אם הייתי עומדת בכל מקום מרכזי בישראל, על כל גבר שחולף על פניי הייתה גם אישה. 50.4% מהאוכלוסיה בישראל הן נשים, כמעט חצי-חצי. אבל דווקא בכנסת, שאמורה לייצג את אזרחיות ואזרחי המדינה, יש רק חברת כנסת אחת על כל ארבעה חברי כנסת. לשם השוואה, לכנסת הקודמת נבחרו 36 חברות כנסת ו-43 כיהנו במשכן, כולל הנורווגיות. בכנסת ה-25 שהושבעה לפני חודש יש שפל חדש: 29 בלבד.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
המצב העגום בכנסת הוא עוד טוב לעומת מה שצפוי בממשלה החדשה: במקרה הטוב יהיו בה 4 שרות, אולי 5, בעוד שבממשלה היוצאת יש תשע. בממשלת נתניהו הקודמת היו 8 שרות ולפניה היו 6 וב-2013 היו 4. כלומר חזרנו עשור אחורה. איך הגענו למצב הזה?
"עולות על הבמה ומנתקות את החשמל"
"הנוהג בליכוד לאורך הרבה מאוד שנים היה - 'צריך אישה ברשימה, למי נצביע? לזו או לזו או לזו'", נזכרת השרה לשעבר לימור לבנת. "לקראת בחירות 1992 התמרדנו, עשינו מהומות בישיבות מרכז, התארגנו כל הנשים והנפנו שלטים, שמיר התעצבן עלינו, עשינו הרבה מאוד בלגן ואמרנו 'צריך נשים ברשימה'. נבחרנו שתיים - אני ואחריי נעמי בלומנטל והיה לזה אפקט, הייתה תוצאה, אבל זה שתיים".
וגילה פינקלשטיין משחזרת: "למעלה מ-20 שנה שלא הייתה אישה במפד"ל. היינו שם פעילות, מעורבות, היינו מעודדות בצדי הדרכים, היינו ועדת הקישוט של הגברים במפד"ל. ואמרנו 'למעלה מ-20 שנה, לא יכול להיות שימשיך המצב הזה, אנחנו נהיה חברות כנסת'". ואכן, בשנת 2000 גילה פינקלשטיין וחברותיה פעילות המפד"ל אמרו - עד כאן. הן הגיעו לאספה של הגברים ועשו מעשה.
"אנחנו עולות על הבמה, מנתקות את החשמל מהרמקולים. שאלו 'מה עשיתן? מה אתן רוצות? אתן תהרוסנה את הכנס החשוב הזה'. ענינו 'אנחנו רוצות שריון למקום 8'. ואז אכן אמרו מי בעד? רק בחור אחד הצביע שהוא נגד, בחור צעיר. כולנו התקרבנו אליו והוא מאוד נבהל, הוא אמר 'אני רוצה שיהיה שריון לצעירים גם כן'. אמרנו 'יהיה, קודם מטפלים בנשים ואחר כך נעזור לך לטפל בצעירים'. ואכן הוא הצביע איתנו ופה אחד הוחלט על שריון אישה למקום 8. נבחרתי והמפד"ל, שהייתה מעל 10 מנדטים, ירדה ל-6". אז גילה נשארה בחוץ אבל בבחירות הבאות, לכנסת ה-16, היא כבר נכנסה והפכה לחברת קואליציה, האישה הראשונה מהמפד"ל.
היית אלופת המחוקקים.
"נכון"
כמה חוקים העברת?
"יש 16 חוקים שנכנסו לספר החוקים של מדינת ישראל, הבאתי הרבה מאוד הצעות".
וכמה מתוך 16 החוקרים נגעו לנשים?
"הרבה. כשהתפזרה הכנסת גם בידיעות וגם במעריב הופעתי כחברת כנסת מצטיינת".
"מאוד אתקשה לשתף איתן פעולה"
מאז שגילה פינקלשטיין הייתה בכנסת, התקדמנו הרבה, או לפחות חשבנו ככה. "אישה לא צריכה להתגייס לצה"ל", הצהיר לאחרונה אבי מעוז. "התרומה העיקרית של אישה היא לגדל את המשפחה שלה לתפארת, להשתדל ללדת כמה שהקב"ה ייתן".
אבל אלו לא רק הגברים של הממשלה הנכנסת שמציגים עמדות שמחזירות אותנו בזמן: טלי גוטליב מהליכוד כבר הצהירה ש"משה קצב התבייש להודות שהוא חרמן אז הוא יצא עבריין. מאוד פשוט. אופק בוכריס הואשם על לא עוול בכפו. אלון קסטיאל - אדם שיצא לבלות, שנשים חיפשו את קרבתו, עלו איתו הביתה והתלוננו עליו על עבירת מין".
לימור סון הר מלך מהציונות הדתית אמרה: "כל הפמיניזם הזה רק מזיק לנו כאימהות כי הוא מעמיד אותנו במקום שבו אנחנו לא באמת יודעות להעריך את המקום שלנו בעולם הזה". השרה היוצאת לשוויון חברתי, מרב כהן מיש עתיד, מודאגת: "תביאי אישה עם תפיסת עולם כזו לשולחן מקבלי ההחלטות - זה לא יועיל לקידום נושאים מגדריים. חשוב שתהיינה נשים שיש להן תפיסת עולם מגדרית".
ושרת הכלכלה אורנה ברביבאי מוסיפה: "לי מאוד קשה לשתף פעולה עם נשים שהן עצמן חושבות שנשים צריכות להיות מצומצמות יותר או שהתפקיד שלהן צריך להיות יותר אימהי. ואני חושבת שאסור לנו לגדל בנות, ילדות, נשים, להיות במקום הזה שהן מלכתחילה לא מאמינות בעצמן. לצערי אם יש חברות כנסת שלא עברו בעצמן את השינוי הזה והן חושבות שהן לא יכולות להגיע להישגים, אני מאוד אתקשה לשתף איתן פעולה".
ולבנת נזכרת: "כאשר אני נכנסתי לכנסת לראשונה עם יעל דיין ועוד ח"כיות מהשמאל, הלכנו יחד למרות כל המחלוקות המאוד קשות בינינו. שיתפנו יחד פעולה כדי לקדם את כל הנושאים של שוויון מגדרי וקידמנו ועשינו דברים ביחד והצלחנו. אלמלא שיתוף הפעולה הזה במשך השנים לא היה לנו היום חוק נגד הטרדה מינית, וכל הנושאים של חופשות לידה ארוכות יותר - אפילו בתחום השירות הצבאי, פתיחת המקצועות השונים בצבא לנשים שיכולות להיות כמעט בכל תפקיד צבאי. ועכשיו אני מרגישה איך בום, אנחנו ממש בנסיגה לאחור שנות דור ואולי שנות אור וזה מטריד מאוד".
רוב נשי בממשלה: כך עושים זאת בפינלנד
והמציאות הזו בולטת לרעה גם במדדים הבין-לאומיים: אם היום ישראל נמצאת במקום ה-47 בעולם בייצוג נשים בממשלה, הרי שעם השבעת הממשלה בשבוע הבא נצנח למקום ה-140, לקבוצת המדינות שכוללת את פקיסטן, סוריה, אלג'יריה וטורקיה. והמדינה שנמצאת בצמרת דירוג העולמי לייצוג נשים היא פינלנד. שאלתי את השרה הפינית לעניינים אירופאים, טיטי טופוראינן - איך זה שיש כל כך הרבה נשים בממשלה שלכן?
"אני חוששת שאין מתכון סודי ייחודי שמדינה אחרת יכולה להעתיק. מנקודת המבט הפינית יש שלוש נקודות שאני רוצה להדגיש - הראשונה היא חקיקה. השנייה - יש לנו הרבה שירותים ציבוריים שנותנים לנשים את האפשרות להשתתף בחיים הפוליטיים. אני למשל הייתי אם חד הורית כשרצתי לפרלמנט הלאומי, ולא הייתי יכולה לעשות זאת בלי גן לילדיי. הנקודה השלישית היא הגישה - צריך לקדם עמדות נשים ולשים לב לזה ולהיות נחוש ולעבוד למען היעד הזה של נשים בממשלה ובפרלמנט".
איך זה משפיע על המדינה שלך שיש להן ראשת ממשלה ו-9 מתוך 12 השרים הן נשים?
"יש עניין עולמי עצום בפינלנד, בגלל שאנחנו כל כך מתקדמים בכל הקשור לייצוג נשי בתהליך קבלת ההחלטות. אני יכולה לדמיין שישראל, דמוקרטיה בולטת במזרח התיכון, יכולה למשוך תשומת לב רבה אם היו לה יותר נשים בממשלה ובתהליכי קבלת ההחלטות".
ד"ר רעות איצקוביץ מלכה, חוקרת פוליטיקה ומגדר מאוניברסיטת חיפה, מסבירה: "השאלה המגדרית בחברה הישראלית תופסת הרבה פחות מקום בהחלטה של בוחרות ובוחרים כיצד להצביע. כלומר הטיקט המגדרי הוא לא באמת טיקט, אנחנו הרבה פחות שואלות את עצמנו כמה נשים יש ברשימה שאליה אני הולכת להצביע או מה המפלגה הזו עשתה בקדנציה הקודמת כדי לקדם נשים או שוויון מגדרי".
ה"תירוצים" שמרחיקים את החרדיות מהפוליטיקה
הסיבה העיקרית שיש כל כך מעט נשים בקואליציה המסתמנת היא שבמפלגות החרדיות עדיין אין ולו אישה אחת. אסתי שושן, שהקימה את "נבחרות" - עמותה של נשים חרדיות שדורשות ייצוג - הגישה עתירה לבג"ץ בנושא וזכתה, אבל עדיין הגברים במפלגות החרדיות מתעלמים מהפסיקה.
כבר ב-2012 התחלת במאבק לייצוג נשים חרדיות בכנסת. עשור עבר ושום דבר לא התקדם
שושן: "כן, אולי כי עד עכשיו זה נתפס כבעיה שלנו החרדיות שאנחנו אמורות לפתור איכשהו את הפגמים פה בדמוקרטיה, והנה אנחנו עומדים בפני ממשלה חדשה וגם כנסת שיש בה מספר מקומות לא מבוטל של מקומות שצבוע לגברים בלבד. אין איזשהו איסור הלכתי שאוסר את זה, יש 22 נשים שהגישו בקשות רשמיות למפגלות החרדיות ש"ס ואגודת ישראל וביקשו להתקבל כחברות במפלגה וקיבלו סירוב. הם יודעים שהם נכנסים לפינה אז הם אומרים 'לא, אנחנו בכלל לא עושים התפקדויות, אנחנו מפלגה ללא מתפקדים', כל מיני תירוצים".
מה התפקיד שלנו, של נשים חילוניות במאבק שלכן לייצוג נשים חרדיות?
שושן: "אפשר לעשות דברים בשיתוף פעולה ואני חושבת שזה בעיקר התפקיד של מחוקקים להבין, ובמיוחד של הנשים - כל עוד לכל אישה אחרת אין קול וייצוג, אז גם הנוכחות והייצוג שלהן בתוך הכנסת מוטלת בספק. אני לא יודעת כמה אני יכולה לצפות מהממשלה הזו".
"תקרת הזכוכית עדיין קיימת"
השרה ברביבאי מזכירה: "פורסם שבאיזשהו מקום תהיה הפרדה שנשים יוכלו להיכנס למכולת רק אחרי 11 בבוקר. כל השיגעון והטירוף שאחז בממשלה שמתהווה הוא בעיניי מאוד מטריד. ואם היו מספיק נשים שהיו יכולות להגיד 'אנחנו כוח שמתנגד לכל הטירוף הזה' אז אולי זה גם היה נעצר, אבל הן אפילו לא במרחב הציבורי".
איך נכשלנו ככה? זה לא אמור להיות שילוב של ימין ושמאל, שילוב נשים.
"חד משמעית. אני חושבת שהדיכוטומיה הזו שנוצרה בין ימין לשמאל בנושאים מהותיים כמו זה שאנחנו 50% מהאוכלוסיה - איך יכול להיות שמפלגת ימין לא מייצגת נשים וכשיש מפלגת מרכז-שמאל אז יש מקום לנשים?"
ירדנה מלר-הורוביץ, מי שהייתה עד לא מזמן מזכירת הכנסת, מודה: "עדיין קיימת תקרת הזכוכית. אפשר להתגבר על זה אם המפלגות יעזרו לנשים לשבץ אותן במה שאנחנו קוראים שריון. לא צריך להתבייש בזה, משום שאם אנחנו עדיין לא במודעות שצריך לבחור אישה, אז נעזור לה להשתבץ ברשימה ואני חושבת שזה יעלה את הייצוג".
"במקום שבו אין נשים, השתדלי להיות אישה"
אבל ההיסטוריה מלמדת אותנו שגם שריון הוא לא תמיד פתרון, כפי שחוותה על בשרה גילה פינקשלטיין. "אומנם קיבלתי מקום 3 בפריימריז, ואז התאחדנו עם האיחוד הלאומי, ואחרי הריצ'רץ' יצא שאני מגיעה למקום 9. בבחירות כמה מנדטים קיבלנו? 9. אבל מה עשו? ברגע האחרון, כמה שעות לפני שמסרו את הרשימות, דחקו אותי ל-10 ומסרו שני מקומות לאיחוד הלאומי. אמרתי '4 שנים שאני משקיעה ועושה באהבה ופתאום אני מוצאת את עצמי מחוץ לכנסת?'".
אז מה מחכה לנו בממשלה הבאה? קשה לענות על השאלה הזו כי אף אחת מהנשים שצפוי שתמונה לשרה לא הסכימה להשתתף בכתבה. אבל אפשר תמיד לקוות שהן ירגישו על כתפיהן את כובד האחריות של ייצוג מחצית מהאוכלוסיה וישכילו להשתמש בכוחן וגם בכוח של חברותיהן שיושבות באופוזיציה. מירב כהן מצהירה: "יהיו לנו כאבי בטן אבל כן נשתף פעולה במקומות הענייניים, לא נעשה את מה שעשו לנו כי אנחנו מבינות שאנחנו צריכות לעזור לעצמנו, אף אחד אחר לא יעשה את זה. מה שמזכיר לי את המשפט שאני אוהבת ממסכת אבות: 'במקום שבו אין אנשים, השתדל להיות איש'. אז במקום שבו אין נשים, השתדלי להיות אישה".
ולימור לבנת מעבירה מסר ארוך טווח: "אני אומרת לנשים - רוצו לחיים הפוליטיים, אל תוותרו. משום שאלו החיים שלנו, הזכויות שלנו ושל הילדים שלנו, הבנות שלנו נושאות עיניים למעלה ואיזה מודל הן רואות - גברים ועוד גברים ועוד גברים? אנחנו חייבות את זה גם לדורות הבאים", ופינקלשטיין מסכמת בסיסמת המאבק: "נשים זה כוח - אסור לשכוח!"
תחקיר: מאי פכט, עמית קמינסקי