מלחמת יום הכיפורים מזוהה עם שיר אחד - "לו יהי" שכתבה נעמי שמר והפך להמנון של המלחמה לפני 50 שנה. אלא שהוא נכתב בכלל לפני המלחמה, כשחוה אלברשטיין ביקשה גרסה עברית ל"לט איט בי".
בריאיון לאלי לפיד, סיפרה חוה אלבשטיין: "ספטמבר 73', יצאתי במופע עם להקת הפלטינה. השיר שהיה אמור לסיים את המופע היה 'לט איט בי' בתרגום לעברית ומסרתי אותו כמובן לנעמי שמר המופלאה, לתרגם לי אותו".
נעמי שמר שפכה אור על מלאכת תרגום השיר בריאיון ליואב גינאי בכאן 11: "בקיץ שלפני המלחמה, בקיץ 73', ניגנו הרבה את 'לט איט בי' של הביטלס ולא אהבתי שקראו לזה 'שיהיה' בעברית. בליבי קראתי לו 'לו יהי'".
"'לט איט בי' יכול להתפרש בשתי דרכים, זה לאו דווקא לו יהי, והשיר המקורי שהוא, בעצם המסר שלו הוא לא 'בוא נתפלל שיקרה כך וכך', אלא 'תעזוב את זה, תרפה, תעזוב, 'לט איט בי'", הוסיפה ללי שמר, בתה של נעמי שמר. "היא בחרה במובן קצת פחות מקובל, שדיבר אליה. זאת לא הפרשנות של מקרטני, שכתב את 'לט איט בי'. היא ידעה שלא זו הפרשנות של מקרטני לשיר ואני יודעת שהתקבל אישור לתרגום".
כשנעמי שמר סיימה לתרגם את השיר, פרצה מלחמת יום הכיפורים ואז גם נפסקו ההופעות. הכול נפסק באוקטובר 73'. המוזיקה היחידה שנשמעה הייתה רעמי התותחים של מלחמת יום כיפור שזה עתה פרצה. שמר קיבלה אז טלפון בהול שבישר: "עושים הערב משדר טלוויזיה מיוחד בשידור חי כדי להרים את המורל". העם זקוק לשיר חדש של המשוררת הלאומית.
שמר הבינה שיש לה את השיר המתאים ביותר לתקופה והחליטה לבצע בעצמה את התרגום ל"לט איט בי", שהיה מיועד לחוה אלברשטיין. לפני שיצאה לטלוויזיה, בעלה מרדכי הורוביץ נכנס לדירתם לבוש מדים. על כך היא סיפרה בריאיון ליואב גינאי: "הוא בא לרגע מהמילואים באותו בוקר ואמר: 'אני לא אתן לך לבזבז את השיר הזה על מנגינה של זרים, זאת מלחמה יהודית ותעשי לה מנגינה יהודית'".
"כשהיא יוצאת מהבית עוד אין לחן", ציינה בתה של שמר. "היא נכנסת למונית, מתחילה לעבוד על זה, היא זמזמה לעצמה. היא ישבה במונית וכתבה את הלחן שאנחנו מכירים, כי קודם לכן היה הלחן של 'לט איט בי'". נעמי שמר סיפרה באותו ריאיון לגינאי על הלידה של הלחן שלנצח יישאר חקוק באוזנינו: "בדרך להרצליה, שהיא קצרה מאוד מרמת אביב, ילדתי את המנגינה החדשה".
למעשה, הביצוע הראשון של השיר היה אפילו די מאולתר. "היא הגיעה עם זה לאולפן, התיישבה על הפסנתר וארגנה את זה תוך כדי", סיפרה ללי. "אני זוכרת שגם הבנתי שזה משהו שקרה בזמן הקצר שלפני השידור בגלל שהיא הסתכלה ככה על הנייר, שלא התאים לה בדרך כלל, בדרך כלל היא שרה לקהל, למצלמה.
מעטים יודעים, אך נעמי שמר כתבה את הטקסט עוד לפני שהתחילה המלחמה. על כך הרחיבה הזמרת שולי נתן: "יש משוררים שיש להם תחושות, תחושות בטן כאלה של לפני שהאירוע קורה".
ימים ספורים בלבד אחרי ששמר ביצעה את "לו יהי" לראשונה בשידור חי בטלוויזיה, המשוררת הלאומית פנתה לשלישייה עימה עבדה רבות באותה תקופה, בבקשה להקליט את השיר. "אנחנו הוצאנו את השיר ראשונים", שחזר גברי בנאי. זאת, על אף שהשיר היה מיועד לחוה אלברשטיין מלכתחילה. "משום מה, לא הרגשתי שזה זמן טוב להקלטות אז לא מיהרתי להקליט אותו, אבל נעמי הקליטה אותו עם הגשש החיוור, וכשנרגעו קצת הרוחות אז אני הקלטתי אותו", סיפרה אלברשטיין בריאיון לנתנאל סמריק בגלי צה"ל.
בזמן הקצר שעבר בין הרגע שבו העבירה לחוה את הטקסט המקורי של השיר לבין המלחמה שפרצה, שמר החליטה למחוק בית אחד מ"לו יהי". אלברשטיין סיפרה בריאיון לאלי לפיד: "יש עוד בית אחד נוסף שרק אני שרה ואף אחד לא שר אותו: "אם המבשר עומד בפתח, תן מילה טובה בפיו". הוא עוסק במלאכי המוות, אנשים שהיו באים תמיד בזוגות אל הבתים לבשר את הבשורה הנוראה מכול". על ההחלטה להוציא את הבית סיפרה שמר בריאיון לגינאי: "השינוי החשוב היה שבגרסה שכתבתי לחוה יש בית אחד נורא טרגי ופשוט ריחמתי על המאזינים והוצאתי אותו".
לדברי נתן, במלחמת ששת הימים שמר כתבה את "ירושלים של זהב" בזמן שישראל באופוריה, ממקום של תפילה שלה, והוא נכתב כשיר געגועים לירושלים. "לו יהי" לעומת זאת, נכתב ב-73' מתוך תקווה שהמלחמה תסתיים במהרה ולא תגבה כל כך הרבה קורבנות.