שר התקשורת שלמה קרעי ומנכ"ל משרד התקשורת אלעד מקדסי פרסו אמש (רביעי) במסיבת עיתונאים, שנקבעה שעות לפני קיומה, את הרפורמה העתידית בשוק התקשורת. במרכזה: חוק שידורים חדש-ישן שאמור, לתפיסתו של קרעי, "להחזיר את הכוח לצרכנים".
תזכיר החוק לאסדרת השידורים בטלוויזיה וברדיו פורסם כבר לפני כשנתיים. קרעי העניק לו את הכותרת "מהפכה בתחום השידורים", אלא שזו הייתה תקועה במשך יותר משנה. החוק, שיובא לוועדת השרים לחקיקה ביום ראשון, מבטל בין היתר את הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין ומקים "רשות לתקשורת משודרת", גוף שאותו ימנה שר התקשורת בעצמו. החוק מבטיח שוק חופשי לכאורה, אך הסתייגויות חוזרות ונשנות של הייעוץ המשפטי לממשלה העלו חשש מפני ניסיונות להשתלט פוליטית על התקשורת החופשית ולהשפיע על דעת הקהל.
עיקרי החוק והמשמעויות
ריכוזית, בעלת סמכויות חסרות תקדים: מעמד "הרשות לתקשורת משודרת" - לפי נוסח הצעת החוק שתוגש לוועדת השרים, הרשות השנייה (המפקחת על כל הערוצים המסחריים) ומועצת הכבלים והלוויין (האחראית על הערוצים שמפעילות HOT ו-yes) יבוטלו. במקומן תקום מועצה חדשה, ריכוזית ובעלת סמכויות חסרות תקדים בתחומי התחרות; רגולטור פוליטי שנשלט על ידי שר התקשורת, שכן 5 מתוך 7 מחבריו ימונו על ידו. בניגוד למבנה הרשות השנייה, מאחדים בין תפקיד יו"ר ומנכ"ל המועצה ומצמצמים את המרחק בין השר לרגולטור האמון על שוק השידורים. בכך, השר מעניק למועצה החדשה סמכויות תחרותיות רבות ובפועל מקים רשות תחרות חדשה ונפרדת לשוק השידורים. החוק מסמיך את המועצה להורות לשחקן מסחרי לנקוט בכל פעולה אשר בעיניה פוגעת בתחרות.
עובדי מדינה יפקחו על החדשות - מרשמים מטעם המדינה וסמכות לעצירת פעילות שחקן מסחרי: הרישיונות הקיימים בשוק השידורים כיום יתחלפו בשלושה מרשמים. לרשות החדשה סמכות לבטל רישום במרשם ולאסור על גופים עסקיים לפעול בשוק השידורים.
יכולת לקנוס את גופי השידור במיליוני שקלים - החוק קובע כי למועצה החדשה תהיה סמכות להטיל עיצום מינימום של 1% מהכנסותיו השנתיות של גוף מסחרי, כך שאלו יכולים להגיע למיליוני שקלים לכל הפרה. קנסות אלה הם סכומי עתק עבור הערוצים הישראליים, המהווים איום אמיתי על הישרדותם הכלכלית של הערוצים, והם מזכירים מאוד את הקנסות והשיטה שאימץ ראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן, שתקע מסמרים בארון הקבורה של התקשורת העצמאית ובעקבות מדיניות זו כלי תקשורת רבים נסגרו או שינו את אופי סיקור האירועים במדינה.
המשמעות: כלי זה יאיים בצורה משמעותית על האיתנות הכלכלית של גופי השידור בישראל ויכול להביא, אם הממשלה תהיה חפצה בכך, לסגירת ערוצים שכן הוועדה שתקבע את הקנסות תהיה בשליטתו של השר. המצב כיום: הרגולציה מקפידה על הפרדה בין האינטרסים המסחריים של כל ערוץ לבין חברת החדשות שלו, ושומרת על עצמאותה. הרפורמה תבטל הפרדה זו.
סמכויות חסרות תקדים לפיקוח על האינטרנט - על פי תזכיר החוק, גופים מסחריים אשר משדרים חדשות לא יוכלו להקים או לרכוש אתרי אינטרנט חדשותיים ללא אישור הרשות החדשה. לראשונה, מדובר בשליטת המדינה על מרחבים אינטרנטיים.
השתלטות פוליטית על נתוני הרייטינג - לראשונה, למדינה תהיה סמכות לדרוש ולקבל את כל נתוני הצפייה מספקי התכנים, לעבד את הנתונים בהתאם לשיקוליה ולפרסמם. לא רק שמדובר בהתערבות גסה של המדינה שהוסדר עד היום בשוק הפרטי, אלא גם בחינה בעולם מראה שמעורבות דומה של המדינה בתחום זה קיימת רק ברוסיה וסין. לפי הערכות בשוק הפרסום, כלי זה נועד בין היתר גם לאפשר לממשלה להעביר עוד כספי פרסום ממשלתיים לערוץ 14.
הקמת יישומון עידן פלוס - המדינה תקים פלטפורמה רב-ערוצית אפליקטיבית שתתחרה בפלטפורמות הרב-ערוציות המסחריות - יס, הוט, סלקום TV, פרטנר TV ו-FreeTV. למעשה, המדינה תדרוש מערוצי הטלוויזיה (קשת 12, רשת 13, כאן 11, ערוץ 14 ועוד) למסור לה את התוכן שלהם בחינם, דרך אפליקציה. זאת, למרות שכל הערוצים מאפשרים לציבור לצפות בתכנים בחינם באפליקציות הייעודיות הקיימות. האפליקציה המתוכננת תעמיס עלויות אינטרנט ותפגע בשכבות החלשות, בהן קשישים ואוכלוסיות נוספות שנהנות היום ממוצר חינמי.
חובת השקעה בהפקות מקומיות - ספק תכנים רשום ישקיע בכל שנת כספים סכום השווה ל-6.5% מהכנסתו השנתית האחרונה, לפחות. ספק תכנים בין-לאומי (בהן שחקניות הסטרימינג נטפליקס ודיסני) שהכנסתו בשנה נתונה מאספקת תכנים בישראל עולה על 40 מיליון שקלים, ישקיע בשנה העוקבת סכום השווה ל-6.5% לפחות מהכנסתו האמורה במימון, בהפקה או ברכישה של הפקות מקומיות מ"סוגה עילית" (תוכניות דרמה ותעודה).
שידורי הספורט - לא יינתנו בבלעדיות. ערוצים בתחום יחויבו לשדר תכנים גם באפליקציות במכשירים ניידים. החוק גם יגדיר מהם אירועים "בעלי חשיבות תרבותית לאומית" שישודרו בערוץ פתוח. יחד עם זאת, המהלך עלול לגרום לפגיעה כלכלית בענפים בעלי פופולריות פחותה.
לדברי קרעי, תוקם ועדה ייעודית בכנסת שתדון בחוקי הרפורמה, זאת בעקבות המאבק המתמשך שמתנהל בליכוד מול יו"ר ועדת הכלכלה, דוד ביטן, שהביע התנגדות לחלק מהחוקים ששר התקשורת מקדם נמרצות. קרעי האשים שביטן "נשלט בידי התאגיד ויש עתיד", ודרש מהקואליציה להקים ועדה חדשה בכנסת לענייני תקשורת, שתשאב סמכויות קיימות מוועדת הכלכלה.
חה"כ שלי טל מירון (יש עתיד), חברת ועדת הכלכלה שבה דנים בחוקי התקשורת, הגיבה כי "הצאר לא מציג רפורמה בתקשורת, אלא את שלב ב' של ההפיכה המשטרית שהתחיל מחריב לוין, בניצוחו של הנאשם בפלילים נתניהו. הפיכה שריסקה את העם והביאה עלינו את האסון הגדול ביותר לעם היהודי מאז השואה. הם פשוט לא למדו כלום. כל מהות החקיקה של קרעי ומופע החבובות שלו בכנסת היא לקדם את ערוץ התרעלה 14 ואת הסטיות המשטריות של ממשלת 7 באוקטובר". עוד הוסיפה כי "תקשורת חופשית היא אבן יסוד בדמוקרטיה. לא ניתן לזה לעבור, ישראל תישאר דמוקרטיה משגשגת עם חירות מחשבתית ותקשורת עצמאית ובלתי תלויה".
פורום הערוצים הישראליים, המאגד את קשת 12, רשת 13 וכאן 11, פרסם הצהרת חירום משותפת, בעקבות הצגת הרפורמה: "הרגע ממנו הזהרנו הגיע. ביום ראשון הקרוב מתכוונים ראש הממשלה נתניהו ושר התקשורת קרעי להעביר מהלך חקיקה מהיר שמטרתו השתלטות על התקשורת בישראל".
"בעטיפה של מילים מכובסות וסיסמאות ריקות מגיעה תוכנית ההשתלטות של קרעי על התקשורת החופשית והיא מורכבת משורה של מרכיבים מסוכנים: ביטול השידור הציבורי (גלי צה"ל ותאגיד השידור כאן), חקיקה שמעניקה לממשלה שליטה פוליטית, סנקציות וקנסות במטרה להרתיע מביקורת, או להביא לסגירת כלי תקשורת חוקרים. התוכנית תקודם במקביל לחקיקה פרטית, שכבר יצאה לדרך בכנסת, ובראשה חוק הרייטינג, חוק דרקוני שמבקש לערער את היסוד הכלכלי של הטלוויזיה החופשית ולהעבירה לשליטה פוליטית תוך התערבות בוטה ובמטרה להטות את נתוני האמת, ושורת חוקים נגד תאגיד השידור הישראלי. אנו קוראים לשומרי הסף, משרד האוצר, משרד המשפטים וכל הגורמים המעורבים, לעמוד כחומה בצורה ולעצור את המהלך המסוכן שמאיים לרסק את יסודות התקשורת החופשית ולפגוע בדמוקרטיה בישראל".