כבר כמעט עשור שהם אחד מהזוגות האהובים במדינה. אליאנה תדהר הפכה די מהר, כבר מהרגע שבו פרצה בגיל 17, לכוכבת ענקית. אין ילד שגדל כאן בשני העשורים האחרונים שיכול לדמיין את הילדות שלו בלעדיה. בשנים האחרונות היא הצליחה לעשות את המעבר לעולם המבוגרים, גדלה עם הדור שגדל עליה. כמו אליאנה, גם לי בירן פרץ בבת אחת כאילו היה כאן תמיד. הוא אומנם הפסיד לישראל בר-און את המקום הראשון בכוכב נולד, אבל לא הפסיק לנצח מאז.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
הם הכירו שנים לפני שהתאהבו. הנשיקה הראשונה שלהם הייתה על המסך, הרבה לפני הדייט הראשון. אבל מהרגע שנהיו זוג, הפכו די מהר ל"פאוור קאפל" מתוק, לפעמים מתוק מדי. הזוג שכולם רוצים להיות כמוהם, או לפחות לצאת איתם לדאבל דייט. "וואו, איזה כיף זה ריאיון", אומרת אליאנה ללי, "זה בעצם הכי קרוב שלנו לדייט שבו אנחנו יושבים ביחד ואתה אומר לי דברים רומנטיים".
"לא חשבתי שזה יהיה רומנטי"
אתם לוקחים בחשבון שיש אפשרות שהרבה אנשים שצופים עכשיו אומרים, שאתם זוג כזה מושלם מדי, מתוק מדי, אולי דביק מידי?
אליאנה: "אני חושבת שלחשוב שאנחנו הזוג המושלם, נטול הסדקים, זה לא מציאותי. זה כאילו לעשות עוול לבני אדם".
על מה אתם כן רבים?
אליאנה: "אצל זוגות זה תמיד אותו דבר, אותו ריב שפשוט מתלבש על דברים אחרים. למה אתה לא יכול לשים את הגרביים בכביסה? הריב הכי רגיל של כל בני האדם בעולם".
לי מספר כיצד השניים הכירו בפסטיגל של 2011: "בגדול לא שמתי עליה. מהצד שלי, לא יכולתי לדמיין בכלל שאי פעם זה יגיע למקום רומנטי". הקשר ביניהם התחיל פחות מתוק, בשנים המסובכות ביותר בחיים של אליאנה. "זו הייתה תקופה מורכבת אצלי במשפחה", היא מספרת. "הייתי עולה להסעה לפסטיגל, כולי כזאת אמוציונלית, אבל מאוד יודעת להחזיק. הייתי עולה ומתיישבת ליד לי, והיה אומר לי 'מה שלומך'? אבל אני הייתי מתחילה לבכות. ואני זוכרת שזה ממש בלבל אותי, שהוא ממש רוצה שאני אספר מה שלומי".
מעטים, אם בכלל, ידעו אז מה עובר על אליאנה. כלפי חוץ הכול היה נראה נוצץ - כוכבת הילדים המצליחה ביותר בישראל. אבל מבפנים, סערה משפחתית שאיימה להטביע אותה. הוריה נקלעו למשבר כלכלי גדול, שקעו בחובות, והפכו את אליאנה לחלק מרכזי בניהול המשבר - כדי שיהיה איפה לגור, כדי שיהיה אפשר לחיות.
"לא יכולתי לקרוס, החזקתי"
"זה בעצם בשנים שבהן אני בת 17, מתפרסמת, פתאום מתחילה לקבל כסף שילדה בת 17 לא מרוויחה", היא מספרת. "באותן שנים שאני עולה, המשפחה שלי במשבר כלכלי שרק נפער ונפער. הפער הזה יצר הרבה סיטואציות כבדות של ילדה בת 17-18, שמעבירה עכשיו סכום אסטרונומי לאיזשהו חוב שאני מכסה למען המשפחה, ואז שמה תלבושת לפסטיגל ועולה לבמה ומשמחת 8,000 איש".
אליאנה מוסיפה כי "אלו דברים שאני מדברת עליהם בטיפול עד היום, שהיכולת שלי לשרוד את התקופה ההיא הייתה בעזרת... אני אפילו לא רוצה לקרוא לזה הדחקה, כי זה היה... עושים מה שעובד. לא יכולתי לקרוס, הייתי צריכה להחזיק. כי זה אפשר לי להביא את עצמי בצורה שאני לא יכולה להביא אותה בבית, כי בבית צריך להחזיק".
אליאנה: "נכון. לגמרי".
לי: "אני מסתכל על זה ואני אומר לה, 'זה לא תקין שבחורה, בת 23 לדעתי הייתה אז, מתעסקת עם הדבר הזה בלי שיש לה גב ומישהו שיעזור לה'. אמרתי לה, 'רוצה שאני אעזור לך בזה?'. עכשיו, זה דבר מאוד עדין, כי א' זה קשור למשפחהו-ב' אנחנו עוד בהתחלה של הקשר, בהתחלה של ההתחלה של הקשר. אנשים שנשואים הרבה זמן לא תמיד נכנסים לשם, אבל הרגשתי שאני לא יכול להשאיר אותה לבד בזה".
אליאנה: "אני זוכרת שבתקופה הזאת הוא היה אומר לי: 'אלי, את לא לבד בזה. את לא לבד בזה יותר'. הייתי מתחילה לבכות. אני חושבת שבגלל שאני הייתי רגילה כל כך להיות לבד בזה, עד היום יש לי את הרגעים האלה שאני כזה... אני לבד בזה. והוא ממש מזכיר לי שאני יכולה לבחור שלא להיות לבד בזה. כאילו, אם אני רק אתן לו, ועברנו את זה ביחד".
לי: "כן, והיא הגיבורה שלי. באמת. היא הגיבורה שלי. היא הייתה בסיטואציות שאני לא יודע בעצמי, איך אני הייתי מתמודד בהן. ממש סיטואציות שאתה מסתכל על החיים, ואתה אומר 'זה לא פייר'".
הייתה התחשבנות לאורך השנים?
אליאנה: "היו התחשבנויות. אני חושבת שפה הפער, כשיש לך את כל הסיבות לכעוס, אבל אין לך כל כך למי. ואז מה את עושה עם כל האנרגיה הזאת שתקועה לך בגוף? אני הרבה פעמים עדיין רוצה לחזור להיות הילדה ששמה את הראש על ההורים ונשענת, ומשהו בי מסרב לקבל את זה שזה בסדר שזה לא המצב. ואולי לעשות את התיקון הזה דרך הילד שלנו, נבו".
"שיחקנו קצת באימא ואבא"
בשנתיים האחרונות, עוד כשנבו היה בבטן, אליאנה ולי התחילו לכתוב לו שירים. במקום לדמיין את הילד שיהיה להם, הם דמיינו מה ישירו ויספרו לו. כך נולד "יום יפה", אלבום שירים מקסים וספר לכל המשפחה.
"הכול התחיל כשהייתי אצל חבר, והילדים שמעו וראו משהו בטלוויזיה", נזכר ליבי. "וחשבתי: 'ילדים זה יצור כל כך טהור ורך, למה?' אז החבר אמר לי: 'מה אתה חושב שהילדים שלך ישמעו?', ואז זרקתי לו סתם: 'לא יודע, אולי אני צריך לכתוב את מה שאני רוצה שהם ישמעו".
"קאט ל-7 באוקטובר. אליאנה בהיריון, אף אחד לא יודע, יצאנו לדרכים ובפעם הראשונה שיצאנו, הלכנו לקהילת בארי בים המלח, פגשנו את הילדות של יוסי שרעבי ז"ל, והן באו לאליאנה ואמרו לה שאח שלה הציל אותם. ב-7 באוקטובר הוא נסע עם הפרייבט שלו, הוא בן 50 ויוצא יחידה נבחרת, הוא פינה אנשים. היא שאלה: 'איך ידעתן שזה אח שלי?', והן אמרו לה שכשרצו להסיט את המחשבה של הילדים מכל הזוועות, אמרו: 'אתן יודעות מי זה? זה אח של אליאנה תדהר'".
אליאנה ולי מסתובבים בכל הארץ ומופיעים בפני כל מי שמבקש, עד שההיריון המתקדם חייב את אליאנה לעצור ולנוח. "ונשאלת השאלה מה עושים עכשיו. שחינו בבריכה של שכול, כאב, חוסר אונים, וחבר שלי בא אליי, ישבנו למעלה באולפן ואמרתי לו בוא נכתוב שיר", מספר ליבי. ואליאנה ממשיכה: "ואז אני מקבלת בוואטסאפ איזו הקלטה, ולי כותב לי 'שימי אוזניות ודברי איתי', אז אני שמה אוזניות ומקשיבה, ואז כותבת לו: 'יש מצב שכתבת עכשיו שיר לילד שלנו?'"
אליאנה: "כאילו התחלנו לשחק קצת באימא ואבא, ופתאום גם לדבר לנבו, שאז גם לא ידענו שנקרא לו נבו". לי מוסיף: "זה נוגע בנקודה של הישראליות שלנו, שבזמן שכל הבחוץ מוות, אתה מסתכל על הבטן, ואתה אומר תיכף יגיעו לכאן חיים. ואני צריך גם להתעסק בזה עכשיו. להביא ילד לעולם היום זה אומר שאתה מאמין בתקווה, שיש בך תקווה".
"אני תמיד אופטימי", מבהיר לי. "אני לא תמיד אופטימית, אבל אני מרגישה שאם אני לא אאמין שיהיה פה טוב, אז באמת, אני לא רוצה לחיות בוויתור הזה", מסבירה אליאנה. "הרגעים האלה באלבום, שיש בהם תום, ולשמוח מהדברים הקטנים שיש ביום, אם הם יקיפו אותי בבית, אז למרות שהמציאות בחוץ קשה, עדיין יהיה לו יום יפה".
יש גם מופע לגדולים יותר, שלי מריץ בחודשים האחרונים עם חברו הטוב לורן פלד. "זה מופע שנולד פשוט כמחווה לשירים, למוזיקה, שגדלנו עליה בבית", הוא מספר. "גדלנו בבתים מאוד דומים ברמת המוזיקה שנוגנה שם", הוא מוסיף. לורן פלד מציין כי "אני ולי חשבנו לעשות את ההופעה הזו מלא זמן, ולא הייתה לנו באמת סיבה. אני הסתובבתי, ופתאום ראיתי איזה מקום, פתאום יום אחרי האינסטגרם שלי התפוצץ".
החודש הסתיימה גם חופשת הלידה הארוכה שאליאנה לקחה לעצמה. פחות חיתולים, יותר פוזות למצלמה בקמפיין חדש. איך שלא הופכים את זה, אליאנה היא כנראה הפרזנטורית היחידה בעולם שמפרסמת חברת הלבשה תחתונה, אבל מסרבת להצטלם בתחתונים וחזייה. "אני זוכרת שעלתה הנקודה, ובאינסטינקט היה לי מין כזה רגע, תנו לי שנייה לישון על זה", היא מספרת. "אני זוכרת שלי אמר לי: 'אלי תעשי דמיון מודרך, תדמייני שאת עכשיו בחזייה ותחתונים על שלט ענק באיילון'. ואז ממש דמיינתי, דמיינתי את עצמי במונית והנהג מסתכל ימינה על שלט ענק באיילון, סוקר אותי כזה בחזייה ותחתונים, ואז מסתכל אחורה ומסתכל עוד פעם לשלט".
"יש משהו נורא מוזר בלהיות מפורסם", מסבירה אליאנה. "כולם יודעים עליך הרבה דברים, אתה לא יודע שום דבר על אף אחד. כולם מרגישים שהם מכירים אותך, אז לפחות שרוב הגוף שלי יישאר שלי".
"אני יודעת שהוא חושב עליי"
אליאנה תדהר קפצה לבקר את בעלה לי בירן בעבודה שלו, מאחורי הקלעים. הוא קיבל את פניה כמו שדורש התפקיד שלו ב"פריסילה מלכת המדבר" - בשמלה צמודה, עקבים גבוהים ואיפור מוגזם. יש נשים שהיו נבוכות מהמעמד הזה, אליאנה דווקא נראית משועשעת. בשנה האחרונה הם שינו סטטוס מזוג – לזוג פלוס. אחרי שנים שבהן עשו בייביסיטר על הילדים של כולנו, סוף-סוף הם עשו אחד משלהם, נבו.
בשנה וחצי האחרונות, פתאום לי לקח הרבה מתשומת הלב, עם שמלה ופאה וכל מה שצריך.
אליאנה: "איזה מדהים זה שיכולתי להגשים את החלום הכי גדול שלי, שזה להיות אימא. ולהיות בבית, באמת להיות אימא".
אבל את לא מרגישה שהאיזון קצת הופר?
אליאנה: "אחרי הלידה היה לי קשה להיות כל היום באותה פיג'מה, והוא היה חוזר גמור מההצגות ואומר כזה: 'יו אני גמור'. ברור שהמשפט הראשון שעלה לי זה כזה, 'אתה גמור? אתה היית בהבימה, אני יודעת מה עושים בהבימה'. אבל בסוף באמת אתה רואה שלי הוא מסוג האנשים האלה שגם כשהוא על הבמה, מקבל כפיים, ואני כאילו באותה פיג'מה מניקה עם כתמי חלב, אני יודעת שהוא חושב עליי".
בניגוד לאליאנה, לי מותח את כל הגבולות במחזמר "פריסילה מלכת המדבר". עולה על עקבים, ונותן שואו שלא מבייש אף מלכת דראג. השבוע הם השיקו יחד עם המשפחה שלהם את הספר החדש ובאו לשיר יחד ולקבל אישור מהאנשים הכי חשובים בחייהם. "אני כל כך מתרגשת מהאפשרות שהאלבום הזה והספר הזה ילוו ילדים ומשפחות ברגעים משפחתיים שלהם", אומרת אליאנה. "זו חוויה משלימה כזאת, שבאמת נותנת המון אופציות ללהיות מאוחדים. ההורים, הילדים, האחים עם האחים. זמן משפחתי".
אפשר לקרוא את ספר הילדים שלהם כספר ילדים מתוק לפני השינה, אבל הוא הרבה יותר מזה. במובנים מסוימים הוא סגירת מעגל משפחתית. אליאנה ולי כתבו אותו עבור הילדים, אבל גם בשביל הילדים שהיו בעצמם.
תחקיר: קוראל לייבו