צעד נוסף בחימום היחסים: אמנם תושבי מרוקו מתעסקים בימים אלו בניצחונות האדירים של הנבחרת שלהם במונדיאל, אבל הגעת ההצגה "בוסתן ספרדי" של תיאטרון הבימה לבירה רבאט היא בהחלט רגע היסטורי ביחסים בין המדינות. בכתבה ששודרה אמש (שבת) בחדשות "סוף השבוע", ליווינו את כוכבי ההצגה במסעם המיוחד.
יצחק נבון ז"ל, הנשיא החמישי וגם הנשיא המזרחי הראשון, כתב והמחיז את "בוסתן ספרדי" ב-1969. מאז היא רצה כ-3,000 פעמים ומדובר באחת ההצגות המצליחות בישראל. ההצגה מתארת שכונה ספרדית ירושלמית לפני כמאה שנה, את החיים התוססים של דיירי המקום מתובלים בשפת הלדינו, הרוויים בשירת קודש וחול.
מלך מרוקו הוזמן להצגה, אך הלו"ז שלו לא אפשר, אבל מי שזכה בכבוד מלכים הוא ארז נבון, בנו של הנשיא נבון ז"ל. יועץ המלך ערך לו סיור מיוחד במאוזוליאום שבו קבור המלך מוחמד החמישי. ארז יצא בשנים האחרונות למשימת חייו, להביא את ההצגה של אביו למקום שממנו באה משפחתו, ולהנציח את זכרו גם במרוקו.
"בוסתן ספרדי" בא לשרת את אותה תרבות יהודי ספרד שהייתה אילמת בשעתו. היה את אלתרמן, צ'כוב וביאליק, אך לא היה את תרבות יהודי ספרד", מסביר נבון. "אבא שלי קרא או זעק את זעקתם של יהודי ספרד שפתאום כל תרבותם נעלמה, הושתקה. ולכן "בוסתן ספרדי" נולד".
במהלך משחקי המונדיאל בקטר נוכחנו לדעת שלמרות הסכמי השלום הפורמליים, עדיין יש איבה ועוינות מצד אזרחי מדינות ערב, בהן מרוקו, לישראל. עם זאת, בשוק של רבאט הסוחרים המקומיים מקבלים באהבה גדולה את אנשי תיאטרון "הבימה". "לא קיבלנו הנחיה משלטונות הביטחון הישראליים שלא לדבר עברית או שלא ללכת עם סמלים יהודיים, אנחנו מתנהגים כמו בירושלים", אמר מנכ"ל התיאטרון נועם סמל.
סמל, מנכ"ל "הבימה" הנמרץ, ניסה ב-45 השנים האחרונות, מאז הסכם השלום עם מצרים, להביא הצגה ישראלית למדינה ערבית – אך ללא הצלחה. מאז שהיחסים הדיפלומטיים עם מרוקו, שהיו מנותקים תקופה ארוכה, חודשו לפני שנתיים בעקבות "הסכמי אברהם", סמל עבד ללא הפסקה להביא את התיאטרון הלאומי למרוקו. המסע ההיסטורי של "הבימה" לרבאט, שקרה גם בסיוע של קרן פטריק ולינה דרעי והמשרד לשיתוף פעולה אזורי, הוא התגשמות חלומו הגדול.
לאחר עבודה מאומצת, הגיעו השחקנים למרוקו והחלו לעבוד על ההצגה הראשונה בה מופיעים שחקנים בעברית על במה במדינה ערבית. "יש לחץ, וזה מדהים כי זאת הצגה שעשינו כל כך הרבה פעמים", אמרה בהתרגשות חני נחמיאס.
למרות האווירה החיובית, סמל ואנשיו לא היו בטוחים עד הרגע האחרון שיתאפשר להם לשיר את "התקווה" בסוף ההצגה. כמה שעות לפני ההצגה הראשונה המקהלה המרוקנית הגיעה לחזרות על ההמנון יחד עם שחקני "הבימה", ועל הבמה החששות התפוגגו. "זה משוגע, זה מטורף, לא מאמין שאנחנו מדברים בעברית על הבמה של התיאטרון הלאומי של מרוקו", אמר טל מוסרי.
"אלה יחסים יפים מאוד בין שני עמים ובין שתי מדינות", הסבירה זמרת במקהלה המרוקנית, ותושבת מרוקו אחרת שהגיעה לצפות בהצגה אמרה: "במרוקו חיינו פעם מוסלמים ויהודים ביחד, אבל עכשיו זה מסובך מאוד. אני שמחה מאוד להיות כאן". צוותים רבים מהתקשורת המקומית הגיעו לסקר את ההצגה. שר התרבות המרוקני, מוחמד בן סעיד, הביע שמחה מכך שלמרות הקשיים בדרך הצופים ברבאט ישמעו עברית על הבמה: "יש הרבה מרוקנים בישראל, אז עבורנו זהו גשר בין הקהילה בישראל למרוקאים כאן".
המסע ההיסטורי של "הבימה" למרוקו הסתיים במסיבה כפולה. ברחובות העיר צהלה ושמחה על התוצאה במונדיאל, ובתיאטרון - כולם רקדו על הבמה. "סליחה על המשפט הגרנדיוזי של מלכות יופי, אבל אני באמת מאמינה שאומנות ומוזיקה יוצרת קרבה בין אנשים. סך הכול, הם נורא דומים לנו. אנחנו הכי קרובים אליהם בעולם", אמרה חני נחמיאס.