05:15 בבוקר. שאלנו את דודו טסה למה היינו צריכים להשכים קום לקיים את הריאיון. "המקום היחיד באמת שהמוח עף זה במוזיקה ובבריכה, בחצי השעה הזאת ביום בבוקר. זה הדבר היחיד שיש לי בו שקט. במשך היום אני עובד, וזה לפני שהילדים קמים".
כשהזמר והיוצר שוחה בבריכה אלה הרגעים היחידים ביום שאותם הוא לא מקדיש למוזיקה. ההספק שלו עוצר נשימה; הוא הוציא שלושה אלבומים בשנה האחרונה, כותב להיטים לזמרים אחרים ומפיק מוזיקלי עסוק ומבוקש, וזה עוד לפני שהתייחסנו למסע ההופעות הארוך והמצליח בארץ ובעולם.
רגע לפני תחילת ההופעה באמפי שוני, הוא חושף: "שלוק אחד של ויסקי לפני, באמצע עוד שלוק אחד ובסוף כוס". על הקהל האוהב אמר: "אבא שלי עבד 40 שנה בתפקיד קורא שעוני מים בעיריית תל אביב. חצר-חצר היה עובר ופעם אחת הוא שמע אותי מתלונן על עומס, אז הוא אמר לי 'אתה עושה את מה שאתה אוהב, אתה מתפרנס ממה שאתה אוהב'. היה לזה כובד ומשקל, הוא אפילו קצת כעס עליי. זה שינה, זה עשה לי משהו. אני מבין שזה מה שחלמתי לעשות כשהייתי ילד קטן וזה מה שאני עושה היום. זה פלא".
כבר בגיל 13 היה ילד פלא משכונת התקווה שבתל אביב, עם קסטה של מוזיקה מזרחית שנמכרה במאות אלפים: "יצא לי אלבום שהצליח. אהבו מאוד. היה לי קשה עם זה שהתחלף לי הקול, התאכזבתי. קיבלתי סטירה". בהמשך, הוא התקבל לתיכון נחשב בתל אביב, התחיל לשלב רוק במזרחית, ולאט לאט פילס לעצמו את הדרך והפך למלך החדש של הרוק הישראלי.
התחנה הבאה הייתה שאר העולם. דודו לקח את המוזיקה הערבית שעליה גדל בבית והביא אותה לאחד ממנהיגי אחת הלהקות הגדולות בעולם: "שנת 2003, עם שני שירים ברדיו, מופיע בכל מקום, מגיע למסעדה בצפון, ליד לבנון. שר שם ובעלת המסעדה אומרת לי שגיסה הוא ג'וני גרינווד מרדיוהד. שבועיים לאחר מכן היא אומרת לי 'אולי תבואו לצפון?', אני בא. ג'וני גרינווד שוב".
התרגשת?
"מאוד, הוא אחד המוזיקאים המשפיעים בעולם".
ג'וני גרינווד מלהקת "רדיוהד" נשוי לשרונה מישראל, והוא אחראי לתפנית הבין-לאומית בקריירה של דודו.
על מה מדברים בהתחלה?
"הרבה על פוליטיקה".
באמת?
"ממש לא (צוחק). מוזיקה, אתה יודע. מוזיקה היא שפה".
הקשר עם ג'וני הוביל לרגע מכונן בחייו, כשחברי רדיוהד הזמינו את דודו טסה והכוויתים להופיע איתם ב-2017 בסיבוב הופעות גדול בארצות הברית. "אתה נכנס לאצטדיוני כדורסל בארצות הברית, ואתה רואה את הקהל האין-סופי והעוצמות של 20 אלף ו-30 אלף איש, ואתה מבין שזה עכשיו, שזה לא יקרה יותר. אני לא באמת חושב שאני אעלה אי פעם להופיע מול 30 אלף איש בארצות הברית".
"בהופעה האחרונה תום יורק (סולן "רדיוהד") אמר לי 'אני הולך לשמוע עכשיו את כל האלבומים שלך'. היה ברור לי שהוא אומר את זה סתם כי הוא מנומס".
הקשיב?
"לא נראה לי".
טסה גרם לגרינווד להתאהב במוזיקה ערבית ולאחרונה השניים הוציאו ביחד אלבום בין-לאומי גדול. "ג'ארק קריבק" הוא פרויקט יוצא דופן שמורכב כולו משירים בערבית. "מוזיקה זו שפה שאין בה גבולות. אני לא מדבר ערבית, האנגלית שלי גרועה, אבל עובדה שהדברים האלה קורים". הזמרים שג'וני ודודו בחרו לבצע את שירי האלבום מגיעים ממדינות שחלקן עוינות את ישראל, בהן סעודיה ועיראק. עם הזמר הלבנוני רשיד אל-נג'אר הוא אפילו לא דיבר ישירות.
הוצאתם שיר ביחד, ומעולם לא דיברתם.
"לגמרי. כנראה שהוא לא רצה לדבר איתי".
בלבנון הוא יכול להשמיע את השיר או שזה מסוכן עבורו?
"מסוכן לו להגיד 'דודו טסה ואני באותו שיר'".
עם המוזיקאי העיראקי קראר אל-סעדי הוא נמצא בקשר כבר כמה שנים. "בכל פעם שהוא בבגדד הוא שולח לי סרטונים שלו".
השב"כ היה מעורב באלבום הזה?
"אני מנוע מלדבר".
טסה לא היה בטוח באיזה אופן להשיב על השאלה כיצד תושב בגדד נכנס לישראל. היו אומנים ערבים שסירבו לשתף עימו פעולה, אבל את קראר הוא הצליח להכניס לארץ ולהקליט איתו שיר. מבחינתו, זו הייתה הגשמת חלום: "אמא שלי נולדה בבגדד והייתה רוצה לחזור לבגדד, ואני מביא מישהו משם שישב לאכול איתי כאן במסעדה. מבחינתי זה הניצחון וזה הדבר. פוליטי? פוליטי".
בחודש שעבר דודו שוב יצא את גבולות ישראל ללונדון, לחתום ביחד עם ג'וני על תקליטי ויניל. במקביל, האלבום זכה לביקורות מהללות בעיתונים הגדולים בעולם. בספטמבר הם יופיעו בהאנגר 11 כחלק מסיבוב ההופעות באירופה. "מרגש אותי מאוד", הוא משתף, "זה סגר משהו. פתאום אתה חותם על התקליטים. אני אגיד לך משהו שקורה לי היום, אני מחזיק את הרגע הרבה יותר חזק ואני מחבק אותו. זה מצליח לי, אני לא יודע. אני חושב שאולי זה גיל, אולי זה זמן, אולי זה הילדים".
החשש להיות אבא: "הייתי מבועת"
דודו בן ה-46 נשוי לנועה ולהם שני ילדים, נור בת ה-8 ונח בן ה-6. הדבר שהוא הכי אוהב לעשות הוא לקחת אותם למגרש של בני יהודה בשכונת התקווה שבה גדל. "משנת 85 עד 88, 89, שיחקתי פה בלם. עד היום אני חולם שאני עומד מול שער ריק ואני מחמיץ כי לא הכנסתי שום גול. נור רוצה להיות זמרת, נח רוצה להיות שחקן כדורגל בבני יהודה, שזה חשוב מאוד, ואלה שני הדברים שאני רציתי לעשות. בסוף בחרתי לשיר, וזה מרגש אותי. 'הילדים הם גשר אל עצמנו שנתן לנו הזמן', שר שלום חנוך".
פחדת להיות אבא.
"מאוד. וואו, הייתי מבועת. אתה רגיל שהראש שלך עם השירים, עם הזמנים ועם הגיטרה, שהכול קורה איך שאתה רוצה ומתי שאתה רוצה. פתאום הכול זז. יש לי אישה מדהימה, אם יש משהו שהיא הבינה מהרגע שנפגשנו, זה שהיא חייבת לתת לי את הדבר הזה כל הזמן".
את המשפחה הוא משלב באלבום הסולו שהוציא לפני כמה חודשים, "שמש וענן", במהלכו הוא חוזר לילדות בדואט עם שלומי סרנגה, "סבתא חנה". "אלה זיכרונות שעולים", הוא אומר, "סבתא שלי הייתה משחקת איתי כדורגל. אישה בת 70 משחקת איתי בבית כדורגל כשאני בן 6 בשביל שאני אוכל".
"השיר 'לב חופשי' בא עם טקסט שכתב מוקי, וזה השיר הראשון שהלחנתי למישהו אחר. אני לא רציתי להלחין, לא חשבתי שיש לי את היכולת הזו בכלל, ו'לב חופשי' פתח ערוץ שלא היה לפני כן". בזמן שהוא נח מהמוזיקה שלו, הוא מלחין להיטים לזמרים אחרים, בהם נינט, רביד פלוטניק ויובל דיין. "התקשרתי לרביד ושאלתי אותו אם בא לו לקפוץ לאולפן, הוא הגיע, ישבנו, ושמתי פליי. הוא ישב ולא הבין מה אני רוצה. היה לי פזמון: 'כל הזמן הזה הייתי לבד'.
למה לא לקחת את השיר לעצמך? יש לך פזמון שעובד לך ואתה אוהב אותו.
"כי היה לי רק פזמון".
הדואט המצליח עם שלמה ארצי הוליד שיתוף פעולה פורה בין השניים. במהלך הקורונה דודו הפיק מוזיקלית אלבום שלם של ארצי, שממנו יצאו עד כה שני שירים. "לא נפגשנו בכלל, אפילו לא פעם אחת, הכול קרה במסרונים ובהודעות קוליות. לא מדברים בטלפון. הצלנו אחד את השני, זה החזיק אותנו".
"אני מזרחי, אחי חרדי, אימא שלי נולדה בעיראק ותמכה ב'עבודה', אבא שלי בבגין ואני צריך לומר משהו חד-משמעי"
לסוף השיחה, שמרנו את הסוגיה הפוליטית הרגישה לאומנים רבים. "אתה רוצה שאומר משהו חד-משמעי, שאני נגד הרפורמה או בעדה". במהלך סערת המהפכה המשפטית יצא 'אחים', הדואט של שלמה ועידן עמדי, שאותו הפיק דודו. באותו הזמן הושק קמפיין רשת שקרא לגדולי הזמרים בישראל, בהם טסה, להפסיק לשתוק ולהשמיע את קולם נגד הרפורמה.
"אני מזרחי, אחי חרדי עם 12 ילדים, אימא שלי נולדה בעיראק ותמכה בבן גוריון ו'העבודה', אבא שלי בבגין, ואני צריך להגיד משהו חד-משמעי. אני חושב שכל סיפור הרפורמה המשפטית זה אשכנזים-מזרחים, אליטה-פריפריה, עשירים-עניים ושמאל-ימין. זה מעורבב בכל כך הרבה דברים מאשר כן רפורמה או לא רפורמה. אומרים לך: 'דודו, דבר. מה אתה מרגיש? מה אתה רוצה? מה יש לך להגיד?'"
מה אתה עונה?
"שר".
דודו טסה הוא מוזיקאי מזן נדיר שיצא מהשכונה בעבודה קשה ונטולת קיצורי דרך אל הבמות הגדולות בעולם. בפעם הראשונה בקריירה, הוא לא חושש לומר שהוא בתקופה הטובה בחייו: "אני מאושר למרות שמרגיש שאסור להגיד".