המגזר החרדי, אחד המגזרים שבשנים האחרונות הפך ל"קול בטוח" עבור גוש נתניהו, הוא במידה רבה המגזר שיכול להפוך את הכף במערכת הבחירות הצמודה הזו. במסגרת החלק הראשון של פרויקט כתבות מיוחד, יצאנו לבדוק לפי מה הבוחר החרדי מחליט למי להצביע, פגשנו את אלה שלא מצביעים - ודנו בסוגיות הבוערות ביותר, כולל שאלת לימודי הליבה.
בחירות 2022 - סיקור נרחב ב-N12:
- יו"ר יהדות התורה: "לא ראיתי שהמתמטיקה קידמה את המדינה בכלכלה"
- תקרית מביכה בחגיגות שמחת תורה: נתניהו סירב לעמוד על אותה הבמה עם בן גביר
- הרשימות המלאות: הכירו את המועמדים לכנסת ה-25
- חושבים שאתם תצליחו? בואו להרכיב את הקואליציה הבאה
- סקר מנדטים: בן גביר ממשיך להתחזק על חשבון נתניהו, מפת הגושים ללא שינוי
אפשר לומר שהמפלגות החרדיות הולכות עם גוש הימין מ-1990 בערך. עד אז לא הייתה להם העדפה ברורה, הן הלכו בעיקר עם השמאל, בין היתר כי הם מי שהיו בשלטון. ב-1990 נושא הרב שך נאום שבו הוא יוצא נגד הקיבוצים ומנהגיהם, ובעצם מסמן את ההתחלה של התמסרות החרדים לימין.
ואז הגיע נתניהו. נתניהו מצליח בשני צעדים עיקריים בעצם לקבע את היצמדות המפלגות החרדיות לימין. ראשית, הוא מייצר אחדות פנימית אצל החרדים, בין יהדות התורה לש"ס. לאחר מכן הוא גם "מלחים" אותם חזק אל הגוש שלו, ובשלב מסוים זו עניין הצטרפות המפלגות החרדיות לימין כבר אינו העדפה, זו כבר עובדה.
החשש במפלגות החרדיות מזליגת הקולות לבן גביר
אחד הנושאים שמעסיקים את המפלגות החרדיות במערכת הבחירות הנוכחית הוא החשש מזליגת הקולות לציונות הדתית. "הציבור החרדי יותר ימני מהציונות הדתית", מסביר חיים ויסמן, חרדי מירושלים שמצביע לבן גביר וסמוטריץ', ואולי מספק רמז לחשש של הפוליטיקאים החרדים.
ויסמן הוא גם זה שצעק "מוות לערבים" בסרטון המפורסם שבו בן גביר הפציר בו לא לצעוק מוות לעררבים אלא למחבלים. ויסמן לא מכחיש שהסרטון היה מבוים, ואף מתעקש שלא להצטער על האמירה: "אני לא מתחרט כי האמירה שלי הייתה נגד אלו שביצעו את הפיגועים הרצחניים".
רוב גדול בציבור החרדי מצביע ליהדות התורה
אלא מסקר שערכה עבורנו חברת "אסקריא", חברת מחקר במגזר החרדי, עולה שזליגת הקולות לבן גביר וסמוטריץ' לאו דווקא משמעותית. לפי הסקר, 43% מהחרדים מצביעים ליהדות התורה, כ-27% מצביעים לש"ס (יש לזכור שלש"ס מצביעים רבים שאינם חרדים), 6% מצביעים לציונות הדתית ורק כ-1% לליכוד. הנתון המעניין: 12% מהחרדים לא מצביעים כלל.
רבים מהחרדים שאינם מצביעים משתייכים לפלג הירושלמי, פלג שרבניו מטיפים שלא להצביע בבחירות. "החלטנו שזה לא מועיל לנו", מסביר חרדי מהפלג שפגשנו במסעדה בירושלים. אחר מהפלג מוסיף: "ראש הישיבה הסביר לנו למה לא להצביע, אבל זה לא סתם. קרו הרבה דברים, הציברו החרדי לא אמור להיות ככה. יהדות התורה פשרנית מדי".
וכמו בכל קבוצה, גם בקרב החרדים יש "חריגים", שמצביעים רחוק רחוק מהרוב. יוני, חרדי מירושלים, מספר שהוא מצביע יש עתיד: "יש עתיד זו אמירה, כי העבודה בעיניי זה נאיביות. מגיל 15 הבנתי ששם הדעות שלי".
הפער בין הגידול באוכלוסייה לדשדוש במנדטים
מלבד זליגת הקולות, נושא מעניין במגזר החרדי הוא קצב גידול האוכלוסייה שאינו תואם את הקצב בעליית המנדטים. כיום, חצי מהחרדים הם מתחת לגיל 18. כלומר, כל 16 שנים החברה החרדית מכפילה את עצמה. אלא שהדבר לא בא לידי ביטוי במנדטים.
למרות שבקבוצות חזקות ברחבי העולם בדרך כלל שיעורי ההצבעה נמוכים, אצל חרדים זה הפוך - כ-80% יוצאים ביום הבוחר אל הקלפי. הסיבה לכך שקצב הגידול באוכלוסייה לא תואם לקצב העלייה במנדטים הם גם היוצאים בשאלה, אבל בעיקר ציבורים גדולים בחברה החרדית שלא מרגישים שייכים לממסד הפוליטי חרדי.
הקרב על לימודי הליבה: "מעדיף שילדיי ירכשו את יסודות היהדות"
במערכת הבחירות הנוכחית, גם סוגיית לימודי הליבה הפכה לנושא חם שמנהיגים בחברה החרדית נאלצו להתמודד עימו. ביקרנו בכנס הייטק חרדי ושמענו שם מה חושבים העובדים על לימודי ליבה. "אני מעדיף שבשנות החינוך שלהם, ילדיי ירכשו את יסודות היהדות", מסביר משה לוגסי, מחברת Flycomm. "הליבה זה לא מה שימנע מהם להצליח ולעשות דברים גדולים".
מנגד, חיים גוטליב, מנכ"ל ומייסד בחברת BIG חושב אחרת. "זה הכול ביזנס", הוא אומר. "אפשר להכניס ליבה, וזה לא מפריע לאף אחד. גדולי האדמו"רים כבר עשו את זה, וגם הרב עובדיה עשה את זה. הייתי מצביע למפלגה חרדית שמייצגת אותי, אבל אין אחת כזו".
מחה"כ איתמר בן גביר נמסר בתגובה: "לא ביימתי דבר באירוע המדובר, לא תיאמתי דבר, ולא חוזר בי".