כשיוסי בנאי ז"ל כתב את השיר "אני וסימון ומואיז הקטן" הוא היה בן 46 ונזכר בילדותו בשכונת מחנה יהודה שבירושלים. הוא פנה לחנן יובל כדי שילחין לו את השיר. יובל, מלחין צעיר בזמנו, הופתע מאוד שדווקא אליו הוא פנה: "כמו שאומרים, נפלתי ברצפה". יובל החל להופיע עם השיר בתקופה מאוחרת יותר ובאחת ההופעות קם אחד האנשים בקהל ואמר: "סליחה, אני מואיז". מדובר במשה יאיר שהשיר נכתב עליו ועל אחיו, סימון.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
"מואיז הקטן", משה יאיר, בן 88 כיום, סיפר על תקופת הילדות עם יוסי בנאי אותו הכיר בגיל 8. "שיחקנו פה, ברחוב הזה (שוק מחנה יהודה), זה היה האצטדיון שלנו. שיחקנו כאן בשבתות בכדור טניס או בכדור סמרטוטים", סיפר יאיר. "אני ויוסי היינו קבוצה אחת שנקראת מכבי, וסימון ויצחק, אחיו (של יוסי) השופט, קראו לעצמם הפועל".
"שיחקנו סמל וסוס ארוך וראשיות, המלחמות היו אז לא אמיתיות" - גברי בנאי, אח של יוסי, הסביר לנו את הסלנג של המשחקים המתוארים בשיר: "קלאס, קראו לזה סמל. וסוס ארוך אתה יודע. סוס ארוך זה כשאחד עומד ושניים רוכבים, ואחד קופץ ואתה מאריך את זה יותר ויותר, עד שנופלים. ראשיות זה כדור טניס, שכבר משומש, שבן אלפיים שנה, להקפיץ, להקפיץ, להקפיץ ולהכניס גול".
יאיר (מואיז) טען שבעיניו, השורה "נשבענו אמונים לכל הילדות" אומרת שהם היו ילדים צנועים, "מבחינת היחס לבנות". גברי אישר את ביישנותו של אחיו יוסי: "הוא רק בחלום יכול היה לדבר עם בחורה, הוא היה מאוד ביישן".
מספר ימים אחרי צאת השיר, יאיר (מואיז) שמע לראשונה מחבר שיוסי בנאי כתב עליו שיר. הוא סיפר מה היה באותה שיחה אקראית: "לא ידעתי, אני מתכונן לתבוע אותו". "על מה?", הוא נשאל, "א', מה הוא קורא לי קטן? ב', איפה התמלוגים?". החבר מיד השיב לו: "א', אתה לא מהענקים, אתה קטן, אז הוא דיבר אמת, אין לך שום עילה. ב', עשה לך פרסומת, הנה התמורה".
כשנשאל איך הגיב כשבנאי ביקש ממנו להלחין את השיר, חנן יובל סיפר כמה הוא הופתע: "כמו שאומרים, נפלתי ברצפה. יוסי בנאי היה הבמאי שלי בלהקת הנח"ל,במעמד של סגנו של האל. מצד שני, אתה לא יכול לסרב". לקח לו זמן לסיים להלחין, עד שבנאי צלצל והודיע לו שהוא מגיע. "מהפאניקה נולד שיר בחצי שעה, הוא אהב את זה בשנייה הראשונה", סיפר יובל.
"אני וסימון ומואיז הקטן" הוא שיר שנשאר בלב של כולם. מבחינת גברי בנאי: "אם זה סמל וסוס ארוך, אם זה ראשיות, אם זה לילות החורף הקרים, אם זה מה שלא יהיה, כל אחד מוצא משהו שהוא אוהב בשיר הזה, מהילדות שלו". גם יאיר (מואיז) מסכים שהחברות המשולשת מהשיר מהווה משהו עבור כולם: "מדובר על ילדות, ילדות קטנה ופרטית של שלושה חברים זאטוטים, שהופכת את הילדות לילדות נצחית של כולם".