בסיום הקרנת "הברך", סרטו באורך המלא של נדב לפיד, עמדו 2600 אנשים והריעו במשך 10 דקות לבמאי הישראלי. "באיזשהו שלב לא ידעתי מה לעשות עם עצמי. כמה אתה יכול להגיד מרסי ותודה רבה?", מספר לפיד, "אבל הרגשתי שזה ממש בוקע מהלב של אנשים". היום כבר מדברים על לפיד כמועמד רציני לזכייה בפרס הראשון בתחרות - דקל הזהב. צפו בכתבה המלאה
"הברך" הוא הסרט הישראלי הראשון, מאז הערת שוליים שהתמודד לפני עשור, שמשתתף בתחרות הרשמית של הפסטיבל החשוב בעולם הקולנוע. הסרט מעביר ביקורת חריפה על ישראל - הוא נפתח עם הסרטון של עהד תמימי סוטרת לחייל ומיד לאחר מכן, בציוץ של חה"כ בצלאל סמוטריץ' מ-2018 ובו הוא מאחל לה "לחטוף איזה כדור, לפחות לפיקה של הברך". "כשאתה רואה את התמונה האיקונית הזו", מסביר לפיד את פתיחת הסרט, "שהרעים הם הילדה הבלונדינית והטובים הם אלה שמולה, ומול כל זה ניצב בצלאל סמוטריץ' - שר מכובד בממשלת ישראל, שממש מביע צער שהיא לא קיבלה כדור בברך. זה ממש מרושע".
במסיבת העיתונאים אף נוצרה סערה קטנה כשלפיד נשאל על ידי עיתונאי צרפתי איך סרט ביקורתי כל כך יכול לקבל מימון מהמדינה אותה הוא מבקר. לזה השיב לפיד: "לא היינו רוצים לחיות בעולם שבו קונים אומנים בכסף. זה שאני מקבל מימון לא אומר שאני חייב לכתוב רק שבחים על המקום". סרט ישראלי נוסף שהוצג בפסטיבל, ויצר גם הוא סערה, הסרט "ויהי אור" של ערן קולירין. השחקנים הערבים החרימו את הפסטיבל כמחאה על הגדרתו של הסרט כישראלי.
שני סרטים נוספים שהוקרנו בפסטיבל המכובד: "איפה אנה פרנק" של הבמאי ארי פולמן המבוסס על הסיפור הידוע בגרסת אנימציה והסרט "מחברות שחורות" של שלומי אלקבץ - דיוקן תיעודי על חייה ומותה של אחותו רונית אלקבץ ז"ל. פולמן לא היה בטוח שכדאי לו ליצור סרט על סיפור ססופר אינספור פעמים אבל אימו שכנעה אותו: "איימה שהיא תיפרד מהעולם אם אני לא אקח את הפרויקט". כוכבת סרטו של אלקבץ, רונית ז"ל, צעדה פעמים רבות על השטיחים האדומים בקאן וגם סרטה הנוכחי זוכה להצלחה גדולה: "זה סרט שהוא מכתב אהבה", מסביר שלומי, "מכתב אהבה לקולונע, מכתב אהבה של אח לאחות".
ביום שבת יינעל הפסטיבל ה-74, ויש סיכוי טוב שנדב לפיד הישראלי יזכה בפרס הגדול מכולם - דקל הזהב.