"הסיפורים מאחורי השירים": שירים רבים נכתבו בישראל במהלך השנים, אך רק מעטים זכו להפוך לקלאסיקות של ממש. השיר "נשבע" של חיים משה הוא אחד מאותם השירים, שבמשך שנים ארוכות הפך לפסקול שכולנו למדנו לאהוב, או לפחות אלו מאיתנו שהספיקו לעבור את גיל 25. ישבנו לשיחה עם יוצרי השיר, יאיר קלינגר המלחין, שמוליק קלוסקי הכותב, מאיר ראובני המפיק וחיים משה, שסיפרו כיצד נראה תהליך יצירתו מאחורי הקלעים לפני כמעט 33 שנים.
הסיפורים שמאחורי השירים: "אני חיה לי מיום ליום" - ריטה
"השיר נכתב כמו שהוא, בלי מחשבה גדולה, בלי ידיעה שמשהו גדול עומד להתחולל", הסביר קלוסקי, שכתב את השיר מבלי לדמיין שהוא יהפוך ללהיט כה גדול בזמן כל כך קצר. "כל השיר פשוט הבליח ממני, אולי אפשר לומר אפילו שהוא נורה מתוכי. זה היה קסם, זה פשוט נס".
אחרי שכתב את השיר, קלוסקי פנה למלחין יאיר קלינגר, שמהרגע הראשון זיהה את הפוטנציאל שטמון במילים. "לקבל טקסט זה כמו לצאת להרפתקה, זה כמו בליינד דייט. זאת אומרת, אתה לא יודע מה יקרה", הסביר. "אתה יושב מול הטקסט, קודם כל אתה קורא את הטקסט, אתה צריך להבין אותו, והתחלתי לעבוד וזה היה מהר מאוד. הבנתי שיש פה משהו מיוחד".
בשלב הבא, קלינגר ביקש ממשה לבוא ולשמוע סקיצה ראשונית של השיר, ומשם – השאר היסטוריה. "כשהתחילו הצלילים הראשונים, כשהייתי אצל יאיר קלינגר, אז הוא שר לי בבית על הפסנתר 'עכשיו זה, בא לטובה, ליום הבא אני נשבע', אז ישר אמרתי לו – 'עצור!'", סיפר משה על הפעם הראשונה שבה נחשף לשיר. "קיבלתי את השיר הזה מבלי לשמוע את הפזמון אפילו, הרגשתי פשוט שזה אני, אני לא יודע להסביר".
"כשחיים שר את נשבע, הייתה שם רעידת אדמה. הוא שר את זה בגוון רגשי, שאנחנו היינו המומים. בטייק אחד", סיפר המפיק ראובני, שליווה את משה לאורך ההקלטות בסוף שנות ה-80. "יש זמרים שאתה צריך לקרוע את עצמך כדי להוציא מהם עוד ועוד, אבל חיים שייך לסוג הזמרים שהוא שר את השיר פעמיים-שלוש, ויש לו את הטייק. זמרים מזרחיים לא עושים כמעט חזרות. זה בא מבפנים במכה אחת".
למרות ההצלחה הגדולה, בהתחלה היה חשש שהשיר לא יתקבל בתחנות הרדיו. "בהתחלה חששתי איך יקבלו את השיר. בזמר הים תיכוני אני יכול להתקבל על פלג אחד של העם שאוהב את המוזיקה הים תיכונית או המזרחית, תקראו לזה איך שאתם רוצים", הסביר משה. "זאת אומרת, אם אתה זמר ים תיכוני אז תשיר רק מוזיקה ים תיכונית, אבל אל תנסה עכשיו ללכת למגרש אחר".
"כשהשיר יצא, זה קצת 'צלע' מבחינת הרוכשים הים תיכוניים. מבקרים לא התחברו אליו, אמרו שזה טעות שחיים שר את השיר הזה", הסביר ראובני. "כאשר התחילו להעמיק ולהשמיע את זה בחתונות, באירועים, גילו את הפוטנציאל של זה בתוך האירועים האלה. משם למעשה קיבלנו את הפידבק הכי גדול".
עם זאת, הביקורות לא נמשכו זמן רב, כשמשה ושאר יוצרי השיר זכו ליהנות מהצלחתו במשך העשורים שחלפו מאז. "יום אחד פגשתי את אחד המבקרים שלא התחברו בהתחלה. שיחקתי איתו כדורגל ואמרתי לו 'אתה אומר לי שזה שיר לא טוב? תכלס, מה? אני צריך לשיר רק מזרחית וים תיכוני? אני מקום ראשון ארבעה שבועות במצעד, אתה יודע?' סיפר משה. "אחר כך שמתי לו בעיטה מאחורה. אבל בסוף המבקרים נעלמו, השיר נושם, חי ובועט. אני ניצחתי".
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות