"הסיפורים מאחורי השירים": 30 שנה עברו מאז לידתו של השיר "אם כבר לבד" של להקת החברים של נטאשה, ואולי זו הקורונה שגרמה לכך, אבל "מיליוני אנשים לבד" נשמע גם היום ורלוונטי מתמיד. בשיחה מיוחדת עם חברי הלהקה, הם סיפרו בהפתעה על השיר שנכתב רגע לפני שחשבו להתפרק.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
שנתיים לאחר האלבום הראשון והמצליח, "אם כבר לבד" יוצא לאור כחלק מהאלבום השני של הלהקה אך החברים של נטאשה טוענים כי תחילה בכלל לא חשבו על כך: "לא היינו בטוחים שזה כזה שיר טוב. זאת אומרת, אפילו לא חשבנו להקליט אותו בשינויים בהרגלי הצריחה. כשהבאנו את זה לאחד האנשים בחברות התקליטים הוא אמר: 'זה שיר לא כל כך טוב, תלכו הביתה, תכתבו עוד קצת'".
"האלבום הספציפי הזה, כמו שמיכה קרא לו, שינויים בהרגלי הצריחה, מלשון 'אנחנו פחות צורחים ושרים יותר רגוע'. צרחנו הרבה מאוד כאב באלבום הראשון", ארקדי דוכין סיפר. "מלנכולי נכתב במסעדה, ביד אחת זה לשטוף כלים, ביד שנייה אתה כותב שיר".
חברי הלהקה סיפרו כי במשך כל האלבום הראשון הם גרו יחד באותה הדירה, אך לקראת האלבום השני נפרדו: "באלבום הראשון חלקנו את אותו החלל ממש הרבה זמן" ופה פתאום כל אחד שכר בית עם אישה... זה אלבום זוגיות גם, אנחנו לפני זה לא כל כך ידענו זוגיות ולא דיברנו, פה כבר כל מיני ביני לבינה, בין מיכה לבינה, והכל קצת יותר רומנטי".
האלבום השני נולד רגע אחרי שגם כמעט נפרדו מקצועית: "אחרי האלבום הראשון נסענו להופעה בירושלים וכל הדרך רבנו כולנו", סיפר מיכה שטרית. "כשהגענו למועדון בירושלים כבר זהו, החלטנו שאנחנו מתפרקים ואין יותר להקה, ונגמר, והכול קורה ככה לפני הבאלאנס... זה היה ריב קשה כזה בתחושות, כשהגענו לשם סיימנו סאונד צ'ק וכל אחד תפס פינה".
"הייתי מאוד מאוכזב, מאוד מבואס, שזהו - רק יצא אלבום ראשון, מצליח, והינה אנחנו מתפרקים ואז התחלתי לכתוב את השורות הראשונות - ולא כמו בעבר ולא כמו שדובר, משהו מת, משהו נגמר", המשיך שטרית. "בתחושה הזו אני מסתובב ואני אומר 'טוב, מה אני אעשה עכשיו?! - אין להקה וכאלה...' ואמרתי או-קיי, אסע לטלי בת הזוג שלי, היא הייתה מלונדון, הכול יהיה טוב, אני אתחיל חיים אחרים לגמרי".
"בשלב מסוים התחלנו להתפרק ולהתאחד באופן קבוע", סיפר דוכין, אך רגע לפני פירוק שעמד על הפרק, ההופעה בירושלים שינתה הכול: "עשינו את ההופעה, הייתה הופעה מדהימה, אחרי זה ירדנו וכל הדרך חזרה לתל אביב היינו מבסוטים אחד מהשני - וכאילו כלום לא קרה. והכול בסדר", סיפרו החברים. "כוסאמק לונדון... נשאר בארץ, זהו, פירקתי את המזוודה", טען שטרית.
על הזיכרון מההקלטה באולפן סיפר דוכין: "אני אמרתי למיכה שנביא טייק שירה טוב, 'בוא נשתה וודקה בבוקר ונלך בתשע בבוקר קצת מתודלקים'. אז הוא הלך איתי ושתינו קצת וודקה ועשינו שירות של האלבום הזה ככה".
"היינו צריכים לשים גפרורים בעיניים, זה היה סשנים ארוכים של איזה שש עשרה שעות", המשיכו שטרית ודוכין: "יוסי אלפנט הקליט אותי נוחר הוא רצה כל הזמן להפתיע אותי ואז הוא לוחץ לי את הנחירות שלי בגדולים, ואתה שומע שדינוזאורים חזרו לכדור הארץ".
המתופף ז'אן פול כבר היה כוכב באותם ימים, והוא הצטרף ללהקה עם יצירת האלבום השני. "עכשיו אנחנו חרמנים לנגן, אתה יודע, ובטח לשמוע את ז'אן פול איתנו. והוא תופס פוזיציה... היה לו מצב רוח, שוכב, בשביל מה צריך תופים?!", סיפר דוכין. "זה היה בתקופת המינימליזם שלי", הוסיף פול. "זה היה בחשיבה של כמו שאומרים היום Less is more. יש דברים שלא צריך כל הזמן, שלא התופים יצילו את השיר. ב'מיליוני' ברור שצריך, זה שיר שדורש תופים".
"נורא רצינו שזה יהיה המנון, מבחינתי חיפשנו את הסוף הזה שיהיה כזה בומבסטי", טען דוכין. "זה נהיה כזה המנון של אנשים בודדים שאיכשהו הסתדרו מתישהו עם עצמם". שטרית המשיך: "המסע תמיד הוא בשביל להתחבר, בסוף הוא תמיד בשביל להיות ביחד. אנחנו ביחד, או אתה עם מישהו או מישהי ביחד".
"מיכה, מיליונים כמוך אין, אני מכיר רק מיכה אחד. זה שיר שמרגיש שהוא קורא לאחדות", אמר דוכין, ומיקי הררי, גיטריסט הלהקה השיב: "אני חושב אחרת, אני חושב שגם לא צריך לפחד מהלבד. ואם יש מיליוני אנשים לבד אז זה בסדר, אתה לא לבד".
30 שנה אחרי, והשיר הפך למין המנון בתקופת הקורונה: "פתאום הכול עומד, לא זז, ויש לך תשוקה לנוע ולהרביץ מסע. המילה תנועה היא בעצם הכי בולטת בקורונה, מכיוון שהתנועה הוגבלה. משהו שהיה מובן מאליו, שאתה יכול ללכת לאן שבא לך, פתאום אין תנועה".
"אם כבר לבד", הקרדיטים:
ז'אן פול זימבריס, להקת "החברים של נטאשה"
מיכה שטרית, כותב ומלחין השיר
מיקי הררי, להקת "החברים של נטאשה"
מיכה שטרית, להקת "החברים של נטאשה"
ארקדי דוכין, להקת "החברים של נטאשה"