סיפורה של שרון יצחקי הוא מסוג הסיפורים שלא להפוך אותם ליצירה ספרותית או קולנועית - זה כמעט בגדר חטא. יצחקי הופללה בניסיון הברחת 10 קילו קוקאין ונשלחה לכלא הנשים הידוע "מירה פלורס" שבבוליביה. שם, במה שנשמע כמו קו עלילה פרי עטו של תסריטאי יצירתי, היא פיתחה קשר רומנטי עם ראש קרטל סמים, ניהלה יחסים עם טרנסית בכלא ואף אימצה בין כותליו ילדה יתומה - הכל תוך כדי התמכרות לסם וגמילה. את הסיפור שלה כתבה בספר "10 קילו" שהפך לרב מכר עולמי. בחודשים הקרובים ייצא הסרט שהופק בעקבותיו, באותו שם ובבימויו של דורון ערן.
"הכלא ששרון ישבה בו מאוד, מאוד אכזרי וזה בא לידי ביטוי גם בסרט" מספר ערן, שגם הפיק את הסרט, בריאיון ל-N12. "היא עברה שם התעללויות קשות מאוד. זה כלא שמלא באירועי שוחד, אפילו מנהלת בית הכלא מעורבת בסחר בסמים ובהעברת דולרים מזויפים". עבור שרון, הוא אומר, זו הייתה סגירת מעגל. "היא לא יצאה מהארץ מאז שהשתחררה מהכלא ושבה לישראל בשנת 2001. עבור הצילומים היא עשתה זאת, זה זה היה מאוד מרגש".
היה לה חשש מהאופן שבו היא תוצג בסרט? מדובר בסיפור מאוד מורכב.
"לא היה לה שום חשש, היא הלכה איתי מההתחלה. היא לא הייתה מעורבת בכתיבת התסריט כי התבססתי על הספר שהיא כתבה, אבל היא קראה אותו מראש. כשקראתי את הספר לפני כמה שנים הבנתי שאני רוצה לעשות מזה סרט. אני חייב להגיד לך שקראתי אותו לפני יותר מעשור – ומיד פעלתי לרכוש את הזכויות על הסיפור המשוגע הזה. חיפשתי במשך שנים תסריטאי שיצליח להפוך את זה לתסריט מוצלח וטוב – עד שהגיע אבי עמר שכתב תסריט מעולה - ולאחר מכן שלחתי את הגרסה שלו לתסריטאים בהוליווד שהפכו את התסריט להוליוודי עוד יותר".
"קראתי את הספר לפני יותר מעשור – ומיד פעלתי לרכוש את הזכויות על הסיפור המשוגע הזה"
כבר מדקות הצפייה הראשונות בסרט ניכר הייחוד שלו. מדובר בהפקה ישראלית יוצאת דופן עם תקציב ענק במונחים מקומיים: 3 מיליון דולר. הסרט כולו צולם בגואטמלה ומשלב סטים מושקעים שכמעט ולא רואים בהפקות מקומיות. גם קאסט השחקנים כולל שמות מסקרנים במיוחד, ובראשם השחקנית דניאלה קרטס (שכיכבה לצידו של בראד פיט בסרט הבינלאומי המצליח "מלחמות העולמות Z" וחלק מהקוראים יזהו אותה מסדרת הנוער "אדומות" ששודרה בתחילת שנות ה-2000), שמגלמת את התפקיד הראשי, דמותה של שרון יצחקי. לצידה מככבים השחקן הדרום-אמריקני חואן פבלו, לונה מנסור, ליעוז לוי מאיה עשת ועוד.
"צילמנו את הסרט בגואטמלה כי לבוליביה אין יחסים עם ישראל וזו מדינה מאוד פרו-פלסטינית. לקחנו בית ספר והפכנו אותו לבית הסוהר, זה סט מטורף שנראה כמו הדבר האמיתי", מספר ערן. על כך שגם גואטלה איננה מדינה סימפטית במיוחד הוא אומר: "נכון. זו אחת המדינות הכי אלימות בעולם, צילמנו שם ולא היה אדם אחד ברחוב. אנשים מפחדים לצאת שם מהבית. יש שם אירועי שוד על דולר אחד. אם יראו אותך במקומות מסוימים עם טלפון נייד בכלל הלך עליך. צילמנו שם כי בתי הספר שם נראים כמו כלא, זה מזעזע. זה פשוט נראה בדיוק כמו הכלא שבו ישבה שרון".
איך הצלחת להטיס לשם את השחקנים המקומיים – ואת הצוות שלך מהארץ? נשמע כמו חוויה שאני אישית הייתי מוותר עליה – ומאמין שרבים מהם חששו.
"טסתי עם חמישה אנשי צוות מהארץ בלבד בגלל שזו מדינת עולם שלישי. יתר הצוות היו אנשי צוות מקומיים. לאורך כל הצילומים היו איתנו מאבטחים עם נשקים שלופים בכל מקום אליו הלכנו. זה ברמה כזאת שכשהגעתי לשדה התעופה בגואטמלה נצמדו אליי מאבטחים עם רכב, לא זזו ממני. ישנו חדר לידינו. זו מדינה מאוד מסוכנת, היה לנו ליווי – שמרו עלינו".
הסרט מציג כאמור את סיפורו של אחד מבתי הכלא הקשים בעולם. ב"מירה פלורס" לא מפרידים את האסירות מילדיהן, כך שתאי משפחה, אימהות לצד תינוקות, פעוטות וילדים קטנים, חיים בין כותלי הכלא. יצחקי התקבלה בבית הכלא כאסירה זרה, חוותה התעללות, ספגה איומים אך בהמשך הצליחה לפלס את דרכה ולהפוך למנהיגת האסירות בכלא.
עשית אודישנים למאות שחקניות בארץ ובעולם עד שהגעת לדניאלה קרטס - השחקנית שמגלמת את יצחקי.
"עשיתי אודישנים לאין סוף שחקניות. לא מצאתי מישהי. פניתי לסוכנת השחקנים זוהר יעקבסון ואמרתי לה 'זוהר, זהו, בחנתי את כל השחקניות בארץ, מה אני עושה' ואז היא אמרה לי 'לא את כולן בחנת כי אחת מהן היא ישראלית שגרה בפריז, ועושה קריירה בין לאומית יפה – קוראים לה דניאלה קרטס' – וכשעשיתי לה אודישן, הבנתי: מצאנו את מי שתגלם את שרון יצחקי".
הסרט כולל סצנות אלימות קשות וסצנות עירום.
"היא מקצוענית. שחקנית ברמה מאוד גבוהה. היא לקחה על עצמה את התפקיד מאוד ברצינות ועבדה עליו קשה. היא למדת ספרדית בשביל התפקיד ולפני כן היא לא ידעה מילה בשפה הזו. בסופו של דבר זה סרט שהקהל הישראל יתחבר אליו".
שרון ביקשה לדעת מי השחקנית שתגלם אותה?
"לא. סיפרתי לה מה ומי – אבל ההחלטות היו נטו שלי. שרון האמינה בי. במהלך הצילומים הן נפגשו לראשונה, שרון מאוד התלהבה מדניאלה על הסט. מכמה שהיא דומה לה ומכמה שהיא מזכירה לה אותה".
"לאורך כל הצילומים היו איתנו מאבטחים עם נשקים שלופים בכל מקום אליו הלכנו"
ערן ביים והפיק עשרות סרטים לשוק המקומי והבין-לאומי – אבל הסרט הזה הוא ללא נקודת ציון משמעותית בקריירה שלו. דווקא עכשיו, כשנכנס לשנתו ה-70 שהוא משנה גישה לגבי תעשיית הקולנוע הישראלית "הקהל הבוגר והמבוגר לא חזר לקולנוע מאז הקורונה. אני סקפטי לגבי מצבו ועתידו של הקולנוע הישראלי ואני סבור שהגענו למצב בו להפיק סרטים ישראליים שמיועדים לשוק המקומי, זוהי התאבדות מקצועית וכלכלית. עניות דעתי, הקולנוע הישראלי כמוצר כלכלי – מת".
ובכל זאת, הסרט האחרון שלך הוכיח את עצמו.
"נכון, הוצאתי את הסרט 'בגידה' עם אקי אבני, הסרט הראשון שיצא לאקרנים אחרי שנפתחו בתי הקולנוע בקורונה. אף מפיק ישראלי לא רצה לשחרר אז סרט ישראלי. בשלושת השבועות הראשונים האולמות באמת היו מפוצצים, אחרי שלושה שבועות שוב כולם עזבו את אולמות הקולנוע – ולמה זה? כי קהל שחצה את גיל 40 פשוט לא רצה לחזור לבתי הקולנוע".
הסרט "10 קילוגרם" היה אמור להשתחרר בחודש הבא, אלא שאחרי שיחה עם השותף של ערן לסרט, עו"ד איתן קוהלי, שהוא גם המפיק ומי שליווה את הסרט מבחינה משפטית – הם החליטו לדחות את יציאתו "כרגע במלחמה, בתי הקולנוע ריקים, הם מלאים רק בסרטים שפונים לילדים ונוער. בסרט הזה מושקע הרבה מאוד כסף, אז דחינו כרגע את היציאה שלו. גם לא ברור מה יקרה בגזרת לבנון, זה הימור לשחרר לשוק סרט כרגע".
בנוסף לסרט המדובר, הוא עובד בימים אלה על סרטו החדש "תהיה חזק" (Stay Forte), המביא למסך הגדול את סיפורם הטרגי של אלון שמריז, סאמר טלאלקה ויותם חיים, שנחטפו ב-7 באוקטובר על ידי מחבלי חמאס, הצליחו להימלט מהשבי ונורו למוות בשוגג על ידי כוחות צה"ל. הסרט, המיועד להפצה בינלאומית, מופק בתמיכת המשפחות, במטרה לחשוף את סיפורם בעולם.