שנתיים אחרי שהוציא את האלבום הראשון שלו שזכה להצלחה בזכות משב רוח חדש של מוזיקה ים תיכונית, לירון עמרם הוציא השבוע סינגל ראשון מתוך אלבום חדש שבדרך. אני מקבל על השיר תגובות מעולות, הוא מספר בשיחה עם N12. מזכיר לי את זה שיש שירים שאתה מרגיש שיכולים לדבר לקהל הרחב. השיר הזה מדבר על חופש, על ים, על הרצון או הצורך להעורר באיזו מציאות טובה יותר. זו משאלת לב מאוד בסיסית של אנשים.את השיר הפיק עמרם, שמאחוריו שנים של עבודה (גם עם הפנתרים), לבד. עבדתי במרץ כדי להספיק להוציא אותו בתקופה הכי רלוונטית, והוא מתאר סיטואציה שבה אדם מתעורר במקום הכי רגוע, שליו, נעים ואוטופי – מתעורר בחוף זהב של שמש ודקלים / על החול נשכב מתמכר לכוכבים. ישבתי על גבעה ביפו, כשהים מולי ב-180 מעלות, הוא מספר. הייתי במקום שממש רציתי לנסוע או להתעורר במקום קסום כזה. לחזור לתקופת החופש והנסיעות. אנחנו לא יכולים עכשיו, ואני מרגיש שזה רצון בסיסי. החופש נהיה מצרך נדיר, ואני חושב שזו השורה התחתונה של השיר.הצלחת לחדור את השכבה הראשונה של המיינסטרים הישראלי. גם השיר החדש נכנס לפלייליסט של גלגלצ. בסדר מבחינתך שמגדירים אותך אלטרנטיב או אינדי? אני מרגיש אני מרגיש שהצלחתי לגעת בכמות גדולה של אנשים, מה שנקרא 'מיינסטרים', אבל מבחינה מוזקילית. המוזיקה שלי היא סוג של קו התפר בין המיינסטרים לאלטרנטיב. ועם זאת, אני חושב שההגדרות האלה הן מאוד נזילות. האינדי של היום הוא המיינסטרים של מחר.לירון גדל התחנך על ברכי המוזיקה התימנית. אביו הוא הזמר, המשורר והחוקר אהרן עמרם, אחד ממטפחיה הגדולים והדגולים של המוזיקה התימנית בארץ. אבא מאוד מבסוט על השיר ועל המוזיקה שלי באופן כללי, אומר עמרם הבן. אני חושב שהוא מבין שמדובר בהמשכיות של מה שאני גדלתי עליו, ואנחנו גדלנו עליו כקהילה. הוא לא מרבה במחמאות, אבל אני מרגישה שהוא תומך ואוהב את הדברים.השנה אבא שלך קיבל את פרס מפעל חיים על תרומה משמעותית בתחום התרבות היהודית. אתה מרגיש שהוא זוכה סוף סוף להכרה? אני מרגיש את זה לחלוטין. אבל תראי, זה משהו שאני גדלתי עליו. אבא שלי קיבל את ההערכה הזאת מהקהילה שלנו כל השנים. אבל עם הפרס, והכתבות כבר מתחילים להבין את את החשיבות העצומה שלו לתרבות היהודית בכלל, והתרבות היהודית-תימנית בפרט. אני לא צריך לספר לך כמה אנשים גדלו על המוזיקה שלו. בסופו של דבר אנשים שהושפעו מאבא שלי, השפיעו עליי.