ב-13:00 שעון ישראל הנחית אתמול (שני) טיילר דה קריאייטור אלבום בהפתעה העונה לשם DON'T TAP THE GLASS (הקאפס לוק, כמו כל אלבומיו האחרונים, במקור). לא רק עצם ההכרזה בסוף השבוע האחרון תפסה את המעריצים לא מוכנים, אלא גם העובדה שזהו האלבום השני שהראפר האמריקני מוציא בהפרש של תשעה חודשים בלבד מקודמו. מצידו של טיילר אוקונמה, דמות מהוללת בעולם ההיפ הופ, הורגלנו ל"דרופ" שקורה אחת לשנתיים. אבל הייתה הפתעה גדולה יותר מזו, לפחות עבור האוזן הישראלית: בחצי הדקה הראשונה שפותחת את האלבום, בשיר Big Poe, טיילר מזמין אותנו להצטרף למסיבה - והקטע הראשון שבוקע מהרמקולים נשמע כמו עברית ובהמשך התברר כעברית: "רו-קד רו-קד לאלוהים, רו-קד רו-קד מאלוהים". מה?
טיילר דה קריאייטור, בשיתוף מפיק העל פארל ויליאמס, סמפלו למעשה את השיר Roked השופע אקסטזה דתית מתוך האלבום הכפול Junun של המוזיקאי הישראלי שי בן צור, גיטריסט להקת "רדיוהד" ג'וני גרינווד והתזמורת ההודית "רג'סטאן אקספרס". בריאיון ל-N12 מספר בן צור על מייל אחד, שהיה כל הסיפור: "לפני חודשיים קיבלתי מייל מהניהול האישי שלי בצירוף הבקשה מהמנג'מנט של טיילר. גם אני וגם ג'וני גרינווד, שאיתו עבדתי על הפרויקט המשותף שלנו, אישרנו את זה, וזהו. לא זכרתי את זה בכלל, המלחמה המשיכה כאן בארץ בינתיים, ופתאום זה קרה. התחלתי לקבל אתמול הודעות ותיוגים ואז אמרתי לעצמי 'אה, רגע, נכון'. לא כל כך שמתי לב כי לא ידעתי מתי זה עומד לצאת".
"אין לי מושג איך הוא הגיע לאלבום שלנו ואני מודה שלא הייתי בלופ כל-כך", אומר שי. "אני ממשיך להיות מושקע בעבודה שלי ובמוזיקה שלי ביום-יום, אבל עכשיו אני אברר את העניין לעומק. זה מעניין". אפשרות סבירה בהחלט היא הסרט התיעודי "ג'ונון" שיצר הבמאי פול תומאס אנדרסון ("מגנוליה", "זה ייגמר בדם") על המסע ליצירת האלבום של בן צור וגרינווד במבצר מהראנגר שבמדינת ראג'סטן בצפון הודו, בו הוקלט האלבום. "השיר Roked הושמע גם בסרט, ויש לו תנועה. בכלל, הפרויקט קיבל תהודה בעולם וספציפית בז'אנר שבו הוא פועל".
השיר Roked שסומפל באלבום של טיילר דה קריאייטור:
נשמע שהמוטיב החוזר בפזמון של בן צור על איש שרוקד לאלוהים, מאלוהים, באלוהים ועם אלוהים, התאים לטיילר כמו כפפה ליד. אומנם הראפר לא נימק את הבחירה לדגום את השיר, וספק אם הוא בדק בכלל בגוגל טרנסלייט את הפירוש בעברית, אך הוא כן שיתף בכמה מחשבות כלליות בפוסט שהעלה לחשבון האינסטגרם שלו: "שאלתי כמה חברים למה הם לא רוקדים בפומבי, וחלק אמרו שזה בגלל הפחד מלהיות מצולמים. חשבתי לעצמי - לעזאזל, צורת ביטוי טבעית וחיבור מסוים שיש להם עם מוזיקה הפכו עכשיו לשד. זה גרם לי לתהות עד כמה מהרוח האנושית שלנו חוסל בגלל הפחד מלהפוך למם, וכל זה רק בשביל ליהנות".
טיילר המשיך: "הרגע חזרתי ממסיבת האזנה לאלבום, וזה היה אחד הלילות הכי גדולים בחיי. 300 אנשים. ללא טלפונים. ללא מצלמות. רק רמקולים ותיבה לוהטת מזיעה. כולם רקדו, זזו, הביעו, הזיעו. זה היה באמת יפהפה. ניגנתי את האלבום מההתחלה עד הסוף פעמיים. זה הרגיש כאילו כל האנרגיה הכלואה סוף-סוף השתחררה וכולנו השתוקקנו לשחרר עוד ממנה. היה שם חופש שמילא את החדר. כדור של אנרגיה שאולי לא יעבור בכל רמקול שישמיע את האלבום הזה - אבל החדר הזה הביא אותה". לסיום, סיכם הראפר, "האלבום הזה לא נועד לישיבה במקום. ריקוד, נסיעה, ריצה - כל סוג של תנועה מומלץ כדי להבין אולי את הרוח שלו. ורק בפול ווליום".
מה חשבת על הסמפול של השיר?
"זה היה מגניב בעיניי", אומר בן צור. "סמפולים זה משהו שרץ כבר 30 שנה, אבל בעידן הרשתות זה כבר לא רק עניין מוזיקלי. זה כאילו מישהו מוציא דמות מסרט שכתבת ונותן לה חיים בסרט אחר. כשהמשמעויות מתחברות זה נותן לדמות חיים עמוקים יותר ורווי משמעויות. במקרה הזה, זה שיר על אדם רוקד והביט בתוך העולם הזה של ההיפ הופ הזה גרם לי להקשיב ולומר 'וואו, זה עובד לי'".
מה הייתה הכוונה המקורית שלך ב"רו-קד רו-קד לאלוהים, ר-וקד רו-קד מאלוהים, רו-קד רו-קד באלוהים, רו-קד רו-קד עם אלוהים"?
"המילים דיברו את התחושה. מבחינתי סוד הקסם של שיר הוא ביכולת שלו למצות איזושהי תחושה ולהכניס אותך אליה. כשיש מצב שבו אתה חווה משהו, תופס אותו וכותב אותו באותו רגע, אם זה לחן או מילים, אז אחר כך כשאתה שומע אותו - הוא מהדהד את החוויה הראשונית שלך. של הריקוד, במקרה הזה. ביום-יום שלנו אנחנו מאופקים ומתנהלים במסגרות שונות, וזה תמיד ריתק אותי. אחרי גיל הנעורים, אנשים מתנהגים בדרך כלל בצורה מאוד מדודה, אבל כששמים אותם בסיטואציה אחרת עם מוזיקה - אותם אנשים קפוצים במשרד מתחילים לזוז בתנועות. אם שמים מיוט על המוזיקה, התנועות האלה יכולות להיראות מגוחכות ויש בזה משהו מאוד אנושי. מכאן הגיעה הכתיבה של השיר, כשאתה עושה את זה במסירות, לאלוהים, מאלוהים ובאלוהים, מתוך האנרגיות האלה".
כשכוכב בין-לאומי מסמפל אותך, התמלוגים בהתאם?
"זה כל כך מביך שאני אסטרונאוט ולא כל כך מבין בדברים האלה, אבל לכן יש לי מנהלים ואנשים שאני סומך עליהם. לא נכנסתי לפרטים האלה בכלל אבל עכשיו יעניין אותי לבדוק אחרי שהכל הוסדר. היום אתה עובד על שיר וזה לא מסתיים רק בדיסקים או בהופעות, אני מניח שזה צריך להיות סבבה".
במשך שנים חי בן צור בהודו. הוא השתקע בה אחרי שהכיר מאסטר של מוזיקה קוואלית הודית מסורתית, למד באופן אינטנסיבי, יצר, וגם הכיר לימים את אשתו. המפגש בין גרינווד לבן צור הוליד שיתוף פעולה בין-לאומי באלבום שזכה לסקרנות רבה - ואיתו ההרכב הופיע בתוכנית הלייט נייט של סטיבן קולבר כמו גם בחימום סיבוב ההופעות העולמי של "רדיוהד", לרבות הופעתה בישראל ב-2017.
בשנים האחרונות בן צור, המתגורר ביפו, פחות ופחות מחלק את זמנו בין ישראל להודו. "בנסיבות הקיימות הייתי הרבה זמן כאן בארץ. הייתה חצי שנה שהעברתי בהודו, אבל החיים הם שילוב. אנחנו פה ושם, אבל מאז הקורונה ואחרי כל השינויים והמלחמה, אנחנו נמצאים הרבה כאן".
בן צור המשיך לעבוד בתקופה האחרונה על מוזיקה חדשה, הפעם מקומית, וב-8 באוגוסט יוציא EP חדש בשם Yom - מתוכו יצאו שיר הנושא והשיר "הבטחה" כסינגלים. "זה פרויקט שאני מתרגש ממנו בגלל שהוא מקומי ואחרי הרבה שנים ועיכובים בגלל כל מה שמתרחש סביבנו. הוא שונה מהרבה עבודות אחרות שלי שנשענות על אסתטיקה מוזיקלית מהודו, שבה העברתי את רוב חיי הבוגרים. פתאום יש פרויקט שנכתב בעקבות ההשראה והשהות שלי כאן. זה מרגיש קצת כמו גלויות מהחיים שלי ביפו ובישראל".
כבר היו מי שהרימו גבה על כך שטיילר דה קריאייטור מסמפל יוצר ישראלי. אתה נערך לאפשרות שזה יעורר סערה קטנה?
"אנחנו חיים בעולם של כותרות והכללות, אני באופן אישי שמחתי על זה ושמחתי לשמוע עברית, שהיא השפה שלנו, בהקשר אחר לגמרי. אחוז האנשים שמדברים אותה הוא קטן כל כך, וזה משהו שאנחנו נושאים איתנו בשרשרת בת אלפי שנים. מה יגידו אנשים? אני לא יכול להגיד שזה לא נוגע בי, אבל אין לי שליטה על הדברים האלה. למדנו שאין לנו שליטה. משפט מהשיר Yom מתאר את זה בעיניי: 'כל יום - יום. העולם כולו - יום'".