בשיאה של מערכת הבחירות, רחוב פאולוס השישי בעיר נצרת נראה שומם למדי. לפני יותר מעשור, בתקופת בחירות מקבילה, ביקור בעיר הבשורה היה נראה אחרת, כאשר דגלים ושלטים של מפלגות נתלו וקשטו את רחובותיה. נראה כי מערכת בחירות חמישית ב-3 שנים נתנה את אותותיה.
אחוזי ההצבעה במגזר הערבי בארבע מערכות הבחירות האחרונות מעידים על עלייה מתונה ולאחריה ירידה: בעוד באפריל 2019 הצביעו 49.2% מקרב החברה הערבית, בספטמבר 2019 – 59.2%, במרץ 2020 – 64.8% ובמרץ 2021 – 44.6% בלבד.
בחירות 2022 - סיקור נרחב ב-N12:
- הקרב על התמונה: התכתבויות לשכות לפיד-נתניהו נחשפות
- נתניהו הבטיח לבן גביר וסמוטריץ': "תהיו בכל קואליציה שאקים"
- העבודה ומרצ חתמו על הסכם עודפים
- סקר מנדטים: גוש נתניהו מתחזק במנדט, העבודה ומרצ לא ירוויחו מאיחוד
על פי נתוני מחקר שערך מכון אקורד באוניברסיטה העברית עבור יוזמות אברהם, כ-44% מהאוכלוסייה הערבית מתכוונים להצביע ביום הבחירות, לעומת 33% ששוללים את האפשרות הזו – קרי לא מתכוונים לצאת לקלפיות, בעוד 23% מתלבטים.
"אנחנו מחפשים פרצוף חדש, בן אדם שיבוא ויעבוד. נמאס לנו - ואנחנו לא מעוניינים להצביע", מסבירים ברחוב הערבי, "היינו מצביעים למשותפת, עכשיו הם לא בכיוון הנכון, אז לא מצביעים".
לדברי יוסף מקלאדי, מנהל מכון המחקר סטאטנט: "אנשים אומרים לנו ממש בטלפון: 'אם לא תהיה משותפת, אני לא הולך להצביע'. האכזבה מהביצועים של המפלגות הערביות, וגם כשהייתה מפלגה בתוך הקואליציה, גם לא השתלם להם. יש אכזבה רוחבית, יש מצב של ייאוש".
על אף התחזית הפסימית, בין באי הרחוב פגשנו כמה אנשים שהביעו רצון להצביע. בעוד אחד ביקש להבטיח עתיד לבנו הקטן, אחר אמר כי שנת 2022 היא הזדמנות לשינוי - "נהיה במדינה הכי טובה בעולם". "רוצים שוויון, רוצים שלום, רוצים הרבה דברים. כל דבר טוב, אנחנו רוצים אותו. חייב להצביע, שיהיה משהו משמעותי", הוסיף אחר. לעומתם, מיסה מדבוריה, חושבת אחרת ומיואשת מהמצב. "בבחירות הקרובות אני לא מתכוונת להצביע. הסיבה לכך ברורה, והיא שלא ראיתי שום שינוי ניכר לעין".
מי שכן רוצה להצביע, מעוניין להשפיע על מצב האלימות והפשיעה בחברה הערבית, מצוקת הדיור והפקעת האדמות. עד שיבוא ראש הממשלה שיטפל באמת בסוגיות האלו, נוסף על מפלגות ערביות שלא יישבו בצד המשחק הפוליטי, האדישות בקרב 20% מאזרחי מדינת ישראל תמשיך.
