ערן צור אף פעם לא פחד לומר דברים שאף אחד לא העז לשיר עליהם. כבר בגיל 23 הוא חולל סערה בעולם המוזיקה כשהשיר הראשון שכתב בלהקת "טאטו" צונזר. הנוכחות הממגנטת שלו על הבמה עם הבס, הפה הגדול והטקסטים נוטפי הזימה, הפכו אותו לכוכב רוק ייחודי. הקריירה המרתקת שלו כבר נמשכת יותר משלושים שנה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
ההשראה שהוא שואב מחייו האישיים תמיד הייתה מאוד חזקה, וכך הוא מצא את עצמו כותב עכשיו ספר ושירים חדשים שמתכתבים באופן ישיר עם האסון הנורא שפקד אותו ואת משפחתו.
ערן צור מספר: "מאז המוות של אשתי, עברו חמישה חודשים כמעט. בהתחלה זה הלם שהוא מבלבל. אחרי זה, זה מוצא אותך בכל מיני רגעים אחרים של היום - בקימה של הבוקר. כשאתה הולך לישון ברגעים מסוימים, הגעגוע והעצב חודרים חזק."
"אביטל שמה קץ לחייה", הוא מספר בעצב. "אני אמן שתופס את החיים שלי כחלק מעבודה שלי. היניקה שלי מהחיים לאומנות היא מורכבת אמנם, אבל היא חזקה. אני מקיים את הריאיון הזה גם בשביל, הענן הזה של הערפל – אני כן מעוניין לפוגג אותו. זה גם חלק מהתהליך של להיפרד והתהליך של האבל, לפחות מבחינתי – לא להסתיר, אלא דווקא לדבר על הדברים".
"אני כאבא חד-הורי שנשאר אחרי כזה דבר, צריך לאסוף את עצמי, לחפש את היציבות. להרחיק אותנו מהנקודה הזאת של האסון, ואני מנסה להתמודד איתו". אחד הדברים הראשונים שערן עשה היה להעלות בחודש שעבר מופע משותף שלו עם שני בניו. ליאם, תלמיד בכיתה י"ב במגמת הג'אז בתלמה ילין, וטומי בן ה-16 ששר לצידו. "זה מאוד מחבר ומאחד אותנו, את שלושתנו, ונותן לנו איזה פלטפורמה אחרת לקרבה בינינו", מספר ערן.
ערן ואביטל התאהבו והתחתנו לפני 18 שנה, בית ששילב רוק עם הייטק. "אביטל עבדה מאוד קשה. היא הייתה אשת מכירות בהייטק. וברגע שזה נגמר לקראת גיל 50 שלה, זה עשה לה משבר מאוד גדול. זה אחד הדברים שהתחילו את הדיכאון שככה נכנס בה."