בגיל 56, אקי אבני בשיאו. הוא נראה מצוין ועובד בלי הפסקה – ובכל זאת הוא הבין שכדאי לו להתפתח לכיוונים חדשים. הפעם הוא לא רק משחק בסרט אלא גם מביים אותו. כבר בסרט הראשון שלו בתור במאי הוא יכול לסמן לעצמו וי ענק - עוד לפני שהוקרן בישראל, הסרט "כולם מחכים רק לי" קטף פרסים כמעט בכל פסטיבל בין-לאומי שבו השתתף בחודש האחרון: סרט השנה, שחקן השנה ובעיקר במאי השנה – בתחרות הבמאים החדשים והמבטיחים בהוליווד ובהמשך גם בפסטיבלים יוקרתיים באיסטנבול וביוסטון, טקסס.
אתה בן 56, איך אתה עם המספר הזה?
"אתה יודע, זה מורכב", הוא עונה בצחוק. "יש ימים כאלה ויש ימים כאלה, לכולנו".
לקח לך זמן לענות.
"כן. אתה יודע, בכל גיל יש את היופי שלו, ואת המתנות שהוא מביא – ויש דברים שאתה יודע שכבר לא תעשה".
היה את השלב הזה שהוזמנת לאודישן והבנת שאתה לא מיועד לתפקיד המאהב אלא לתפקיד אבא שלו.
"יש תפקידים שאני יודע כבר שלא ילהקו אותי כי אני כבר לא בגיל הזה. אבל תראה, אני מסתכל על זה שאני בר מזל, ובקבוצת הגיל שלי, יש לי הרבה אפשרויות".
"לשחק גופה? זה לא קרה במציאות"
הוא על המסך שלנו כבר יותר מ-30 שנה: הכרנו אותו בתחילת שנות ה-90 בתוכנית הנוער "תוססס", ובהמשך הנחה תוכניות קלילות בימים הראשונים של ערוץ 2 ואז הגיעה נקודת המפנה – הדמות של המ"פ עידו בסדרה "טירונות" חשפה את האיכויות שלו כשחקן והפכה אותו לסופר-סטאר. בזמן שחלק מהקולגות שלו כבר המשיכו הלאה ואפילו הפכו לחברי כנסת, אקי נשאר באותו המקצוע.
בשיא ההצלחה שלו, עם הצעות לתפקידים הנחשבים ביותר, הוא מחליט לארוז מזוודה ולנסות את מזלו בהוליווד: "כשהרגשתי שאני רוצה להתקדם בחיים אז נסעתי לארצות הברית. ובדיעבד הנסיעה הזאת זאת הברכה של החיים שלי".
למה?
"אני הפכתי לאומן מאוד מאוד מאוד רעב. הבור הזה שיש לי מהעשר שנים האלה בארצות הברית, שלא עשיתי כמה שרציתי. הוא בור שהוא המנוע שלי היום".
זה מעניין מה שאתה אומר, כי לפני חודש דני קושמרו ראיין כאן ב"אולפן שישי" את נועה תשבי, וכשהוא שאל אותה על תפקיד הגופה בהוליווד, אני הרגשתי שהיא פחות אהבה את השאלה הזאת.
"קודם כל השאלה של לשחק גופה זה נהיה סטריאוטיפ, כן. אני הראשון שזרקו לו את הסטריאוטיפ המגוחך הזה. אין דבר כזה, זה לא קרה במציאות. כן? לא מעצבן אותי מה שאומרים לי על הזמן שלי בהוליווד, להפך, זה מאתגר אותי עוד יותר".
"חזרתי לישראל גרוש, מרושש, בלי קריירה"
השיבה לארץ לא הייתה פשוטה: "אני חזרתי לישראל והייתי גרוש, מרושש, בלי קריירה, שמתקשר לבמאים, למפיקים שהם היו חברים שלי ואומר להם 'חבר'ה אני פה, מה עושים?'".
"אורי ברבש הזמין אותי לעשות סרט שנקרא 'מלח הארץ'. ובחזרה הראשונה השחקן ליאור אשכנזי אמר לי משפט שאני לא אשכח בחיים, הוא אמר לי 'השארת פה חור אז מישהו היה צריך למלא אותו', בהשאלה אליו".
הרגשתי שתפסו לך את המקום?
"כן, בטח שתפסו את המקום".
בימים אלה אקי מופיע במחזמר "מרי לו" המבוסס על שיריו של צביקה פיק: "אני מקבל אהבה גדולה מהקהל, צעירים ומבוגרים כאחד. זה מרגש אותי, היום אני מעריך את זה אפילו יותר. אי אפשר להשיג כרטיסים כמעט עד סוף השנה, זה משוגע"
סיפור ההיכרות: "תלוי את מי שואלים"
בטיול בפארק הוא מציג את המשפחה: "זו ניקול אשתי, אמיליה שהפכה אותי לאבא בגיל 47 וגרייס שהפכה אותי ל'אבא שלישי' בגיל 48". אחר כך הוא אומר: "אתה חושב שחשבתי שבגיל שלי אני עוד אטפס על מתקנים בפארק?"
ואיך זה באמת הורות בגיל כזה?
"הייתי הרבה יותר צעיר עם ליאם. פעם ליאם אמר לי 'עכשיו יהיה לך פחות זמן בשבילי' אז אמרתי לו 'כן, אבל תחשוב על זה שהיה לך הרבה יותר זמן - לא התחלקת באבא עם שניים או שלושה, הרווחת הרבה יותר זמן'".
את אשתו הוא מזהיר: "רק תדעי שאם אחר כך, את לא חדה אחרי היין, תזכרי שזה בגלל היין - 'למה נתת לי לשתות? למה לא אמרת לי?'", וניקול עונה: "אתה מפחד שאני אשתכר קצת, שאני אספר את האמת".
איך הכרתם?
שניהם עונים בצחוק: "תלוי את מי שואלים". וניקול מספרת: "התקשרתי לידיד שלי, 'מה קורה איפה אתה?' 'תבואי איתי למסיבה'. אמרתי לו 'מה עכשיו, אחת בלילה למסיבה?' 'כן כן בנמל'. אז הלכנו לאיזשהו מקום, ואקי היה שם על הבמה. קצת היה שיכור, שר מזרחית - עם חיים רביבו אני זוכרת. ואז אקי ירד מהבמה ובא לידיד שלי, שהוא היה חבר שלו ושאל אותי אם הוא יכול להכיר בינינו".
הכרת אותו?
"אקי זה קשה לו להאמין, אבל אני באמת לא הכרתי ועדיין עד היום הוא אומר 'היית דלוקה עלי'י' – אמרתי לא. לא לא. ממש לא". ולאקי יש הסבר: "היא עלתה לישראל בגיל 12, היו לי תוכניות כמו 'תוססס', כמו 'סטוץ', אתה יודע היית הולך לקיוסק ואז היה פנאי פלוס, מעריב לנוער, היית פותח טלויזיה - אבל אני מאמין לאשתי, שומר על שלום בית".
נחזור רגע לפרק הקודם בחיי המשפחה של אבני. בשיא הקריירה הוא הכיר את סנדי בר, שהייתה אחת הכוכבות הגדולות בתעשייה. הם הפכו לזוג הלוהט במדינה, החתונה שלהם הייתה כמעט אירוע לאומי. יש להם בן משותף, ליאם בן ה-18 שהפך בעצמו למפורסם כשסנדי כיכבה ברוקדים עם כוכבים והודה "תמיד היה לי את הדחף הזה".
חמש שנים אחרי הפרידה, אקי הכיר את ניקול, שעלתה לארץ מבריטניה ועובדת כמעצבת אופנה. "ניקול אמיצה, כי גם להיכנס למקום הזה שהיה פעם אקי וסנדי, זה שבשבילה הכול היה 'נון אישיו', זה אומר על גדלות של בנאדם", הוא מכריז.
"לא עשיתי מתיחה, הכול מלא קמטים"
לפני שבועיים הוא הנחה את טקס המשואות. לצד השבחים, ברשת הפכו אותו ל"מרגול החדש" ועסקו ללא הרף בשאלה מה הוא עשה כדי להיראות כל כך טוב בגיל 56.
אני מאמין שנחשפת לזה.
"לגמרי 'מה הוא עשה? מתיחת פנים? הוא עושה בוטוקס? הוא הרים או הוריד, לקח ימינה, עשה השתלת שיער? הוא נראה כמו פוחלץ, הוא נראה כמו בובה'. אז אין בוטוקס, אין הרמת פנים, אין מתיחה, אין כלום, לא עשיתי כלום. אני מתאר לעצמי שהתאורה שם הייתה די טובה, ברוך השם תודה לאל השיער שלי טבעי, אני לא צובע את השיער, הכול מלא קמטים וטוב שככה. אני שחקן, אם אני אעשה כולם יידעו, אני לא אתבייש בזה. יש דברים שאני רוצה לעשות - העיניים כבר נפלו לי, אני צריך לעשות עפעפיים ועוד לא עשיתי. חבר'ה, אני מצטער לאכזב את כולכם. הכול בסדר, הכול עומד כמו שהוא, בגיל שלי".
על שגרת יומו הוא מספר: "אני מתאמן כמעט כל יום. אירובי, עושה כוח, יוגה, פילאטיס - אני אוהב לשמור על המראה, אוהב לשמור על הבריאות שלי. להרגיש טוב בתוך הדבר חסר המשמעות הזה שנקרא גוף. אתה יודע, כוכבים של שנות ה-90 כזה - בראד פיט וטום קרוז – אנשים שעובדים קשה, 24/7, היום העולם מחבק את האנשים האלה, מקצועיים שאוהבים לעבוד קשה. במקצוע שלי, באמת, להיראות טוב זה נחמד אבל אי אפשר לעשות מזה קריירה".
אתה חושב שאולי התעשייה סלחנית יותר כלפי גברים שמתבגרים על המסך?
"נשים וגברים על המסך הקטן והגדול זה עולם אחר לגמרי, קריירה של אישה מגיל 40-36 הופכת למשהו אחר, היא צריכה להיות שחקנית מאוד מאוד טובה ולנסות להיראות טוב. אני חושב שיש שחקניות בפרמטרים של חברה אולי לא 'נראות 100' – אבל זו שחקנית שאני רץ וקונה כרטיס כדי לראות את הסרט שלה".
"רק אני אומר אקשן", הוא מכריז על הסט של הצילומים ומסביר: "אני חושב שהרווחתי ביושר את הישיבה שלי בסט, להסתכל על המוניטור ולדעת מה יכול לעבוד ומה לא". ליד הפוסטר של הסרט, הוא אומר: "אני מרגיש את האחריות כי אם נדמה את זה לכדורגל שכולם מבינים, זה כמו השוער - השחקנים מתחלקים באחריות, האחריות מתחלקת בעשר, רוב הזמן. השוער הוא לבד בסופו של דבר".
על העלילה הוא מספר: "זה סרט על קולנוען, על מפיק הקולנוע הגדול ביותר בישראל, שזוכה בפסטיבל קאן בפרס דקל הזהב לסרט הטוב ביותר ואשתו עושה לו מסיבה, ומזמינה את כל התעשייה - במאים, צלמים, אורחים, שחקנים, כולם מגיעים. מי מאיתנו לא היה רוצה להיות זבוב על הקיר באירוע שלו, אז הוא מרשת את כל הבית במצלמות ומה שהוא רואה שם זו הפתעה ענקית על החיים שלו".
השחקן צחי הלוי נזכר באבני הבמאי ואומר: "ברגע ששחקן מביים הוא יודע בדיוק איפה לגעת, איך לגעת, מה להגיד בשביל לדייק את מה שהוא רוצה להוציא ממך. כל טייק, ולא משנה מי, הוא מבסוט - 'יופי, איזה יופי, יש לנו את זה'". והשחקנית דנה פרידר מוסיפה: "זה מושלם, זה מדהים, זה מרגש, הוא נותן גב רציני וביטחון והוא מאוד מאוד עדין ורגיש".
אקי אבני גדל והתבגר על המסך של כולנו. נדמה שדווקא עכשיו, אחרי שיצא מהאזור הבטוח, הוא נמצא במקום הכי טוב בקריירה. האתגרים החדשים וההצלחה הגדולה מעבר לים של הסרט שביים הם תיקון לתקופה פחות זוהרת בחייו. "אני במקום של התחלות חדשות, לשלב השלישי של החיים שלי שהיה בו הכול, היה בו רגעים טובים ורגעים פחות טובים, אני מלא מלא מלא סקרנות – למה זה מוביל ולאן זה הולך".
הסרט "כולם מחכים רק לי" עולה בבתי הקולנוע ביום חמישי הבא.
תחקיר: מאי פכט