השבוע לפני 20 שנה יצא הסרט "הארי פוטר ואבן החכמים", הסרט שהעניק פנים וחיים לסדרת הספרים המצליחה. החגיגות ברחבי העולם רק הבהירו כמה האהבה וההערכה להארי, רון והרמיוני לא דעכה עם השנים, וההתלהבות אף גדלה כשהשלושה הודיעו שהסכימו לצלם סרט איחוד. הספרים והסרטים והמסרים שניסו להעביר במודע או בעקיפין, השפיעו על אנשים רבים ברחבי העולם - הנה ארבעה אנשים שמעידים "הארי פוטר שינה לי את החיים".
"נתן לי הסבר להרבה דברים שאני עושה"
דנה לא מגדירה את עצמה "מהמשוגעים לדבר", אבל מבחינתה הארי פוטר היה חבל הצלה בילדות. "הייתי ילדה נורא מופנמת. אבא שלי נפטר כשהייתי בת 6 ואני זוכרת שבפעם הראשונה שנחשפתי לסדרה, משהו בחיים שלי השתנה - מילדה שעברה משהו ממש קשה מצאתי משהו שאני מרגישה שייכת אליו".
הארי הייתה הדמות הספרותית המושלמת להזדהות איתה כי גם הוא היה יתום. "הרגשתי שאני לא לבד בסירה, הזדהיתי איתו והרגשתי שאני עוברת את זה יחד איתו. בתור ילדה שעברה משהו מורכב זה נתן לי מקום של שייכות, מפלט".
"זה נתן לי הסברים להרבה דברים שאני עושה", היא מספרת. "הייתי קוראת את התחושות שלי בספר והייתי מבינה מאיפה הן הגיעו ומה המקור שלהן. זה עשה לי ניתוח פסיכולוגי בזמן הקריאה והסבר למה אני עושה את מה שאני עושה, למה אני עצבנית או מתוסכלת לפעמים".
מאז הפכה דנה לתולעת ספרים, תוך כדי צחוק היא נזכרת איך פעם בכתה דמעות כשמורה החרימה לה את הספר בשיעור. "שום דבר לא עניין אותי לפני ופתאום, פעם ראשונה, משהו ריתק אותי ורציתי לקרוא עליו".
"אמא שלי התנגדה כי יש בזה את המילה 'תחת'"
"אני חוגג 20 שנה של הארי פוטר יחד עם הסרט הראשון". מיכאל, היום בן 33, נכנס לעולם של הארי פוטר יחד עם יציאת הסרט: "התחלתי מהספר השלישי וזה סחף אותי בסערה. זה היה עולם הפנטזיה הראשון שהכרתי והוא מאוד דיבר אליי. מעבר לחלק הקסום של הספר, הרגשתי הרבה פעמים כמו הארי, קצת בודד חברתית והייתה לי דמות להזדהות איתה". מאז, הוא קרא את הספר מאות פעמים: "יותר מ-100 בוודאי".
מיכאל גדל בחברה הדתית לאומית, ולאחר מכן התחרד. "אמא שלי התנגדה שאקרא את הספרים כי היא ראתה שבספר השני רשומה המילה 'תחת' ומבחינתה זה חתם את הגולל על הספרים". אבל אי אפשר היה לברוח מהתופעה כשכל החברים בישיבה התיכונית קראו גם הם: "העולם זה הארי ממש תפס אותנו, במיוחד לאור זה שחיינו בפנימייה. ניסינו להשוות מחזורים לבתים של הוגוורטס ואת המורים לדמויות".
את אמא שלו הוא אומנם לא הצליח לשכנע והוא גם לא מנסה, אבל הוא מקווה שהבן שלו ייסחף יחד איתו: "אני מחכה ליום שאוכל להתחיל לקרוא לבן שלי, שהיום בכיתה א', הארי פוטר לפני השינה. זאת תהיה סגירת מעגל ולא יהיה מאושר ממני אם הוא ימצא כמוני נחמה וקסם בספרים".
"הספר המשמעותי הראשון שסיימתי"
יוני רק בת 9 וכבר יכולה לרשום בקורות חיים שסיימה את כל ספרי הארי פוטר. "התחלתי בכיתה ג' בסוכות, לפני שנה בערך. בהתחלה זה היה קצת משעמם אבל אחרי הספר הראשון זה השתפר". כדי לסיים את כל הספרים בזמן שכזה, ההורים של יוני מספרים שהיא קראה בין שעה וחצי לשעתיים ביום, אירוע שלא היה קורה לולא הארי, רון והרמיוני.
"היא התחילה לקרוא בזמן הסגרים", מספרים ההורים של יוני, "נורא רצינו שהיא תתחיל לקרוא והיא ניסתה כמה ספרים אבל זה לא היה משהו קבוע ואז היא התחילה את הארי פוטר". מהר מאוד ההתלהבות נהייתה משפחתית: "היא הושיבה אותנו לראות את כל הסרטים, בחיים לא קראתי אבל עשינו מרתון לפי הסדר עם פופקורן".
לסדרת הספרים יש כנראה השפעות חינוכיות כי המחנכת של יוני החליטה שסדרת הספרים תהיה הנושא המרכזי לשנת הלימודים הקרובה. "הכיתה שלנו ממש מקושטת ואני וחברה שלי, שאנחנו הכי מבינות בספרים, חשבנו על משחק. רצינו לעשות כמו קווידיץ' אבל שינינו קצת את החוקים וזה עדיין דומה".
"אני חושבת שהארי פוטר הוא גיבור מאוד מיוחד", ממליצה יוני על הספר. "הוא מלמד הרבה דברים והוא עושה דברים ממש מסוכנים ואמיצים. אני חושבת שכל אחד יכול לאהוב את הסדרה, רק צריך למצוא את החלק שאתה אוהב".
"הייתי מגיעה באופן קבוע לבכורה, אין דבר כזה ללכת שבוע אחרי"
ספיר, בת 33, קיבלה את הספר הראשון של הארי פוטר במקרה, כי אמריקאי שעובד עם אבא שלה חשב שיהיה רעיון טוב לקנות לה את הלהיט שכולם מדברים עליו כמתנה לבת מצווה. "זאת הפעם הראשונה שקיבלתי את הספר הראשון, לפני 20 שנה. סיימתי לקרוא אותו תוך לילה, ממש נכנסתי לעולם הזה".
מאז זו הפכה להיות מסורת: "אבא שלי ראה כמה אני מחוברת לספרים וכל פעם שהיה יוצא ספר חדש הוא היה קונה לי מתנה", היא מספרת. "עד היום יש לי בבית את כל הספרים כולל כל מעשיות בידל הפייטן עם ההערות של דמבלדור. לאחרונה בן זוג שלי הזמין לי מתנה את סדרת הספרים באנגלית כי בדייט הראשון סיפרתי לו כמה הייתי רוצה לקרוא את הספרים באנגלית".
כשיצאו הספרים החגיגה מבחינת ספיר הייתה כפולה: "באופן קבוע היינו הולכים לבכורה, אין דבר כזה ללכת שבוע אחרי. יום של בכורה, יום חמישי, הייתי בסרט". לפני שנתיים, עוד טרם פרצה הקורונה, ספיר השתתפה במסיבת האלווין בנושא הארי פוטר, שם מצאה אנשים נוספים שגם להם יש בהישג יד גלימה בצבע הבית אליו הם שייכים: "אני רבנקלואית בנשמה ובלב אבל רב החברים שלי הם הפלפאף. אנחנו מדברים על זה המון ומאוד בתוך זה. למסיבה באתי כרבנקלואית עם הגלימה הכחולה ואפילו עשיתי ציפוניים תואמות".