כמחצית מהילדים החרדים לומדים בבית הספר היסודי בעיקר לימודי קודש, חומש, גמרא, הלכה, משניות וכמובן תפילות. בשעות הצוהריים הם מקדישים בין שעה לשעתיים ללימודי חול הכוללים חשבון ברמה בסיסית (חיבור, חיסור, כפל וחילוק), דקדוק, סגנון, חיבור וכדומה. ללא אנגלית, ללא מדעים, וללא ספורט - ב"תלמודי תורה" (וביידיש "חיידר"), מקדישים את הזמן ללמד תורה כדי לגדל ילדים שימשיכו ללמוד תורה גם בגיל מבוגר יותר בישיבות ובכוללים. עקבנו אחר הנתונים: בכמה מוסדות לימוד חרדיים באמת לומדים לימודי ליבה, מה התלמידים החרדים לומדים מגיל יסודי, דרך הישיבות והחתונה ועד שיש להם ילדים בעצמם, וכמה מהם מועסקים בשוק העבודה. N12 בפרויקט מיוחד.
תלמודי התורה של מוסדות הפטור אינם מפוקחים בידי משרד החינוך. המשרד אינו מכיר את המנהלים של בתי הספר האלו, לא את המורים ולא את ספרי החינוך. הם מחויבים ללמד 55% ממקצועות הליבה והם מתוקצבים בין 25% ל-55% מהתקציב של חינוך ממלכתי רגיל. בפועל זה לא קורה, הם מלמדים הרבה פחות מ-55%.
בקום המדינה התעקשה המנהיגות החרדית לקבל אוטונומיה חינוכית בבתי הספר, והם היו מוכנים לוותר על תקציב, כדי לקבל עצמאות פדגוגית מוחלטת. כמו בסיפור הפטור משירות צבאי שדוד בן-גוריון החריג ארבע מאות תלמידי ישיבה מחובת השירות, כך גם במוסדות הפטור. מוסד הפטור הראשון היה תלמוד תורה "עץ חיים" בירושלים. היום מדובר על כ-60 אלף ילדים חרדים שלומדים במוסדות הפטור.
במקביל למוסדות הפטור, כמחצית מהבנים החרדים לומדים בבתי ספר שמלמדים לימודי ליבה, או לפחות אמורים ללמד את מקצועות הליבה במלואם. המפלגות החרדיות מחזיקות ברשותן את רשתות "החינוך העצמאי" (של יהדות התורה) ו"בני יוסף" (של ש"ס) ולומדים בהן כ-57,400 בנים. הן מצהירות על לימודי ליבה מלאים ומתוקצבות במאת האחוזים בהתאם לכך.
למרות זאת, סקרים שנערכו מעידים כי בחלק מבתי הספר האלו אין לומדים לימודי ליבה מלאים. גם הורים התלוננו במשרד החינוך על היעדר לימודי ליבה מלאים בחלק מהמוסדות. משרד החינוך אינו מצליח לאכוף את קיום תוכניות הלימודים ברשתות החינוך של המפלגות החרדיות. בתי הספר אמורים להשתתף במבחני מיצ"ב (מדדי יעילות וצמיחה בית-ספרית) אבל בפועל אין זה קורה. הם אמורים להעביר את פרטי המורים למשרד החינוך, אך "החינוך העצמאי" אינו עושה זאת.
עוד 15,600 בנים לערך לומדים בבתי ספר מוכרים שאינם רשמיים, שגם הם נהנים מאוטונומיה, הם אמורים ללמד 75% ממקצועות הליבה ומתוקצבים ב-75%, אולם בפועל אין ודאות שזה אכן קורה. בשולי החברה החרדית יש חוגי קנאים השולחים את ילדיהם לתלמודי תורה שאינם מתוקצבים כלל בידי המדינה. משרד החינוך אפילו לא מכיר את הילדים, ומספרם המדויק אינו ידוע. לפי אומדן של המכון החרדי למחקרי מדיניות, מדובר בכ-40–50 אלף תלמידים ותלמידות, בני 18-6. אפשר להניח שלפחות עשרת אלפים מהם בנים בגיל יסודי, אם לא יותר.
אחרי שילד חרדי מסיים את הלימודים בתלמוד תורה - ביסודי, הוא עובר לישיבה קטנה, שם הוא ילמד שלוש שנים, מגיל 13 עד 16. לאחר מכן הוא עולה לישיבה גדולה ובה ילמד עד לחתונה. בשתי הישיבות אין לימודי חול בכלל, לומדים תורה כל היום, בעיקר גמרא "תלמוד בבלי". ברוב הישיבות לומדים בשעות הבוקר גמרא ב"עיון", כלומר מעמיקים בכל סוגיה ומתפלפלים בה שעות רבות, ובשעות אחר הצוהריים לומדים "בקיאות", פחות פלפולים ויותר הספק. אין מבחנים על החומר הנלמד. הערך הוא בלימוד התורה עצמו. בחלק מהישיבות משלבים שעה לימודי הלכה מעשית ועוד כמחצית השעה ללימוד מוסר ומידות.
הלימודים בישיבות מתחילים בשעה 7 בבוקר ומתקיימים עד 10 או 11 בלילה, ובחלק גדול מהישיבות ישנן פנימיות. מבחינת ההנהגה החרדית, זה המקום המעצב את הדור הבא של החרדים ולכן הזהות הרוחנית של התלמידים (של בחורי הישיבה) קודמת לכול.
עם זאת, כ-9,000 תלמידים לומדים בישיבות תיכוניות ובמוסדות נוספים שמשלבים לימודי קודש וחול יחד. בעבר היו הישיבות התיכוניות נחלתן של הציבור הליטאי בלבד, אולם כיום יש גם ישיבות תיכוניות לציבור החסידי שהוא שמרני יותר.
בסביבות גיל 20 רבים מהחרדים מתחתנים. הליטאים מתחתנים כמה שנים מאוחר יותר. לאחר החתונה יש לגברים שתי אפשרויות: או להמשיך ללמוד תורה בכולל, או לצאת לעבוד, ויש כאלו שמשלבים. אלו שיוצאים לעבוד ורוצים לרכוש השכלה, מגלים כי עליהם להשלים פערים רבים. הם צריכים קודם כול להשלים בגרויות במכינה אקדמית, משימה קשה וכמעט בלתי אפשרית לגברים נשואים בני 20 ויותר, מהם כבר הורים שצריכים במקביל לפרנס את הבית. לפי דוח מבקר המדינה משנת 2018, רובם מתייאשים, ורק אחד מתוך ארבעה גברים חרדים שמתחיל לימודים אקדמיים יסיים תואר.
במועצה להשכלה גבוהה אומרים שמאז שנת 2018 השתפרו הנתונים מעט וכי כיום שניים מתוך כל חמישה גברים שיתחילו לימודים יסיימו תואר ושלושה ינשרו במהלך הלימודים. 29% מהגברים החרדים נושרים ממכינות ההשלמה לפני התואר ו-33% נושרים במהלכו.
האופציות לגברים חרדים שנשרו מהאקדמיה הן להמשיך בכולל, לעבוד בעבודות פשוטות ומכניסות פחות, לעבור הכשרה מקצועית, או לנסות לעשות עסקים. לכן ההכנסה של גבר החרדי היא כמעט מחצית מהכנסתו של גבר יהודי לא חרדי
ואולי זו רק סיבה אחת לכך שפחות גברים חרדים עובדים. כשאין הכנסה מספקת בחוץ, המשך לימוד התורה בכולל, שיש לו גם ערך רב בעיני הקהילה, נשמע מפתה ונוח, במיוחד כשיש קצבה ללימודים והטבות מסביב. נכון שקצבת אברך שלומד בכולל במשך כל היום נמוכה יותר מעבודה ועומדת על כ-3,000 שקלים לחודש, אולם אברך שיצא לעבוד בעבודה פשוטה וישתכר בכמה אלפי שקלים יאבד את הקצבה של הכולל, מעמדו בקהילה ייפגע, והוא יפסיד הטבות נוספות כמו הנחה בארנונה. לכן גם אברכים שאינם מוצאים את מקומם בספסלי בית המדרש יבחרו להמשיך בכולל מטעמי נוחות, ואולי יוסיפו השלמת הכנסה קלה מהצד.
סיבה נוספת להישאר בכולל היא הצבא. כל עוד אברך לומד בכולל, הוא פטור מגיוס צבאי בתואנה ש"תורתו אומנותו". ברגע שיעזוב את הלימודים לפני גיל 26, הוא יהיה מחויב בשירות צבאי כמו כל אזרח בישראל.
לעומת זאת, אצל הבנות החרדיות המצב שונה. רובן ככולן לומדות לימודי ליבה. הרגישות של ההנהגה החרדית לעיצוב זהות הבנים, שיגדלו לתלמידי חכמים ורצוי שימשיכו להגות תורה בכולל גם אחרי החתונה, לא רלוונטית לבנות. לכן הבנות החרדיות לומדות לימודי ליבה ועוברות הכשרה למקצועות מגוונים, וזה מתבטא גם בשיעור התעסוקה.
שיעור התעסוקה של נשים חרדיות במשרה מלאה או חלקית עומד על 78%, כמעט בקרב נשים יהודיות לא חרדיות. ועדיין, הן מרוויחות 3,000 שקלים פחות מנשים יהודיות לא חרדיות. לעומת זאת, שיעור התעסוקה של גברים חרדים הוא רק 51%, והם משתכרים כמעט מחצית משכרם של גברים יהודים שאינם חרדים.
בשנים האחרונות ישנה תנועה פנימית-חרדית חזקה של הורים בוגרי תלמודי התורה והישיבות, שנתקלו בקושי לרכוש השכלה ומקצוע בגיל מבוגר. הם מעוניינים להקנות לילדיהם לימודי ליבה מלאים, כדי שיוכלו להשתלב בהמשך בשוק התעסוקה.
לפני כעשור הקים שר החינוך דאז שי פירון את הזרם ה"ממלכתי-חרדי". ולראשונה נוסדו בתי ספר חרדים בבעלות משרד החינוך כמו כל החינוך הממלכתי, אבל עם טוויסט אחד - בתי הספר האלו "חרדים למהדרין". המנהלים והצוותים חרדים, שעות רבות מוקדשות ללימודי קודש, הספרים והתוכניות מותאמות לחברה החרדית בידי המחוז החרדי במשרד החינוך שגם אותו ייסד שי פירון.
מראשית הדרך, הזרם הממלכתי-חרדי הוחרם בידי חברי הכנסת החרדים. הח"כים החרדים שהיו אז באופוזיציה, ראו במיזם של השר מיש עתיד הכרזת מלחמה על רשתות החינוך של המפלגות שלהם והחרם נמשך מצידם עד היום. חה"כ משה גפני נשאל בכנס בחירות בשנת 2020 על יוזמה של יעקב וידר, חבר מועצה בעיריית בני ברק, להקים בית ספר ממלכתי-חרדי בעיר - וזה מה שענה: "אני לא אתן, עם כל הכבוד. אילו מן שטויות אלה. אני יכול ללכת לראש הממשלה ולהגיד לו - אם פותחים ממלכתי-חרדי, אין לך קואליציה".
למרות ההתנגדות של הפוליטיקאים החרדים, הורים חרדים רבים נאבקים לשלוח את ילדיהם לבתי ספר ממלכתיים-חרדיים, גם לבנים וגם לבנות. כיום לומדים בממלכתי-חרדי 5% מהבנים החרדים ו-4% מהבנות החרדיות, אבל הביקוש הרבה יותר גבוה. הבעיה - בהרבה ערים אין בתי ספר ממלכתיים-חרדיים.
"רק בשנה הזאת, האחרונה, אנחנו התעסקנו עם 600 פניות של הורים מכל הארץ", אמר איתמר קהא, יו"ר אגודת ידידי הממלכתי-חרדי. "הם פתאום מבינים שיש כאן משהו אחר. הסיפור הזה צץ יותר מאז אירועים של כל מיני אושיות חרדיות שנחשפו בתחום הפדופיליה. הורים פתאום רוצים פיקוח בבתי הספר, הם רוצים שיהיה עם מי לדבר".
ההתנגדויות לחינוך הממלכתי-חרדי מגוונות, החל מעסקנים חרדים, דרך מנהלי מוסדות מתחרים ועד ראשי רשויות חילוניים שחוששים להתחרדות הערים. באגודת ידידי הממלכתי-חרדי פנו השנה לשבע רשויות עם בקשות של הורים לפתיחת בתי ספר ממלכתיים-חרדיים, אך עד כה ללא הצלחה.
הממלכתי-חרדי הוא גם פתרון לחרדים מודרניים. יש אלפי משפחות ששייכות לקהילה החרדית שהבית שלהן "פתוח יותר". ההורים עובדים ואינטרנט אינו בהכרח מגונה. כיום אין לאותן המשפחות מוסדות מתאימים והם נאלצים לשלוח את ילדיהם לחיידרים השמרניים ולחתום על תקנונים מחמירים מאוד שחל גם על אורח החיים של ההורים. הם מתחייבים שלא להחזיק סמארטפון, שהאבא ילמד תורה בכולל, מחויבים ל"כללי צניעות" לאישה ועוד. ההורים חותמים על התקנונים האלו מחוסר ברירה, אחרת - הילד יישאר בבית.
הממלכתי-חרדי הוא גם פתרון לסוגיית האפליה שקיימת במוסדות החרדים על רקע עדתי. במוסדות האלו אין שיקול דעת למנהל את מי לקבל ואת מי לא לקבל על בסיס גזע ומוצא. ולא רק הממלכתי-חרדי. גם בתוך המיינסטרים החרדי מחלחלת ההבנה שמה שהתאים בקום המדינה אינו מתאים כיום, כשכל ילד רביעי יהודי בישראל בן 0 עד 4 הוא חרדי.
עד 2065 - 51% מהילדים בישראל יהיו חרדים
בינואר 2022 התפרסם כי חסידות בעלז, השנייה בגודלה בארץ, הגיעה להסכם היסטורי עם משרד החינוך ולפיו הם ילמדו בתוך החיידרים לימודי אנגלית, מתמטיקה ומדעים, ומשרד החינוך מתחייב לתת להם תוספות תקציב לפי הצלחת הילדים במקצועות האלו. 7,000 תלמידים הודיעו על הצטרפות כבר בשלב הראשון.
הרב אדלשטיין ז"ל לא אהב את מתווה בעלז ואיים שלא לרוץ יחד איתם באותה המפלגה, מה שעורר חשש אצל נתניהו שיהדות התורה המפוצלת לא תעבור את אחוז החסימה. נתניהו טרף את הקלפים והבטיח לחרדים תוספות תקציב לחיידרים, גם בלי ללמוד לימודי ליבה.
כך, חסידות בעלז חזרה בה מההסכמה, יהדות התורה לא התפצלה, נתניהו נבחר לראשות הממשלה ובתקציב החדש, הכנסת אישרה עוד מיליארד ומאתיים מיליון שקלים לחינוך החרדי לשנתיים, מתוכם 300 מיליון למוסדות הפטור. כך גם אולי התפספסה הזדמנות היסטורית.
אף שחלק מההורים מהמיינסטרים החרדי ששולחים את ילדיהם למוסדות הפטור היו שמחים שילמדו בתוך החיידרים את מקצועות הליבה, הרבנים מתנגדים. במבחן אם לשלוח את הילד למוסד מיינסטרים חרדי בלי לימודי ליבה, או לתלמוד תורה עם לימודי ליבה במוסד שנחשב מודרני יותר, הם בוחרים באפשרות הראשונה. ההורים האלו שולחים את ילדיהם אחרי שעות הלימודים לקורסים פרטיים באנגלית, על חשבונם, מתוך הבנה כואבת שהם חוו על בשרם שיש דברים שקשה מאוד להשלים בגיל מבוגר.
המכון החרדי למחקרי מדיניות והמכון הישראלי לדמוקרטיה סייעו בידינו במתן הנתונים