נדב לפיד זוכה לכבוד גדול בפסטיבל קאן הנוכחי שנפתח היום (שלישי) - סרטו "הברך" מועמד לפרס המרכזי, דקל הזהב, וסרט קצר שלו שלו, "כוכב" יוקרן בהמשך. הבמאי הישראלי התראיין למגזין "דדליין" האמריקני, והביע ביקורת שמתכתבת עם סרטו בפסטיבל. "הברך" מספר את סיפורו של י' (אותו מגלם אבשלום פולק), במאי קולנוע שמגיע ליישוב נידח להקרנת אחד מסרטיו. שם הוא פוגש את יהלום (נור פיבק), פקידה במשרד התרבות ומנהל במהלך הסרט שני קרבות: האחד נגד מות החופש האומנותי בארצו והשני נגד המוות של אימו.
בריאיון נשאל לפיד על הביקורת החריפה שהוא מציף בסרט על מערכת היחסים בין ממשלת ישראל לתעשיית הסרטים והבהיר כי, בניגוד לסרטו הקודם "מילים נרדפות", שהיה עדין יחסית, בסרט הזה הביקורת לחלוטין מכוונת: "כש'מילים נרדפות' יצא הרבה אנשים אמרו שהם מרגישים שהוא אמביוולנטי – מעביר ביקורת אבל מורגשת האהבה שלי למדינה. בסרט הזה לא רציתי להיות אמביוולנטי", ועדיין מודה לפיד כי הסרט יצא "אכזרי, ישיר וכן נורא אבל אפשר להרגיש בו את האינטימיות למדינה".
הבמאי מסביר את התחושה הזו שחוזרת בסרטיו – הכעס על המדינה לצד האהבה למקום בו נולד. "בגלל מערכת התעמולה הישראלית, הישראלים יכולים להיות עיוורים. אני מרגיש שלא מספיק לפתוח להם את העיניים, לנער את הגוף שלהם ולהכות בהם בראש – נלחמים פה נגד כוחות ענקיים. אבל אני מטייל המון ובסוף כשאני חוזר לישראל, אני רואה את עצמי. כשאני הולך ברחובות תל אביב, איפה שנולדתי, אני רואה את נדב האמיתי".
ביקורת גדולה בריאיון מופנית לשרת התרבות לשעבר, חה"כ מירי רגב. "היא עשתה עבודה נוראית בתור שרת התרבות בעיקר בגלל שהיא לא אוהבת סרטים, יוצרי סרטים ואומנים ככלל. זה כמו ששר הבריאות לא יאהב רופאים. אני חושב שהדבר הגרוע ביותר בתקופת מירי רגב לא היו ההגבלות ששמו עלינו, אלא שבמאים ויוצרים אימצו את ההגבלות האלה. יש אלמנט חזק של הישרדות בתעשייה הישראלית והיה לממשלה קל לעשות על זה מניפולציות".
לשאלת המראיינת אם המצב עכשיו טוב יותר כשנתניהו לא ראש הממשלה השיב: "מה שקרה עם נתניהו כמעט חסר משמעות, אני לא רואה הבדל גדול עם הממשלה הנוכחית. הכלי הכי חזק של הפוליטיקאים הוא היכולת להפוך את הפוליטיקה למשעממת וזה מה שהם עשו. גם הסכסוך עם הפלסטינים כבר משעמם אותנו ואף אחד לא רוצה לעשות סרט על משהו משעמם".
הגבלות קורונה נוקשות אך הפסטיבל כולו פיזי - פסטיבל קאן ה-74
פסטיבל "קאן" נפתח היום, אחרי שבוטל בשנה שעברה, ונדחה ממאי לחודש יולי. אותותיו של הנגיף עדיין מורגשים בפסטיבל שעתיד להתפרש על פני כל העיר והמשתתפים יידרשו לבדיקות קורונה כל 48 שעות (בדיקות שכבר הוגדרו על ידי המבקרים כמגעילות במיוחד).
הפסטיבל, שיימשך עד 17.7, נפתח עם הסרט "אנט" של לאוס קראקס וכבר מחר יוקרן סרטו של נדב לפיד "הברך" שמועמד בקטגוריה המרכזית של הפסטיבל ויתמודד מול 24 סרטים נוספים, על זכייה בפרס הגדול "דקל הזהב". זהו הסרט הישראלי הראשון שמועמד לפרס מזה עשור, מאז הסרט "הערת שוליים" של יוסף סידר.
שלושה סרטים ישראלים נוספים יוצגו במהלך הפסטיבל: "מחברות שחורות" של שלומי אלקבץ. הסרט, אורכו שלוש וחצי שעות, עוסק באחותו – רונית אלקבץ ומורכב כולו מיומני וידאו שצילמה בין השנים 1988-2016. סרט ישראלי נוסף "ויהי אור" של ערן קולירין, המבוסס על ספר של סייד קשוע. קולירין היה הבמאי של הסרט "ביקור התזמורת" שגרף שלל פרסים בזמנו, גם בפסטיבל קאן. ונדב לפיד שיציג גם את סרטו הקצר "כוכב".