שר החינוך יואב קיש החל להודיע על שמות הכלות והחתנים שיקבלו את פרס ישראל לשנת תשפ"ה, לקראת הטקס שייערך כמיטב המסורת במוצאי יום העצמאות. השנה, ב-1 במאי.
תחום התיאטרון, המחול והאופרה
שלמה ממן, חתן הפרס בתחום תיאטרון, מחול ואופרה, הוא כוריאוגרף, יוצר ומנהל אומנותי שהטביע את חותמו בפסטיבל כרמיאל. ועדת הפרס (שהתכנסה בראשותו של ד"ר חיים פרלוק בהשתתפותם של החברים פרופ' שולמית לב-אלג'ם, ד"ר שרית קופמן-שמחון, ד"ר יוסף ברדנשווילי ומר אלדד מנהיים) ציינה בנימוקי הבחירה כי "ממן מקשר בין ריקוד העם הבימתי לבין ריקוד העם ההשתתפותי ותורם לפריחת ריקודי העם כאומנות מחברת ומרפאת בימים מורכבים אלה. שלמה מעמיד במשך שנים רבות דורות של רוקדים ומרקידים. עשייתו היוצרת מתייחדת בחיוניות, אנרגיה, רוך וחן ובמתן ביטוי של רכיבי ריקוד עממי של כלל הקבוצות החברתיות והקהילות בישראל". בימים אלה, מפיק שלמה פרויקט שירים חדשים ומחודשים לריקודי עם של כותבים ומלחינים ישראלים, בביצוע יהורם גאון.
תחום חקר ההנדסה ומדעי ההנדסה
פרופ' יונינה אלדר, כלת פרס ישראל בתחום חקר ההנדסה ומדעי ההנדסה, היא מדענית בעלת שם עולמי ופורצת דרך בתחום עיבוד אותות ועיבוד מידע. בנימוקי הבחירה בה ציינה ועדת הפרס (שהתכנסה בראשות פרופ' ארנון בנטור ובהשתתפותם של החברים פרופ' יעל אידן ופרופ' עמי מויאל) כי "תחום המחקר המרכזי של פרופ' אלדר עוסק בפיתוח אלגוריתמים לעיבוד אותות ולעיבוד מידע ובינה מלאכותית. בשנים האחרונות היא התמקדה בשיטות דגימה יעילות, בעיבוד אותות ובאופטימיזציה במערכות תקשורת, ברדאר ובדימות רפואי, בבינה מלאכותית, בעיבוד אותות לאופטיקה ובביולוגיה חישובית. היא קראה תיגר על 'משפט הדגימה' הקלאסי ופיתחה תיאוריות חדשניות המאפשרות להפחית את קצבי הדגימה מבלי לאבד מידע, תובנה ששינתה את הדרך שבה מתכננים מערכות רבות בתחום ההנדסה".
עוד לדברי הוועדה, "אלדר היא פעילה ותורמת בקידום החברה הישראלית ושוויון ההזדמנויות באקדמיה (קידום נשים ואנשים עם מוגבלויות פיזיות ונפשיות), ומהווה דוגמה ומופת למדענית המשלבת מחקר פורץ דרך עם יכולת יישום והשפעה חברתית רחבה בכל מגזרי החברה".
תחום העיצוב והאומנות
בלו סימיון פיינרו, חתן פרס ישראל בתחום העיצוב והאומנות הבינתחומית, הוא אומן רב-תחומי בינלאומי עטור פרסים. ועדת הפרס (בראשות אבנר בר חמא ובהשתתפותם של החברים ד"ר נורית סירקיס-בנק וד"ר חיים פרלוק) ציינה בנימוקיה כי "פיינרו הפך לאחד האומנים הבולטים בארץ העוסקים במטען הרוחני היהודי, ובכוחם של הסמל ושל האות בתרבות היהודית המיסטית". עוד נימקה הוועדה כי "פיינרו עוסק בשאלת תפקידו של האומן בחברה ומקדיש חלק ניכר מזמנו ליוזמות שעיקרן עשייה אומנותית חוץ-ממסדית - מתוך אמונה כי במאה ה-21 על האומן לצאת מד' אמות הסטודיו, להיות מעורב בחברה ולפעול למען שינוי המציאות באמצעות אומנות החותרת לתיקון ולריפוי".
תחום חקר הגיאוגרפיה
פרופ' רות קרק, כלת פרס ישראל בתחום חקר הגיאוגרפיה וידע ארץ ישראל, היא חוקרת פעילה בעלת שם עולמי בתחום הגיאוגרפיה ההיסטורית של ארץ ישראל. ועדת הפרס (שהתכנסה בראשותו של פרופ' מעוז עזריהו, בהשתתפותם של החברות פרופ' חבצלת יהל ופרופ' עירית עמית-כהן) ציינה בנימוקיה כי הפרס מוענק לה על "תרומתה הסגולית לחקר ארץ ישראל ויישובה בשלהי המאה ה-19 והמאה ה-20. מחקריה פורצי הדרך מהווים תרומה מקיפה, מקורית וייחודית מההיבטים התיאורטיים והמעשיים למגוון נושאים וביניהם תולדות ירושלים, יפו והנגב, קרקעות ומשפט, עדות ודתות, קרטוגרפיה, חקר הנוף והמרחב היישובי".
לדברי הוועדה, "לפרופ' קרק פרסומים רבים בהם מאות מאמרים ועשרות ספרים בעברית ובאנגלית אשר ראו אור בבמות פרסום מובילות". עוד צוין כי קרק "העמידה תלמידי מחקר רבים ויש לה תרומה בולטת בקידום נשים בעולם המחקר האקדמי. קרק פרסמה מגוון מאמרים בנושא מגדר ונשים הקרוב לליבה, ובכלל זאת מאמרים על פעילות נשים במושבות, פעילותה ותרומתה של רחל ינאית בן-צבי ליישוב היהודי בארץ ישראל ונשים כפריות ובדואיות יזמיות".
תחום ספרות, שירה ותרגום לעברית
פרופ' דבורה גילולה, כלת פרס ישראל בתחום ספרות, שירה ותרגום לעברית, היא עורכת, מתרגמת וחוקרת ספרות יוונית עתיקה ורומית. ועדת הפרס (שהתכנסה בראשותה של עירית לינור, בהשתתפותם של פרופ' זיוה שמיר וד"ר יורם מלצר) ציינה את נימוקי הבחירה בגילולה, ניצולת שואה, שעלתה לארץ בגיל 11 באמצעות עליית הנוער, שאספה ילדים יתומים באירופה לאחר מלחמת העולם השנייה.
"תרגומיה של דבורה גילולה מהשפות הקלאסיות זכו לשבחים רבים, ובדין", כתבה הוועדה. "בנוסף לתפקידיה ומשרתה האקדמית לקחה גילולה על עצמה, בגיל הזהב, מבצע אולימפי, הוצאתם של כל שירי 'הטור השביעי' של נתן אלתרמן, הידועים והגנוזים כאחד, במהדורה מוערת בת שישה כרכים שבהם הושקעו אלפי שעות עבודה אם לא יותר מזה. תרגומיה הם יצירת עברית מפוארת התורמת למדף הספרים ולתרבות העברית בימינו ועתידים להיקרא בדורות הבאים".
חקר התרבות והאומנות
פרופ' זוהר שביט, פרופסור אמריטה ומייסדת התוכנית לתואר השני במחקר תרבות הילד והנוער באוניברסיטת תל אביב, היא כלת פרס ישראל בחקר התרבות והאמנות. ועדת הפרס, בראשותו של פרופ' יואב אריאל ובהשתתפותם של החברים פרופ' ליאת שטייר-לבני ופרופ' דוד קאסוטו, ציינה בנימוקי הבחירה כי "פרופ' שביט הובילה מחקרים חדשניים ופורצי דרך בתחום תרבות הילד, בחקר התרגום התרבותי וחקר ההיסטוריה התרבותית של החברה הישראלית והיהודית. היא ייסדה מתודולוגיות מחקר חדשות והשפיעה על תחומים אקדמיים שונים ברמה הבינלאומית. על מחקריה זכתה שביט להכרה בינלאומית רחבה".
עוד ציינה הוועדה כי שביט תרמה באופן משמעותי לקידום התרבות הישראלית והיהודית, הייתה שותפה להקמת תוכניות אקדמיות וייעצה למוסדות חינוך ותרבות. מאמריה וספריה תורגמו לשפות רבות ומצוטטים באלפי מחקרים בכתבי עת הפרושים בכל העולם. פרופ' שביט הובילה את הפרויקט "שירה על הדרך", במסגרתו הוצגו במרחב הציבורי פסוקים ממיטב השירה העברית וזאת לצד תחרות שירה בין כותבים צעירים.
תחום חקר ההיסטוריה
פרופ' ירון צור, מומחה לתולדות יהודי ארצות האסלאם, שהיה ממקימי האוניברסיטה הפתוחה, הוא חתן פרס ישראל בחקר ההיסטוריה של עם ישראל. "פרופ' צור הוא אחד ממייסדי המחקר האקדמי על תולדותיהם של יהודי ארצות האסלאם בעת החדשה", כתבה ועדת הפרס בראשותו של פרופ' אבי בראלי, ובהשתתפותם של החברים פרופ' זוהר שגב, פרופ' אסתר מאיר גליצנשטיין ופרופ' עמנואל פרידהיים. עוד צוין בנימוקים כי מחקריו של צור העלו תרומה מכרעת להבנת השתלבותם של יהודי ארצות האסלאם בתהליך קיבוץ הגלויות אל מדינת ישראל בשנות ה-50 וה-60: "פרופ' צור שרטט תמונה דרמטית, מעמיקה ופורצת דרך על משברי המודרנה שיהודי ארצות האסלאם התמודדו עימם גם בארצות מוצאם וגם עם עלייתם ארצה בראשיתה של מדינת ישראל".
תחום חקר הרפואה
פרופ' ינון בן נריה, רופא, אימונולוג וחוקר מוביל בתחום הסרטן, הוא חתן פרס ישראל בחקר הרפואה. ועדת הפרס בראשות פרופ' חוליו וינשטיין, ובהשתתפותם של החברים פרופ' אהוד גרוסמן, פרופ' מיכל לאופר פרל ופרופ' איתמר רז, ציינה בנימוקיה כי בן נריה הוא "חוקר פורץ דרך בתחום חקר מחלת הסרטן, שגילה מנגנונים להתפתחות הסרטן שהובילו ועדיין מובילים ליצירת תרופות לטיפול במחלה. מחקריו התפרסמו בבמות מדעיות ובעיתונות המקצועית הטובה והאיכותית ביותר בעולם". עוד ציינה הוועדה כי "מחקריו הובילו לפיתוח תרופות אנטי-סרטניות, מנוגדי דלקת ועד מעכבי סרטן. אחת התגליות שלו הובילה לפיתוח תרופה לטיפול בחולי סרטן דם שנמצאת בשימוש נרחב בעולם".
מפעל חיים
נינה אבידר ווינר, ממייסדות קרן אייסף לחינוך, והיזם החברתי רוני דואק, הם הזוכים בפרס ישראל למפעל חיים עבור תרומה מיוחדת לחברה הישראלית. ועדת הפרס, שהתכנסה בראשות מיכל עבאדי בויאנג'ו ובהשתתפותן של פרופ' מרים מרקוביץ-ביטון, פרופ' עדית סולברג, גב' מרים פרץ וגב' דלית שטאובר, נימקה את הבחירה באבידר ווינר כי "היוזמה שלה להקמת הקרן נבעה מהכרתה העמוקה בכאבם של צעירים רבים בפריפריה שידם לא הייתה משגת לרכוש השכלה גבוהה ובכך נמנעה מהם הזדמנות לממש את עצמם".
"במשך 45 שנות פעילותה היא פעלה ללא לאות לפיתוח מנהיגות חברתית ואקדמית באמצעות תמיכה כלכלית לטובת רכישת השכלה גבוהה ומימוש הפוטנציאל של צעירים וצעירות מהפריפריה והובילה אותם למצוינות אקדמית במחקר, רפואה, משפטים, ממשל, אקדמיה, עסקים ועוד. ברגישות ובצניעות רבה, נינה פעלה רבות לגיוס משאבים לטובת מטרות הקרן ולפיתוח כלי פעולה אפקטיביים להצמחת מנהיגות בקרב צעירים רבים מן הפריפריה".
עוד ציינה הועדה כי "אבידר ווינר היא הרוח החיה בפעילות הקרן ובכלל זה תומכת מהונה ומעניקה מלגות על שם וולטר ונינה ווינר גם במסגרת תוכנית "שגרירים" הפועלת למניעת גזענות, אנטישמיות ופגיעה במדינת ישראל. כל אלה לוו באישיותה החמה והאימהית של גב' נינה אבידר ווינר שראתה בכל סטודנט יהלום יקר ערך שנפלה בחלקה הזכות ללטשו".
בהתייחס לרוני דואק ציינה הוועדה בנימוקיה כי "סיפור חייו הוא הפסיפס הישראלי. רוני דואק הוא יזם חברתי ואיש חזון שלאורך שלושה עשורים הוביל פתרונות פורצי דרך לאתגרים הלאומיים הגדולים, ושינה את חייהם של ישראלים רבים. הוא רתם מאות חברות עסקיות לתוכניות לצמצום פערים ולפרויקטים חברתיים ותעסוקתיים, בהם פרויקט 'אחריות בליבה' להטמעה של ערכים חברתיים בפעילות עסקית ו'שיתופים', שהפך לחממה של יוזמות חברתיות פורצות דרך. מאז 7 באוקטובר מוביל דואק את מיזם 'חוסן ילדינו', המספק מענה לשבר שחוו עשרות אלפי ילדים בעוטף עזה וקו הצפון".
לדברי הוועדה, "בין מפעליו החברתיים הרבים ניתן למנות את 'אח-שב' - רשת מרכזים קהילתיים לעולים מאתיופיה והקווקז, 'אלטרנתיב' - רשת ניידות הסברה למניעת שימוש בסמים בקרב תלמידי החטיבות והתיכונים, ו'ציונות 2000' - ארגון חברתי הפועל זה 28 שנה. עם התפשטות מגפת הקורונה, דואק רתם צוותים להקמת 'ושמרת' - מבצע חירום ארצי להצלת האוכלוסייה הגריאטרית בישראל, כאשר בשנים האחרונות הוביל גם את מיזם 'קווים אדומים' למאבק באלימות נגד נשים".
פרס ישראל הוא החשוב והיוקרתי ביותר שניתן בארץ ב-15 תחומים שונים - ממחקר מדעי, דרך מפעל חיים ועד תרבות, ספורט ותקשורת. הוא ניתן לישראלים וישראליות שגילו מצוינות ופריצת דרך בתחום עיסוקם. בשנה שעברה, בעקבות המלחמה, הוחלט להוסיף שתי קטגוריות נוספות לחלוקת הפרס: "ערבות הדדית" ו"תקומה וגבורה אזרחית".