הכנרת הישראלית-אמריקאית מירי בן ארי סיפקה רגע קטן של שפיות שישראלים רבים מייחלים לו בימים אלה. אמש (בלילה שבין ראשון לשני) הופיעה בן ארי במשחק גמר ה-NBA כאשר ניגנה במופע המחצית במשחק 7 כחלק מסדרת הגמר שבו אוקלהומה סיטי ת'אנדר הביסה את אינדיאנה פייסרס וזכתה באליפות.
"אני מתאוששת", סיפרה בן ארי ל-N12 רגע לפני שעלתה למטוס בחזרה לביתה בניו יורק. "אני לא מאמינה שעשיתי את זה ועברתי את זה. מבחינתי זו גם גאווה ישראלית. הייתי מופע המחצית היחיד במשחק השביעי, הם בדרך כלל לא מזמינים אומנים בניגוד לסופרבול, והם ידעו שאני ישראלית ולמרות כל המצב בחרו להזמין אותי".
Miri Ben-Ari at the halftime performance of Game 7.
— MrBuckBuck (@MrBuckBuckNBA) June 23, 2025
Here is a minute of it.
מי צריך אורוויזיון תגידו לי אה? pic.twitter.com/R3IjxfFYwh
בן ארי (46) זכתה בעבר בפרס הגראמי הנחשב על נגינתה בשיר Jesus Walks של הראפר קניה ווסט. "אני הכנרת הראשונה והיחידה שזכתה בגראמי בקטגוריית היפ הופ, ועכשיו גם הישראלית הראשונה בהיסטוריית ה-NBA שמובילה את מופע המחצית. זה ייצוג כחול-לבן במה שאני יודעת לעשות הכי טוב, ועוד בזמנים מאתגרים שבהם ההורים שלי צריכים לרוץ כל הזמן למקלט בישראל ואני בחרדה אין-סופית. זה עשה לי טוב לא רק לייצג אלא גם לקרוא את התגובות של הישראלים שכותבים לי - 'וואו, אנחנו גאים בך. אלה זמנים קשים ואת נותנת לנו קצת קרן אור'. קראתי את זה עם דמעות בעיניים, ואלה הדברים הקטנים שמרגשים אותנו. קבוצת אוקלהומה סיטי הייתה יכולה לבחור כל אומן והזמינה דווקא אותי. אף אחד לא היה מסרב, מדובר באחד מהרגעים הגדולים בקריירה, זה אירוע ספורט שמתעניינים בו בכל העולם". כדי לסבר את האוזן, רק בארצות הברית הביא המשחק יותר מ-16 מיליון צופים בממוצע.
כשהיא נשאלת מדוע לדעתה הציעו דווקא לה להשתתף, משיבה בן ארי: "אני חושבת שאני באמת טובה במה שאני עושה. הם רוצים מופע טוב שיידע לדבר אל הקהל בכל הגילים, מילדים ועד הורים, והם צריכים משהו קול, מתוקשר ונקי. היו לי לא מעט הופעות במשחק האולסטאר ב-NBA והם כנראה ידעו שאפשר לסמוך עליי". לסגירת המרחב האווירי של ישראל בצל המלחמה נגד איראן הייתה השפעה אפילו על המופע הקצר: "איש הסאונד הקבוע שלי, איתמר בן זכאי, נתקע בארץ ולא יכול היה להגיע. הקהילה הישראלית התגייסה ועזרה לי למצוא סאונדמן בתוך כמה שעות".
ההופעה התקיימה בימים שייכנסו לדפי ההיסטוריה של ישראל והמזרח התיכון. איך זה מרגיש? על מה את חושבת באותם רגעים כשאת מופיעה?
"כשאני על הבמה ומסביבי 20 אלף אנשים באנרגיה מטורפת וטלוויזיות מכל העולם, זה הזמן היחיד שבו אני לא חושבת על כלום. זה הזמן שבו אני מנקה את המוח ונותנת למוזיקה להשתלט על התודעה שלי. זה הזמן שאני מתעלת את כל היכולות שלי להתפקס. זה כבר קורה באופן אוטומטי כשאני מופיעה. אבל ברגע שאני יורדת מהבמה אני כל הזמן חושבת על ישראל, על החטופים, על האנשים במקלטים, על העתיד שלנו ויכולת הקיום שלנו, ובאופן אישי על המשפחה והחברים המדהימים שיש לי בארץ. אין רגע שלא, ולהיות המוזיקאית שנבחרה להופיע במשחק גמר ה-NBA זה לא דבר מובן מאליו בימינו".
לא מעט אומנים ישראלים בעולם מקבלים כתף קרה מאז שפרצה המלחמה ב-7 באוקטובר. חווית דבר דומה?
"אני נחשבת לאומנית אמריקאית בגלל שאת רוב הקריירה שלי העברתי כאן. אף פעם לא הייתי ממש ישראלית שמנסה לעבור לארצות הברית, אז אני בעיקר מקבלת חום ואהדה, וכולם שואלים אותי בגלל המצב אם אני בסדר. אז ברור שאני לא בסדר, אבל לפחות אני מרגישה מוקפת".
לאורך השנים נמצאה בן ארי בחברה טובה של אומנים מהשורה הראשונה ושיתפה פעולה בין היתר עם הראפר ג'יי-זי, בריטני ספירס, אלישה קיז ולהקת "מארון 5". היא אף הוזמנה בידי הגברת הראשונה מישל אובמה לנגן בפניה מוזיקה שחורה בבית הלבן. במופע המחצית השבוע היא שילבה בין קטעי היפ הופ, לצד היצירה הקטנה והידועה Für Elise של בטהובן (מוכרת בשם "לאליזה"), לצד השיר tv off של קנדריק למאר. הסלט הזה מבטא במידה רבה את המחוזות המוזיקליים שמהם מגיעה בן ארי, כמי שהחלה ללמוד מוזיקה קלאסית בילדותה ברמת גן - עד שעברה לניו יורק כדי ללמוד ג'אז בבית הספר היוקרתי "ניו סקול" והכירה במועדוני העיר את ג'יי-זי. משם, הבמות שעליהן הופיעה רק הלכו וגדלו וכללו בין השאר את מדיסון סקוור גארדן ו"רדיו סיטי מיוזיק הול".
תסבירי את המשאפ בין השירים שבחרת לנגן במופע.
"פתחתי את הסטליסט במופע המחצית עם היצירה Für Elise באותו שם של בטהובן שהפקתי עם עומרי דהאן, גיא מנור לנדר ודניאל ורטהיימר. בכל זאת, באתי מהמוזיקה הקלאסית והייתה כאן הפקה כחול-לבן שעשיתי בארץ. ואז עברתי לשירים שמייצגים דברים שאני אוהבת או שקרובים לליבי. זו הייתה שנה מטורפת בשביל קנדריק למאר, שילבתי גם את השיר Espresso של סברינה קרפנטר כי אני קרובה ליוניברסל ולריפבליק רקורדס, הם אלה שהחתימו אותי. בחרתי םג בשיר Wanna Be Startin Something של מייקל ג'קסון כי הוא אומן הפופ הגדול בכל הזמנים, ולקחתי גם את השיר Timeless של דה וויקנד ופלייבוי קרטי כי הוא באמת על-זמני בעיניי. ואז, בערך יום לפני ההופעה, ביקשו ממני באוקלהומה סיטי ת'אנדר שאנגן גם את Thunderstruck של AC/DC ונרתמתי למשימה".
"אני אדם טכני ומפיקה לעצמי את המופעים. זה לא היה כל כך קל כי הכל חשוף, אין איפה להתחבא וזו הייתי רק אני. אלה הרגעים שאת אומרת לעצמך - נו, בשביל מה התאמנתי כל החיים שלי? בדיוק בשביל זה".
זכית בגראמי על השיר Jesus Walks של קניה ווסט, שיצא באלבום הבכורה שלו The College Dropout לפני 21 שנה. מהיכרותך עם האיש - סערת ההתבטאויות כלפי יהודים, הערכתו להיטלר ותאונת הרכבת בחייו בשלוש השנים האחרונות - באמת מצביעות על אנטישמיות או על בעיה גדולה יותר שקשורה למצבו הנפשי?
"המצב הנפשי שלו. אנחנו לא בקשר כבר הרבה זמן, אבל כל מה שיש לומר זה הלוואי שאמא שלו, דונדה ווסט, הייתה בחיים. היא הייתה מאפסת אותו ומטפלת בו. היא החזיקה אותו אז והייתה מחזיקה אותו היום. היא אהבה אותו כמו שאמא אוהבת בן והוא היה הכל בשבילה. לדונדה היו מלא חברים יהודים, היא אהבה אותם, ויום אחד היא הביאה את כל החברות שלה לקונצרט בשיקגו כדי שיכירו אותי. קניה ווסט שופע יצירתיות, הוא אדם מוכשר כל כך - שצריך טיפול".