חנן, איך היה השבוע?
"איך היה השבוע? אני מודה שאני לא יודע להתמודד כל כך עם המצבים האלה, פתאום אתה... מאיפה זה בא לך? ספרתי למעלה מאלף וואטסאפים".
זמר מחאה זה לא הדבר הראשון שחושבים עליו...
"כן".
כשאומרים את השם חנן יובל.
"תראה, אני לא פרצתי במחאה. יש לי חבר, שקוראים לו רוני אבירם, הוא מפיק את האירועים בכנסת, והוא פנה אליי שאני אשתתף בערב יום הזיכרון בכנסת. ואמרתי לו, 'רוני, לא בא לי, אני לא רוצה להיכנס לשם, איך שזה נראה עכשיו' ובזאת הסתיימה השיחה, וזהו, זה לא יצא החוצה".
"עכשיו, ביום שישי שעבר, בעקבות כל שבוע מופעי האימים של אלמוג כהן, ואריה דרעי שנהנה מהסיפור ומיושב ראש הכנסת, הרי הוא כמעט הנשיא, ולא מוציא להם כרטיס אדום - זה פשוט פיצץ אותי, ואז כתבתי לרוני 'אתה מבין למה סירבתי?' ושלחתי לו הודעה".
את ההודעה הזאת שלחת לכמה חברים שלך.
"אני שלחתי לכמה חברים, כן. והוא שלח כנראה, אני לא יודע למי, והווירוס יצא לדרך והקיף את העולם שלוש פעמים עד עכשיו".
חשבת שזה יעורר את הסערה הזאת?
"בחיים לא! בחיים לא".
"גם בשוק הכרמל לא מדברים ככה!"
ב-55 שנות קריירה, חנן יובל מעולם לא היה מעורב בסערה ציבורית, מעולם לא הביע דעה פוליטית, ומעולם לא מצא עצמו מותקף על ידי שר בממשלה – עד שדודי אמסלם צייץ "מי זה חנן יובל".
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
אז מי זה חנן יובל? הוא בן קיבוץ משמרות וגדל יחד עם מאיר אריאל ושלום חנוך. אחרי השירות בלהקת הנח"ל, בני אמדורסקי ושלום חנוך הקימו ביחד עם חנן את להקת השלושרים ("לא התכוונתי להיות זמר, שלום לקח אותי לשלושרים"), והמשיך ביחד עם ג'וזי כץ ואלי מגן ללהקת כיף התקווה הטובה.
כשאזר אומץ לצאת בקריירת סולו, חנן זכה להצלחה גדולה בשנות ה-70. הוא מרבה לשתף פעולה עם מוזיקאים שונים: אחד השירים שהלחין ליוסי בנאי, "אני וסימון ומואיז הקטן", הפך לקלאסיקה. "דודו אלהרר הוא השדכן שלי לשיר הזה. אחרי שזה הצליח, התחלנו פרויקט שבו עבדנו חצי שנה בכלא באר שבע. הוא כתב טקסטים, אני חיברתי מנגינות על חיי היום-יום של האסירים באגף שבע. השיר 'פסוליה' הוא על ספירה, כי פסוליה אכלו בשבת, אז בנאדם יכול היה לספור כמה פסוליות הוא כבר אכל וכמה נשאר לו עוד לאכול עד השחרור, למשל".
חנן חשף לציבור הרחב את שיריו של הרב קרליבך וגם יזם את המופע "קוקו והסרפן" כמחאה על קיפוח המזרחים, וכיום הוא מסביר: "אני מרגיש את עצמי כים תיכוני, אני חלק מהאזור, אני אוהב חיבורים מאוד. כל חיי עבדתי על קונסטרוקציות של חיבורים - אני עבדתי עם מזרחים, אני עבדתי עם דתיים, אני עבדתי עם צעירים, אני עבדתי עם זקנים, ובסוף הם עוד אומרים עליי דברים. אני הלחנתי ז'בוטינסקי בזמנו. לאימא שלי היה קשה כשיצא שטר של ז'בוטינסקי, הוא לא נכנס הביתה. הלוואי על כל הימנים כמו ז'בוטינסקי היום, מה לא? איש שהוא ליברל, הומניסט, נפלא".
מה הוא היה אומר על מצבנו היום?
"אני לא חושב שהוא היה אוהב".
העליב אותך כשדודי אמסלם כתב את זה?
"לא. ממש לא. אריק איינשטיין אמר פעם על מישהו כזה 'ממנו אני אפילו לא מתעלם'. אני מצפה משר שיתנהג כמו שר, ומה שקרה בכנסת בשבוע האחרון היה... גם בשוק הכרמל לא מדברים ככה! העם רואה, ומתנהג בהתאם".
"אשיר במקום אחר לזכר החללים"
חנן יובל מגיע ממשפחה שכולה: אחותו הבכורה נהרגה מכדור תועה בגיל 11, כשחנן היה תינוק. אחרי שהופיע פעמים רבות בכנסת ישראל, הסירוב שלו הפעם העליב לא מעט משפחות שכולות.
כשמזמינים אותך להופיע בערב יום הזיכרון לזכר חללי מערכות ישראל...
"אל... אני לא רוצה את המניפולציה הזאת של שכול וזיכרון, אני אשיר במקום אחר לזכר חללי ישראל, בוודאי. אני בן למשפחה שכולה, אל תתחילו עם זה".
אבל אתה יכול להבין, משפחה שכולה שמוזמנת לכנסת...
"אבל על ידה יושב אמנון כהן... איך קוראים לו? אלמוג כהן. אני לא יכול, תשמע, אני לא יכול לראות את האנשים האלה שצורחים. אז אני כאומן פרטי, אני לא עובד אצל... אני יכול לבחור איפה להופיע. וזה לא מחוסר כבוד, להיפך - זה מהכבוד הגדול שאני רוחש לכל משפחת השכול".
אמסלם, ששאל מי זה חנן יובל, הציע באותו ציוץ למארגנים להביא את קובי פרץ כדי שישיר את "אנחנו מאמינים בני מאמינים". מעט במפתיע, במקום שתחל התכתשות בין קובי לחנן, דווקא עשוי לצאת מזה דואט: "בעקבות הציוץ החלטתי לכתוב מכתב אישי לקובי פרץ ואמרתי לו 'קובי יקירי, אף אחד לא יפריד בינינו - לא מסכים, זה לא נכון'. ואז הוא פנה אליי והציע לי שנופיע יחד, ואני אורח שלו בהופעה".
"כשמבטלים, מיד יש הופעה אחרת"
בעקבות הסערה חנן חווה בפעם הראשונה בקריירה ביטולים של הופעות: "מועצת בנימין ביטלה הופעה - דווקא הם, שהופעתי להם כל כך הרבה. אשתי אמרה לי 'אתה רואה? כל השנים אתה מגויס אליהם, ותראה מה קורה'. הייתה בסימן שאלה הופעה שלי בסמינר של אנשים שומרי מסורת בצפון, והוא אומר לי 'אני חושב שכדאי שלא נלך על זה', ואמרתי לו 'בסדר'".
כלומר אתה שמופיע מעבר לקו הירוק - מבטלים לך הופעה במועצת בנימין. אתה, שבגדול את הרב קרליבך ואת השירים שלו אנחנו מכירים הרבה בזכותך – מבטלים הופעה שלך אצל דתיים.
"כן, אבל אני לא כועס, אגב"
לא. כשמבטלים הופעה שלך אתה לא כועס?
"כבר מיד יש אחרת. בעקבות הביטול של פסגות, צלצל אליי ראש עיריית הוד השרון ואמר לי 'אני גאה בך, ואתה תבוא להופיע אצלי'. מה אני צריך יותר מזה?".
בהופעה הגדולה הבאה שלו הוא יארח בסוף אפריל את מיקי גבריאל ב"גריי" ביהוד. ביום הזיכרון הוא אומנם לא יופיע בכנסת, אבל הוא בהחלט ינגן בפני משפחות שכולות. "אין דבר כזה שאני יושב בערב יום הזיכרון בבית. כמו שאתניקס ביום העצמאות, חנן יובל זה ביום הזיכרון".
"איך אתם מעזים להתייחס אליי?"
"דור", השיר שכתבת לבן שלך - יש שם משפט על הדור שלך ועל דור העתיד: "אל תשתוק, עמוד מולי, אל תסמוך על הדור שלי".
"אם הדור שלי לא הצליח להביא שנהיה חברה יותר טובה, יותר מתוקנת, יותר מלוכדת, אז אולי הוא שגה בדרך שלו".
בר תיקון?
"התיקון צריך להיות עם אלה שנפער הפער בינינו. ולא בגללנו, לא בגללנו. אני לא עשיתי לאף אחד, אף פעם, שום דבר רע".
הינה, עכשיו, אתה יודע, חברי כנסת ייעלבו ממך, מזה שתקפת את יו"ר הכנסת.
"רגע אבל אני נעלב מהם, יונתן. איך אתם מעזים להתייחס אליי, הריבון, בדיבורים שלכם ככה? סליחה, סליחה! מה, שנגיד מי התחיל? הם התחילו! מירי רגב, כשהיא נכנסה להיות שרת התרבות, איך היא קראה לנו? 'קפוצי תחת'. למה? מירי, אהובתי, למה את קוראת לי קפוץ תחת?"
"הפכו אותי לאנרכיסט, לבוגד"
בפעם האחת והראשונה בקריירה שלו שחנן יובל סרב להגיע להופעה אליה הוזמן, הוא הפך לרגע לגיבור המחאה נגד הממשלה, והוא בכלל לא ידע שהוא כזה: "התגובות שהגיעו אליי, בשבוע הזה, כולל הבוקר - הלוואי והייתי מקבל אחוז אחד של תגובות כשאני מוציא שיר, או מופע, או ספר או משהו, אתה מבין?"
מה התגובה שהכי הפתיעה אותך?
"לטובה או לרעה?"
לטובה.
"דויד גרוסמן כתב לי 'חנן יובל יקר, תודה'. זאת שירה".
והתגובה שהפתיעה אותך לרעה?
"אני רואה בטוקבקים כל מיני... הפכו אותי לאנרכיסט, לבוגד, ממש, כן..."
מצחיק, חנן יובל אנרכיסט.
"כן, ועוד בוגד".
כשקוראים לך בוגד, מה אתה מרגיש?
"אני צוחק. מה אני אגיד לך?"
קיבלת איומים?
"לא, תודה לאל. כשאני מתנהג כאזרח אני לא חושב מה ייצא מזה איזה נבוטים יבואו לי על הראש, אני לא חושב, אני מודה. אני חושב שכבר אני לא צריך להוכיח את העבודה שלי בציבוריות הישראלית לאורך עשרות שנים. אז אני חושב שאם אני אומר משהו, צריכים להבין שזה בא מפה מהקישקעס, ולא ממניפולציה פוליטית".
תחקיר: הדי זעירא