עמית אפטה רק בן 30, וכבר נושא על כתפיו אחריות רבה כמנהל המחלקה האמנותית של תיאטרון הקאמרי. "דווקא בגלל שאני צעיר, אני צריך גם להוכיח", הוא אומר כשאנחנו משוחחים, רגע אחרי שהוכרז רפרטואר התיאטרון לשנת 2022. אפטה הוא בוגר תואר ראשון בבימוי מטעם סמינר הקיבוצים וברזומה שלו ישנן כמה הצגות ילדות בפסטיבל חיפה, הצגת מחול אחת שעדיין רצה ושני מופעים, שנחשבים למצליחים ביותר בשנה החולפת בתיאטרון הקאמרי - "רינגו" ו"גאון בכלוב".

הוא נכנס לתפקידו כמנהל המחלקה בשנת 2019, עם כניסתו של גלעד קימחי לתפקיד המנהל האומנותי. יחד, הוא טוען, הם הגיעו לשנות: "בזמן הלימודים עבדתי בארגון בימאי התיאטרון וגיליתי על כל העוולות שיש בתיאטרון הרפרטוארי. גלעד ואני נכנסנו למציאות שבה מנהלים נמצאים 20-30 שנה בתפקיד ויש צורך לתקן דברים שקרו פה במהלך השנים האלה". העוולה הגדולה ביותר כיום  בתיאטרון הרפרטוארי, על פי עמית, היא המחסור ביוצרים צעירים, ובעיקר ביוצרות.

עמית אפטה (צילום: רדי רובינשטיין, יח
הבמאי עמית אפטה|צילום: רדי רובינשטיין, יח"צ

"אי אפשר לראות את המספרים ולהישאר אדיש", אומר אפטה, "ברור שהפערים בין גברים ונשים עמוקים יותר ממצב התיאטרון בארץ, רואים את זה בכל מיני תחומים, ודווקא בגלל זה יש לנו אחריות גדולה". זו גם הסיבה שהשניים השתתפו בפאנל בכנס של יוצרות התיאטרון שהתקיים במהלך אוקטובר. "הרבה פעמים היו טענות שעולם התיאטרון סגור וקשה להיכנס ואנחנו מנסים לשנות את זה. כמובן שזה תהליך וזה לא יקרה ברגע אבל אנחנו מנסים לשים על זה דגש בתקווה שעוד כמה שנים זה יהיה נון-אישיו".

עם החזון הזה נכנס אפטה לתפקידו וקיבל את תפקיד הבימוי הראשון בהצגה "גאון בכלוב". המחזה התחיל כהקראה מבוימת בפסטיבל "כאן ועכשיו", ולאחר שזכה במקום הראשון היה ברור שיש בו פוטנציאל. כשאמרתי לעמית בטלפון שנדמה שהכל השתבש עם ההצגה הזו הוא צחק צחוק גדול - ההפקה הייתה אמורה לעלות ביוני 2020 והחזרות עצמן היו אמורות לצאת לדרך ב-15 במרץ, בדיוק ביום בו נסגרו התיאטראות לשנה וחודש. "בתוך התקופה הזאת היו הרבה סימני שאלה", הוא משתף. "רצינו לעבוד ולא ידענו מתי התיאטרון ייפתח, היינו דרוכים כל הזמן למתי אפשר יהיה להתחיל חזרות".

גאון בכלוב (צילום: כפיר בולוטין, יח
מתוך "גאון בכלוב"|צילום: כפיר בולוטין, יח"צ

ואז, 10 ימים לפני שההצגה יוצאת לדרך, אלון דהן, שהיה אמור לשחק בתפקיד הראשי, אושפז בבית חולים ואפטה הקפיץ את השחקן שהם שיינר להחליפו. "תפקיד ראשי, 10 ימים לפני שהפקה עולה, נשמע כלום אבל זה היסטרי ומטורף. שהם למד את התפקיד, והיה באמת מדהים, וכל הזמן היינו דרוכים לראות מה קורה עם אלון". ההצגה עלתה רשמית באפריל כשלאלון הסדר עם בית החולים שהוא יוצא לשחק וחוזר ישר לאישפוז. הוא הספיק להשתתף בכמה הצגות, עד שבמאי התפרסמה הכתבה עם התלונות נגדו והוא השעה עצמו מהתיאטרון.

"היה סיפור אחד שידעתי שקרה קצת לפני שנכנסתי לתפקיד. בערך שנה לפני שנכנסתי לתפקיד הגיעו התלונות הראשונות לתיאטרון ולא היו תלונות נוספות מאז. ידעתי עליהן בדיעבד וידעתי שהוא הביע חרטה וטופל והוא נאלץ, לפי ההסכם שהיה בזמנו, להציג הוכחות שהוא בתהליך טיפולי. על כל זה ידעתי - ידעתי שזה קרה, ידעתי שהוא מתבייש בו וידעתי שהוא מטופל. אז כן ידעתי שיש את האישיו הזה, אני מודה לא הייתי בקשר חברי איתו, אבל ידעתי שזה משהו שקורה איתו והוא מצר עליו", מודה עמית.

ומנגד הוא אומר: "בכתבה הועלו המון טענות, שאין מה להגיד, מאוד קשה לקרוא אותן ולהישאר אדישים". ולמרות הכל, ההצגה עלתה, ועמית יודע שזה בזכות עבודה קשה: "אני כבמאי צעיר שזו הפקה ראשונה שלו, מחזה מקורי, שעולה על הבמה הגדולה של הקאמרי, עם שחקנים מנוסים…היו לי הרבה אתגרים אבל המטרה שלי הייתה לעמוד בהם. אני מבחינתי לא הייתי המרכז, המרכז מבחינתי היה לעשות כל שביכולתי לעשות את ההצגה הכי טובה".

בכובעו השני בקאמרי, אפטה מנהל את קבוצת הצעירים. "לא הייתה קבוצה כזאת בקאמרי על 76 שנותיו, אנחנו ממש הקמנו אות מאפס". הם אספו מחזות ושחקנים ואחרי מיונים רבים הגיעו למחזה האחד ולתשעת שחקניו - "רינגו". מטרת הקבוצה היא להכניס דם צעיר ורענן לתיאטרון, ובהתאם למשוך צופים צעירים ורעננים: "זו בעיה שכל התיאטראות מתמודדים איתה כבר שנים, קהל המנויים הוא קהל מבוגר". אחרי עבודת מחקר מאומצת הם גילו שצעירים דווקא מוציאים כסף על תרבות אבל תיאטרון פשוט לא מדבר אליהם ,אז הבנו שהמשימה העיקרית שלנו היא לנער את המותג".

דור הררי וחן גרטי, מתוך
צילום: כפיר בולוטין, יח"צ

מאז שהחלו לנער את המותג חל שינוי בשטח, מדווח עמית. "רינגו הוכיח לנו שהביקוש הזה קיים. תוך סשן אחד כל ההצגות העתידיות התמלאו ואנשים באים פעמיים ושלוש. הרבה מהאנשים שמגיעים זו בכלל הפעם הראשונה שלהם בתיאטרון". בנוסף, הם הקימו את הקאמרי לייט נייט, אחרי המופע יוצאים הקהל והשחקנים למרפסת, שותים בירה ומדברים על תיאטרון כשדיג'יי מנגנת ברקע.

כעת הם עובדים על הצגה חדשה, "שלום לך ארץ" שמביימת מוריה זרחיה, ומבחינת עמית ההצגה הזו מבטיחה ששילוב התיאטרון והצעירים הוא רק ההתחלה. "אין לי שום חשש שהתיאטרון גוסס. המהירות שבה רינגו הצליח למלא אולמות, ערב אחר ערב, שפשפתי את העיניים כדי להאמין שזה לא חד פעמי... זאת ההוכחה שהתיאטרון לא גוסס. הוא צריך ניעור ועבודה אבל זה לחלוטין המדיום הכי מדהים, יצירתי וחוויתי".

 

נעם סמל, שכיהן במשך כ-25 שנה כמנכ"ל התיאטרון הקאמרי, וכיום מכהן כמנכ"ל הבימה, התייחס לאמירתו של אפטה כי זו קבוצת הצעירים הראשונה מזה 76 שנה ואמר: "בתיאטרון הקאמרי פעלו כמה וכמה קבוצות צעירים לאורך כל השנים, ביניהן גם קבוצת 'בימת השחקנים' בשנות השישים בניהולם של עודד קוטלר ואמנון מסקין, ואנסמבל עיתים בניהולה של פרופ' רנה ירושלמי, וקבוצת הצעירים של שנות ה-90 שעשתה לראשונה את ההפקה של הכבש ה 16. קבוצות אלה, כולל קבוצת הצעירים שייסדה את הקאמרי בשנת 1944 בראשתו של יוסף מילוא, שינו את פני התרבות והתיאטרון הישראלי".

בתשובה לכך ענו בקאמרי: ״אמנם לפני שנים היה ניסיון להקים קבוצת צעירים אך היא התפרקה תוך זמן קצר. התמונה היום שונה לחלוטין. זה אינו ניסיון שולי ואגבי כדי להפיק כמה נקודות בקריטריונים. מדובר במהפכה עמוקה, גישה חדשה שלא הייתה מעולם בקאמרי, שבה במרכז הבמה מקבלים הצעירים הזדמנות אמיתית בתחום הבימוי, העיצוב והמשחק. אנו קוראים גם ליתר התיאטראות לפתוח את דלתם למאות הסטודנטים שיוצאים מבתי הספר למשחק, עיצוב ובימוי. התיאטרון הישראלי יצא נשכר מכך".