הפזמונאי והסופר יורם טהרלב הלך הבוקר (חמישי) לעולמו בגיל 84 אחרי מאבק במחלה קשה. טהרלב, שחיבר בין השאר את "גבעת התחמושת" ו"הורה" הניח אחריו אישה וארבעה ילדים. ארונו יוצב מחר ב-10:00 בבוקר באולם מסקין ב"הבימה", טקס האשכבה יחל ב-11:00. בשישי הבא יתקיים בתיאטרון אירוע לזכרו בהשתתפות אומנים רבים.
רק השבוע יצא אלבום המחווה המלא "יעלה ויבוא" במסגרת "צאן ברזל", שמוקדש כל כולו לשיריו של טהרלב. בין היתר משתתפים בו: יהורם גאון, יובל דיין, שירי מימון, עידן עמדי, גיא ויהל ועוד. בעקבות העבודה על האלבום הזה, התראיין לפני כמה חודשים טהרלב לחדשות 12, מה שהפך לריאיון האחרון שלו, ואמר: "ודאי שיש פחד מהמוות. אני רואה אנשים סביבי. מחצית האנשים ששגדלו איתי כבר לא קיימים. ודאי שיש פחד".
את שירו הראשון כתב טהרלב בהיותו בן שבע וחצי, אך המחברת בה שמר את שיריו נעלמה במהלך פשיטת השוטרים הבריטים על הקיבוץ ב"שבת השחורה". באתרו כתב טהרלב כי "נשבעתי לעצמי שמהיום והלאה, כל שיר שאני כותב, אני גם אעתיק אותו לתוך מחברת, אבל גם אלמד אותו בעל פה, שאף אחד לא יוכל לקחת אותו ממני. ומאז כתבתי קרוב לאלף שירים, אבל את השיר הראשון לא הצלחתי להחזיר לעצמי עד היום".
במהלך ילדותו בקיבוץ התחכך טהרלב ב"אצולה מקומית": חנה סנש טיפלה בו כשהיה תינוק, וטהרלב סיפר ברבות הימים גם על זכרונות ילדות מברטונוב ויצחק שדה. לאחר גיוסו לצבא הוצב ככתב צבאי בעיתון במחנה גדנ"ע, וראיין חלק מגדולי המדינה כגון דוד בן-גוריון.
משירי הלהקות הצבאיות ועד האירוויזיון
ב-1964, לאחר שפרש מלימודי הספרות, כתב את שירו הראשון "את, אני והרוח". הוא שלח את השיר למלחין נחום הימן, והשיר ששרו צמד הפרברים יצא לרדיו במהרה. לאחר מכן החל טהרלב לעבוד עם רוב הלהקות הצבאיות בתור הזהב של הלהקות, יחד עם דני ליטאי ויאיר רוזנבלום.
רבים מהשירים שיצרו אז - "שירו של צנחן", "ישנן בנות", "היה לי חבר היה לי אח", "גבעת התחמושת" ועוד - הפכו ללהיטי ענק. על פי ספירתו, כתב טהרלב 132 שירים ללהקות הצבאיות. כמו כן שיתף פעולה עם אריק איינשטיין ("הבלדה על יואל משה סלומון") והחלונות הגבוהים ("אינך יכולה").
בין השירים שכתב לפסטיבלי הזמר והילדים: "על כפיו יביא", "הדגל שלי", "נוח", "יעלה ויבוא" ו"חלקת אלוהים". ב-1982 חיבר את השיר "הורה" ששר אבי טולדנו באירוויזיון, שיר שזכה במקום השני בתחרות היוקרתית. בשנת 1993 חזר שוב שיר של טהרלב לתחרות, אך בהצלחה מועטה: שרהל'ה שרון הופיעה עם "שירו" וסיימה במקום הלפני אחרון.
במהלך השנים פרסם ספרי ילדים רבים, בהם "גברת אחת מרחוב בצלאל" ו"הדודה שלי מרחוב הנביאים". בשנת 1996 זכה בפרס אקו"ם למפעל חיים בזמר העברי וב-2003 זכה בפרס תמו"ז של תעשיית המוזיקה הישראלית על מפעל חיים.
ב-1963, בזמן לימודיו הקצרים באוניברסיטת תל אביב הכיר את אשתו הראשונה, המשוררת נורית זרחי. לשניים נולדו שתי בנות: רוני ואראלה. ב-1980 נישא ללינדה, ולשניים נולדו בן ובת - דניאל ומיכל. לינדה הלכה לעולמה ב-2011, וב-2014 התחתן שוב עם בתיה קינן.