לאחר חודשים של מערכת בחירות, מחר (שלישי) אזרחי ישראל יעשו את דרכם לקלפיות בפעם החמישית בתוך שלוש וחצי שנים. בזמן שאין שינוי דרמטי בהרכב הגושים לפי המצב בסקרים, בדקנו מה מאפיין את המצביעים הפוטנציאליים של המפלגות השונות והאם משהו ב-DNA של המצביע הישראלי משאיר אותנו בלופ הפוליטי הבלתי נגמר?
בחירות 2022 – סיקור נרחב ב-N12:
- קרב על כל קול: השאלות הפתוחות שאולי יכריעו את הבחירות
- מלכוד 61: גם אם נתניהו מתקרב לממשלה, המשבר לא ייגמר
- חושבים שאתם תצליחו? בואו ונסו להרכיב את הקואליציה הבאה
- סקר המנדטים האחרון: גוש נתניהו יציב עם 60 מנדטים, יש עתיד והציונות הדתית מתחזקות
המכון הישראלי לדמוקרטיה ניתח בעבור N12 את הסקרים שנערכו בחודשים האחרונים לקראת הבחירות לכנסת ה-25 וצלל למאפיינים האישיים של המשיבים – שיוך פוליטי, גיל, מגדר, רמת הכנסה ורמת דתיות. כל אלו שופכים אור על הפרופיל של המצביעים הפוטנציאליים של כל אחת מהמפלגות ובאמצעותם ניתן להסביר שינויים שקרו למפלגות השונות במהלך מערכת הבחירות וגם את היעדר השינוי במפת הגושים.
איך הצליחו בציונות הדתית להכפיל את כוחם?
"תופעת הבחירות האלו היא הסיפור של הציונות הדתית והגדילה שלה", אומר ל-N12 ד"ר אור ענבי מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. בכנסת הקודמת הם זכו ל-6 מנדטים, בסקרים האחרונים הם יציבים על 14. כיצד בשנה וחצי הכפילה מפלגתם של בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר את כוחה? "כולם מדברים על 'נהירה של חרדים לציונות הדתית' אבל זה לא מה שעולה מהנתונים שלנו. מבין מי שהעידו שהם מתכוונים להצביע לציונות הדתית בבחירות הקרובות, רק 7.3% מגדירים עצמם חרדים. זה היה הנתון גם בבחירות הקודמות. ניתן לראות שהשינוי בהרכב המצביעים הפוטנציאליים הוא דווקא בקרב החילונים".
"לפני שנה וחצי זה היה פחות מ-5% ועכשיו זה 13.5%. המפלגה הגדילה את כוחה פי שניים ושיעור החילונים גדל – זה אומר שמקור הגדילה מגיע מהם. אנחנו משערים שחלקם מגיעים מימינה שנמחקה לחלוטין, וחלקם חילונים שהצביעו לליכוד ומרגישים שהוא כבר לא מספיק אידיאולוגי או ימני עבורם", הוא ממשיך.
הציונות הדתית מתאפיינת גם בשיעור גבוה יותר של גברים וצעירים. מבין מי שהשיבו שיצביעו בבחירות הקרובות למפלגה – 64.8% היו גברים ו-17.2% היו בקבוצת הגיל 24-18 (אחוז גבוה מהיחס של קבוצת הגיל באוכלוסייה הכללית).
"המסרים שלהם הם מסרים מיליטנטיים וחדים שבדרך כלל נקלטים וזוכים ליותר אהדה בקרב גברים וצעירים. אנחנו גם יודעים שבקרב קבוצת הגיל הצעירה, שבה נכללים מי שמצביעים לראשונה, יש לא מעט שאומרים שיצביעו לסמוטריץ' ובן גביר", מסביר ד"ר ענבי.
במפלגת ישראל ביתנו רואים נתון נמוך בקרב צעירים בני 24-18 ונתון גבוה בקרב בני 65+. ככל הנראה הסיבה נעוצה בכך שה'בייס' הטבעי שלה מזדקן. "עדיין יש שיעור גבוה של יוצאי ברית המועצות שמטבע הדברים הולכים ומתבגרים", מסביר ענבי.
כשליש מהמצביעים בקבוצות הגיל שבין 44-18 ועדיין – עיקר הכוח של המפלגה מגיע מהאוכלוסייה המבוגרת. "גם מרצ היא מפלגה מבוגרת. אם לפני 30 שנה היא הייתה המפלגה 'הצעירה' בשמאל, היא מזדקנת", אומר ענבי. יותר מ-60% ממי שהעיד בסקרים שיצביע למרצ בבחירות הקרובות – מעל גיל 45.
המחנה הממלכתי נע ימינה
עוד תופעה מעניינת שעולה מהנתונים היא התחלופה בשיוך הפוליטי של מצביעי המחנה הממלכתי. בבחירות מרץ 2021 מחצית ממצביעי כחול-לבן היהודים הגדירו עצמם כשייכים למחנה המרכז, פחות משליש לימין וכמעט 20% לשמאל. לקראת הבחירות הקרובות ניכר כי מחצית ממצביעי השמאל עזבו את המפלגה (כ-8% ממי שמתכוונים להצביע למפלגה מגדירים עצמם אנשי שמאל) בעוד ש-50% מהמצביעים הפוטנציאליים רואים עצמם כאנשי ימין.
"המחנה הממלכתי נע בצורה ברורה ימינה" מסביר ד"ר ענבי. "זה נכון שגנץ לקח את איזנקוט שמצטייר כאיש שמאל, אבל הוא גם לקח איתו את סער, אלקין ומתן כהנא, שלושה ימנים מובהקים. "הרכב המצביעים מכיל הרבה יותר דתיים. גם זה ביטוי של ההתפרקות של ימינה. אם אנחנו שואלים: לאן התפזרו 7 המנדטים של מצביעי ימינה מהבחירות הקודמות? התשובה היא לליכוד, לציונות הדתית, למחנה הממלכתי ולבית היהודי בראשות שקד".
ולאן עברו אנשי השמאל שעזבו את כחול לבן?
"חלקם כנראה עברו לעבודה וחלקם ליש עתיד", מוסיף ד"ר ענבי. כשאנחנו מסתכלים על הפילוח של מצביעי מפלגת העבודה, ניתן לראות כיצד בבחירות הקודמות אחוז גדול יותר ממצביעי המפלגה העידו על עצמם כעל אנשי מרכז ואחוז נמוך יותר העידו על עצמם כעל אנשי שמאל. "נראה שחלק מהעלייה של יש עתיד נובעת מאנשי מרכז שעברו ללפיד מהעבודה, לכן גם הירידה של העבודה בסקרים".
נשים מתלבטות יותר
מעניין גם להסתכל על ההרכב הדמוגרפי של מי שהשיבו שעדיין לא החליטו למי להצביע. לפי הסקרים האחרונים, 1 מכל 5 ישראלים עדיין לא הכריע איזה פתק ישים בקלפי, כאשר כ-64% מהמתלבטות הן נשים. "יש שיעור גבוה של נשים שטרם החליטו למי יצביעו. אבל חשוב להבין שלפי הנתונים זו התלבטות בתוך המחנה. נשים מתלבטות בין הציונות הדתית או הליכוד, בין העבודה לבין מרצ. אין התלבטות חוצת גושים. זה שנשים יותר מתלבטות גם לא אומר שהן יצביעו פחות. זה פשוט אומר שהן לוקחות את הזמן כדי להכריע. אבל ברגע האמת זה לא צפוי להתבטא במפת הגושים".
הקול הערבי
בבחירות הקודמות הגיע שיעור ההצבעה במגזר הערבי לשפל של יותר מ-20 שנה. לפי הסקרים האחרונים, שיעור ההצבעה ביום שלישי הקרוב לא צפויים להיות שונים באופן מהותי. בקרב מצביעי רע"ם בבחירות הקודמות, 64% ציינו כי יצביעו לה שוב, 17% טרם החליטו. מבין מצביעי הרשימה המשותפת בבחירות הקודמות – 36.5% ציינו כי יצביעו לחד"ש-תע"ל, 15% לבל"ד ו-18% טרם החליטו.
המפלגות הגדולות
לפי הסקרים, המפלגות הגדולות בכנסת הקרובה יהיו הליכוד ויש עתיד. יש עתיד מאופיינת כמפלגת מרכז, אולם כ-20% ממי שמתכוונים להצביע למפלגה משייכים עצמם לימין וכ-20% לשמאל. בליכוד השיוך הפוליטי מובהק – 92.2% ממי שמתכוונים לשלשל לקלפי פתק של מחל מחר – מגדירים עצמם כאנשי ימין.
מבחינת רמת הדתיות, שליש ממצביעי הליכוד הפוטנציאליים חילונים, כ-38% מסורתיים לא דתיים ועוד כשליש מסורתיים-דתיים או דתיים. ביש עתיד התמונה שונה, כ-77% ממי שמתכוונים להצביע ליש עתיד מגדירים עצמם כחילונים. "יש עתיד היא בהחלט מפלגה חילונית. המנהיגים שלה מדברים ככה וכמעט אין ברשימה אנשים דתיים או מסורתיים", אומר ד"ר ענבי מהמכון לדמוקרטיה. "מכיוון שאין מפלגת שמאל גדולה לידם, במידה מסוימת היא הפכה לבית המרכזי של השמאל-מרכז החילוני".
מבחינה סוציו-אקונומית יש עתיד היא המפלגה שהבוחרים שלה הם העשירים ביותר. כמעט מחצית ממי שהעידו שיצביעו למפלגה (46%) משתכרים בהכנסה שמעל לממוצע. בליכוד הסיפור כמעט הפוך – 40% ממי שמתכוונים להצביע למפלגה דיווחו על הכנסה שמתחת לממוצע.
מה שהיה הוא שיהיה?
"לא פעם אנחנו רואים שהנתונים מייצגים את מה שבאינטואיציה שלנו אנחנו כבר יודעים. הסיבה היא שהשיח בישראל הוא לא שיח של עמדות אלא של זהות", טוען ד"ר ענבי. לדבריו, במערכת הפוליטית בישראל כפי שהיא מתקיימת כיום גם הפוליטיקאים מבינים שאנחנו במשחק של זהויות. "ככה אנחנו מגיעים לדד-אנד הזה. הרי אם אני חרדי – הסיכוי שאזדהה עם עמדות של גנץ ולפיד הוא אפסי, לא משנה מה הם מבטיחים. היום כל המערכת מבוססת על זהויות, כמעט אין התמקדות במצע".
