אחרי דחייה חוזרת ונשנית שהסתכמה ביותר מחצי שנה בגלל המצב הביטחוני, נועה קירל עלתה אתמול (שני) להופעתה הרביעית בקריירה בפארק הירקון. ברגע אחד בתחילת הערב אפשר היה לראות את אנחת הרווחה ששחררה הזמרת, שנראה כי הגיעה עם הלשון בחוץ והודתה ל-35 אלף האנשים (כך לפי ההפקה) שצפו בה הופכת את מדשאות הפארק למגרש ביתי.
הזמרת, הרקדנית והשחקנית מציינת בימים אלה 10 שנות פעילות והיא רק בת 24. קירל כבר שברה שיאים וקצרה שבחים על כך שלא היה כדבר הזה במחוזות הפופ בישראל. היא עברה כברת דרך אישית ומקצועית מקיץ 2015 - אז כותרות בכלי התקשורת זעקו על "קליפ של נערה בת 14 שנפתח בגניחה" - ועד אביב 2025 שבו היא מוסרת ד"ש על הבמה לדניאל פרץ, הארוס שלה והשוער הישראלי במדי באיירן מינכן שנבצר ממנו להגיע. אז למה דברי הפתיחה של קירל במופע, על המצב במדינה בשנה וחצי האחרונות ו-59 החטופים והחטופות שעדיין מוחזקים בשבי, נשמעים כמו נאום בת מצווה מדוקלם?
סף הרגישות של החברה הישראלית עלה מאז 7 באוקטובר, מוזיקה בסגנון של קירל שמרכיבה משקפיים ורודים ומדמיינת עולם מושלם כבר לא מושכת את האוזן, והקהל מחפש יותר מתמיד אמת וכנות - שלא תמיד מקבלות ביטוי בשיריה של הזמרת המצליחה, מוכשרת ובעלת מוסר עבודה ככל שתהיה. קירל, שפזלה לטקסט במופע המתוסרט, אפילו לא ניסתה לאלתר או ליצור תקשורת אמיתית עם הקהל שהמתין לה כמעט שבעה חודשים.
קירל כבר התייחסה בעבר לדעיכה המוזיקלית על רקע המלחמה, ובמהלך המופע - בין "יוניקורן" שפתח את הערב בליווי תזמורת ל"פנתרה", "אם אתה גבר" ו"יש בי אהבה" שחתם את רשימת השירים, היא הזמינה את אלה שדווקא כן עבד להם בשנה האחרונה והרימו איתה את הקהל. בראש ובראשונה, נס וסטילה (נסיה לוי ודור סורוקר), ששיתפו איתה פעולה במשאפ בין "פאוץ'" של נועה ל"תיק קטן" של צמד הראפרים. לקראת סוף המופע גם אושר כהן עלה להתארח, כוכב פופ ים-תיכוני שכבש בעצמו את הפארק בשנה שעברה וממש לא לפי המדריך למתחילים. המעט מחו"ל שאפשר היה לתת כרגע היה האירוח של כוכב הטלנובלה "כמעט מלאכים" גסטון דלמאו. השחקן גם ישתתף בסדרת הנוער המוזיקלית שצילמה קירל בארגנטינה בחודש שעבר.
נרצה להתעכב על "הזמרת שאני מאוד מעריכה ואוהבת" שקירל אירחה. ייתכן שהייתם מצפים לאודיה, שרושמת בימים אלה סולד אאוטים בהיכל מנורה בקצב מסחרר, אך מעבר לשמועות שעבר ביניהן חתול שחור, האחרונה כבר הופיעה עם קירל בהופעתה האחרונה בפארק. ובכן, התשובה היא מאיה בוסקילה - זמרת השנה לשנת 2004, שמנסה להתניע מחדש את הקריירה כשהצעד הראשון היה להוציא גרסה חדשה לשיר "בלעדיך" ביחד עם קירל. אי אפשר להוציא מההקשר את העובדה שבוסקילה חזרה לאחרונה לזרועותיו של רוברטו בן שושן, הסוכן של קירל שגילה גם את בוסקילה, לאחר שבשיא הצלחתה באמצע שנות ה-2000 השניים ניהלו סכסוך מגה מתוקשר על חוזה דרקוני. מעבר לכך, לא מצאנו סיבה לאירוח של בוסקילה, ואפילו לא הייתה מחווה נוסטלגית לאחד מלהיטיה כמו "הלב" (המוכר בשם "לילה סתווי").
החלק המרגש נרשם כשקירל שרה את "תמיד יחכו לך" של לאה שבת כשהיא לובשת ג'קט כסוף מנצנץ שעיצבה הילי סולומון, שבילתה במסיבת הנובה ונרצחה כשניסתה לברוח מהמחבלים. סולומון, שכונתה "מלכת הרחבה" בפי קרוביה, הקימה את מותג האופנה ואביזרי הפסטיבלים "אשכרה" שיועד לבליינים. היא חלמה להלביש את קירל, ולכך זכתה רק אחרי מותה.
המופע נפתח ונסגר עם להיטה הגדול ביותר של קירל, "יוניקורן", שאיתו היא ייצגה את ישראל באירוויזיון 2023. החלק האינטראקטיבי שבו קירל פונה לקהל ושואלת You Wanna See Me Dance? ירד מהפרק, והפעם דווקא אפשר להבין. קשה להתעלות על עצמך כשבמופע הקודם רקדת לצלילי השיר בתוך מפל שצנח מהשמיים.
גם הפעם, קירל תגברה כוחות עם נבחרת מרשימה של רקדנים, כוריאוגרפיה מושקעת, החלפת תלבושות בין ארבעה אקטים שונים, ונאמבר קצר עם ארטיום ליאסקובסקי מ"רוקדים עם כוכבים", שזכה ב-2015 במדליית זהב היסטורית באליפות העולם בריקודים סלוניים. זה הכי קרוב לחו"ל שנקבל, וקירל - ששואפת לפרוץ מעבר לים ובענק - מספקת הצצה קטנה למה שמחוללות כוכבות פופ בקנה מידה בין-לאומי על הבמה ובהן סברינה קרפנטר.
כ-200 אלף אנשים נכחו בארבע הופעותיה של קירל בסך הכל - הישג בלתי מבוטל ששום אומן ישראלי לא עמד בו בפארק הירקון. הכוונה של הזמרת היא להפוך זאת למסורת, מה שכבר קורה בפועל, אבל לא בטוח שהיא תחזיק מעמד לאורך זמן. אם נניח בצד את סוגיית מכירת הכרטיסים (בשנה שעברה, שבועיים לפני 7 באוקטובר, היא קיימה שתי הופעות סולד אאוט שהסתערו עליהן כאילו אין מחר, בעוד בהופעה האחרונה מלאי הכרטיסים לא אזל), התוכנית האומנותית חייבת לחדש ולהפתיע. במיוחד כשישראל נתונה לחרם תרבותי על רקע המלחמה, ואחת האורחות במופע, אאוחניה סוארס מ"כמעט מלאכים", החליטה לבטל את הגעתה. אחרת, קשה למצוא הצדקה לאורך זמן לשואו היקר והענק הזה. נועה קירל אומנם חזרה בסופו של דבר לפארק הירקון, אך שאלת הרלוונטיות ריחפה בכל רגע מעל הבמה.