילדים חרדים ידעו אנגלית, מתמטיקה, כדי שלפחות מי שרוצה ללכת לעולם העבודה... ואנחנו רואים, יש 50% מהחרדים שכן עובדים, בוא נדבר עליהם, הם יוצאים לשוק העבודה עם אילו כישורים? עם אילו מיומנויות? וכמה קשה להם להשלים, זה כמעט בלתי אפשרי. ועצם זה שזה הגיע לדיונים, שמתחילים רגע לדון בתוך הדבר הזה, זה אומר שהרכבת יצאה מהתחנה, זה אומר שאנחנו שם".
בצד שלא חוגג את קידום המהלך נמצא חבר הכנסת משה "קינלי" טור-פז מיש עתיד, שהיה אדריכל ההסכם שקרס. "חסידות בעלז ישבו איתי במשך יותר משנה בדיסקרטיות מלאה בכל מיני מקומות, כולל כאן בלשכה שלי בכנסת, וישבנו על הכול. בסוף זה מת". "זה לא נגמר, כי החרדים יודעים, בדרך כזו או אחרת הם צריכים ללמוד ליבה והם צריכים להגיע להשכלה גבוהה ולתעסוקה איכותית. לא הגיוני שגבר חרדי מרוויח 60% מגבר חילוני או דתי, זה לא הגיוני".
הוויכוח הפוליטי הזה הוא החיים עצמם של אלפי צעירים חרדים, הבעיה שלהם תהיה כאן גם אחרי הבחירות.