שר התרבות והספורט מיקי זוהר הודיע היום (רביעי) כי יעצור את מימון משרד התרבות לטקס פרסי אופיר, זאת בעקבות הזכייה של הסרט הים שכתב וביים שי כרמלי פולק.טקס פרסי אופיר 2025: מחאה נגד הממשלה וקריאות לסיום המלחמהאחרי הזכייה המבישה של הסרט הפרו פלסטיני 'הים' בטקס פרסי אופיר הישראלי, הממומן מכספי הציבור הישראלי, מודיע שר התרבות והספורט מיקי זוהר כי הוא עוצר את מימון הטקס המקומם מתקציב המדינה, נכתב בהודעת המשרד וזוהר מסר: זו הייתה יריקה בפרצוף של אזרחי ישראל.הים עוקב אחר ילד בן 12 מכפר פלסטיני ליד רמאללה שמקבל הזדמנות לנסוע אל הים בטיול כיתתי. במחסום, חיילי צהל מודיעים לו שהאישור אינו תקף והוא שב לביתו. מאוכזב, הוא יוצא לבדו אל הים, למרות שלא מכיר את הדרך ולא דובר עברית.הסרט מציג את נקודת המבט הפלסטינית, ומציג באופן שלילי את חיילי צה״ל ואת מדינת ישראל, נכתב בהודעה. הזכייה השערורייתית בטקס עוררה זעמם של אזרחי ישראל רבים וחיילי צה״ל שמקדישים את חייהם להגנת על המולדת, מה שהוביל את שר התרבות והספורט מיקי זוהר להודיע על שלילת התקציב לטקס המביש שמתוקצב דרך האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה, כבר מהשנה הקרובה, שנת 2026.אין יריקה גדולה יותר בפרצוף של אזרחי ישראל מהטקס השנתי המביך והמנותק של פרסי אופיר, מסר השר זוהר. העובדה שהסרט הזוכה בפרס מציג את החיילים הגיבורים שלנו בצורה מכפישה ושקרית בזמן שהם נלחמים ומסכנים את חייהם כדי להגן עלינו, כבר לא מפתיעה אף אחד.הוא הוסיף: האבסורד הגדול הזה שאזרחי ישראל עדיין משלמים מכיסם על הטקס המביש של פרסי אופיר, שמייצג פחות מאחוז בעם ישראל, הולך להיפסק משום שהחלטתי לעצור את זה. כבר מתקציב 2026 הטקס העלוב הזה לא ימומן יותר מכספי משלמי המיסים. במשמרת שלי אזרחי ישראל לא ישלמו יותר מכיסם על הטקס המביש שיורק בפרצופם של חיילנו הגיבורים. לא עוד.האקדמיה לקולנוע וטלוויזיה: סרטו של שי כרמלי פולק 'הים' זכה בפרס הסרט הטוב ביותר וייצג את ישראל באוסקר. מגולל את סיפורו של ילד פלסטיני מכפר קטן ליד רמאללה שיש לו משאלת לב אחת והיא להגיע לתל אביב ולראות את הים שאף פעם לא זכה לראות. בחירת הסרטים והזוכים נעשית על ידי חברות וחברי האקדמיה, כולם יוצרות ויוצרים, אנשי קולנוע ותרבות, שבוחרים את הסרטים והתכנים הטובים ביותר של היצירה הישראלית מתוך מחויבות למצוינות קולנועית, חופש אמנותי וחופש ביטוי.אסף אמיר, יור האקדמיה: הקולנוע הישראלי מוכיח שוב שהוא רלוונטי ומגיב למציאות מורכבת וכואבת. דווקא במציאות חיינו הקשה, בזמן שהמלחמה האינסופית בעזה גובה מחיר נוראי ואחראית למוות והרס, היכולת לראות את האחר, גם אם אינו בן עמך, מפיח בי תקווה קטנה. אל מול ההתקפות של שרים בממשלת ישראל על הקולנוע הישראלי וחלקים בקהילת הקולנוע הבינלאומי שקוראים להחרים אותנו, בחירת סרט זה היא תשובה מוחצת ומהדהדת. אני גאה שסרט דובר ערבית, שהוא פרי שיתוף פעולה בין ישראלים יהודים ופלסטינים זוכה לייצג את ישראל בתחרות האוסקר.