מערכת הבחירות הממושכת אומנם מגיעה לסיומה, אך שורה של סוגיות בוערות שדורשות מענה יעמדו לפתחה של הממשלה החדשה שתקום. יוקר המחיה בישראל מורגש בכיס של כולנו, גל הטרור מטריד את מנוחתם של תושבים רבים ביהודה ושומרון ובירושלים – והפשיעה בחברה הערבית מצריכה טיפול מהשורש. N12 ממפה את האתגרים הגדולים עם המומחים.
בחירות 2022 - סיקור נרחב ב-N12:
- קרב על כל קול: השאלות הפתוחות שאולי יכריעו את הבחירות
- מלכוד 61: גם אם נתניהו מתקרב לממשלה, המשבר לא ייגמר
- חושבים שאתם תצליחו? בואו ונסו להרכיב את הקואליציה הבאה
- סקר המנדטים האחרון: גוש נתניהו יציב עם 60 מנדטים, יש עתיד והציונות הדתית מתחזקות
האיום האיראני
סוגיית הגרעין והאיום האיראני היו חלק מרכזי בממשלה האחרונה – ויהיו גם במוקד העניינים של הממשלה החדשה שתוקם אחרי הבחירות. "המשטר האיראני מאיים לחסל את ישראל ומתרגם את זה להתעצמות בכמה ערוצים – הערוץ הבליסטי (יכולות רקטיות, כטב"מים, חומרי נפץ, טילי שיוט וכיוצ"ב) וגם הוא מחמש את חיזבאללה", הסביר אלוף (במיל') עמוס גלעד, לשעבר ראש חטיבת המחקר באמ"ן. "המסלול השני הוא הגרעין – איום קיומי מבחינת ישראל אם יהיה למשטר האיראני נשק גרעיני".
"ערוצים נוספים הם ערוץ הסייבר וערוץ הטרור", הסביר אלוף (במיל') גלעד שמשמש כיום כראש המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) באוניברסיטת רייכמן. "אם יהיה להם גרעין חס וחלילה – היקפי הטרור יגדלו כי הם ישאפו להרתיע אותנו". הוא מציין כי יש לגרעין משמעות נוספת: "אם חס וחלילה יהיה להם – חוץ מהאיום עלינו זה יהיה גם איום מול מדינות ערב ויכול להיות מרוץ חימוש גרעיני והדימוי של ישראל כמעצמה אזורית בעלת יכולות אסטרטגיות תיפגע". לדבריו, נדרש תיאום אסטרטגי מלא, בעיקר עם ארה"ב כדי להפעיל אופציה צבאית בעת הצורך.
גל הטרור ביהודה ושומרון והמתיחות בצפון הגדה
בצל גל הפיגועים המתמשך וברקע ההחלטה להטיל סגר על האזור ביום הבחירות, המתיחות ביהודה ושומרון בשיאה – ובממשלה הבאה יצטרכו למצוא מענה מהיר גם לזה. "למערכת הביטחון יש אסטרטגיה אל מול הטרור וההצלחה שלה פנומנלית, למרות מה שקורה ביהודה ושומרון", טען אלוף (במיל') גלעד. "כתוצאה ממודיעין מדויק ועבודה משולבת בין צה"ל, ימ"מ ושב"כ – נמנעים מעוד פיגועים. אבל לא די בכך, יש פה סוגיה מדינית שנוגעת לטיב היחסים עם הפלסטינים – הרשות הפלסטינית הולכת ומתמוססת, ובין היתר יש לנו אחריות על כך".
המאבק המתמשך מול חמאס
אחרי שקט ארוך יחסית, באוגוסט ישראל פתחה במבצע "עלות השחר" בעזה – ובו סיכלה בכירים בג'יהאד האסלאמי. גם הממשלה הבאה, כמו כולן בשנים האחרונות, תתמודד עם מאבק מול ארגוני הטרור בעזה, שבראשם חמאס.
"מבחינה צבאית הצלחנו להרתיע את חמאס, אבל עוסק כל הזמן בהסתה ומנסה להפוך את העימות בינינו לבין הפלסטינים לעימות דתי", הסביר אלוף (במיל') גלעד. "לכן, סוגיות כמו הר הבית הן משמעותיות וגם בעלות השפעה מבחינת ירדן".
שמירה על היחסים האסטרטגיים עם ארה"ב ופיתוחם
הממשלה החדשה שתוקם תצטרך להתמודד עם כמה סוגיות מורכבות מול ארצות הברית, כשבמרכזן העלייה באנטישמיות, חשש מצמצום המעורבות במזרח התיכון בשל אתגרים גדולים, ואולי יותר חשוב לישראל מהכול, המאמץ המתמשך של האמריקנים לחזור להסכם הגרעין עם איראן.
"היקף שיתוף הפעולה והסיוע הצבאי-ביטחוני של ארה"ב לישראל הוא עמוד תווך לביטחון הלאומי של ישראל – יש לשמר אותו ואף לפתח אותו", סבור אלוף (במיל') גלעד.
שימור היחסים המיוחדים עם מדינות ערב
מאז החתימה על הסכמי אברהם, בישראל עובדים קשה על שימור היחסים עם מדינות הערב. בממשלה האחרונה חיזקו אף יותר הקשרים ופסגת הנגב, בהשתתפות שרי החוץ של ארצות הברית, איחוד האמירויות, בחריין, מצרים ומרוקו. בממשלה החדשה יצטרכו להמשיך לעבוד על שימור הקשר ואף לנסות להרחיבם ולחזקם, שעל "מוקד" הנורמליזציה נמצאת ערב הסעודית.
"היחסים המיוחדים שלנו עם מדינות ערב הם כמו נס", ציין אלוף (במיל') גלעד. "בזמנו מדינות ערב ניסו להשמיד את ישראל והן הפכו לשותפות אסטרטגיות שלה, כל אחת בדרגה אחרת. חייבים לשמור ולפתח את זה, הערך הביטחוני של הקשרים האלו אדיר וחשוב לחיזוק הביטחון שלנו".
בלימת מחירי הדיור
נושא חשוב שבוער לכל הישראלים הוא מחירי הדיור, שעלו ב-19% לעומת התקופה המקבילה אשתקד (יולי– אוגוסט 2021). הממשלה שתוקם אחרי הבחירות תצטרך להציב לעצמה את הנושא במקום מרכזי בסדרי העדיפויות ולתת מענה מהיר כדי לבלום, לכל הפחות, את העלייה המתמשכת.
פרופ' אבי שמחון, לשעבר ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הסביר כי "עצירת מחירי הדיור ואפילו להוריד – בעדיפות עליונה. מדובר בעלייה שהופכת את המחירים לבלתי נסבלים ויש כמה פתרונות שאני בטוח שיעבדו במהירות", הוא אומר.
"יש היום קרקע רבה שעברה את כל הליכי האישור, אבל ראשי העיריות מסרבים לתת היתרי בנייה מפני שהם דורשים שהממשלה תתקצב את הפתרונות התחבורתיים", הוסיף פרופ' שמחון. "אני חושב שהממשלה צריכה קודם כל לתקצב את הפתרונות האלו וזה ישחרר קרקע לעשרות אלפי יחידות דיור באופן מאוד מהיר – זה יביא להורדת מחירי הקרקע ולכן גם להורדת מחירי הדיור".
התמודדות עם "צונאמי" עליות המחירים
עליות המחירים היו במוקד העניינים בשנתיים האחרונות, כמעט כל חברה הודיעה בזמנה על עליית מחירים – והאזרחים הם אלו שנאלצו לשלם, תרתי משמע, את המחיר. הממשלה החדשה תצטרך לתת מענה ל"צונאמי" המחירים – ואולי אף לצאת למאבק מול היבואנים והחברות הגדולות.
"צריך להשתלט על עליית המחירים והממשלה יכולה להוריד את המחירים שנמצאים בשליטתה – הורדת מחירי החשמל, לוודא שמחירי הבנזין לא עולים עם קביעת מחיר מקסימלי לדלק, הקפאת הארנונה והפחתת מסים", הסביר פרופ' שמחון. "הדברים האלו יביאו לבלימה של המחירים וברגע שהם יעצרו – לבנק ישראל לא תהיה סיבה להעלות את הריבית וזה יאפשר את עצירת האינפלציה ואת עצירת העלייה בתשלומי המשכנתאות".
תקציב המדינה
אחרי שנה וחצי ללא תקציב מדינה, ממשלת בנט-לפיד העבירה לפני שנה את תקציב המדינה לשנת 2022. אחרי הבחירות ועם הקמת ממשלה חדשה, חברי הכנסת יצטרכו לדאוג ולהעביר תקציב לשנת 2023 כדי שהרשויות יוכלו לתפקיד ולא יאלצו להתקיים מתקציב המשכי כפי שהיה בתקופת הקורונה.
פרופ' שמחון מאמין כי "התקציב צריך לשרת את השתלטות על מחירי הדיור ועל עליית המחירים הכללית, וכן לשים הרבה כסף על השקעה בתשתיות". לדבריו, לנוכח הפקקים החמורים – "על הממשלה לשים מיד כסף ולזרז את כל הרכבות המהירות באזור ירושלים ובמרכז. צריך להגדיל את התקציב של המשרד לביטחון הפנים על מנת להשתלט על חוסר המשילות בגליל, בנגב ובכל הארץ".
חוק האזרחות
חוק האזרחות, שנועד למנוע איחוד משפחות בין פלסטינים וערבים בישראל, היה מחלוקת במרכזית במהלך הממשלה האחרונה, שהצליחה להעביר אותו אחרי שנפל פעם אחת בהצבעה בכנסת. גם הממשלה החדשה שתקום תצטרך להאריך אותו להתמודד שוב עם הסוגיה בנושא.
פרופ' עודד מודריק, לשעבר סגן נשיא בית המשפט המחוזי תל אביב, סבור: "על הפרק יש בעיה בהסדרה של חוק האזרחות ולדעתי זה נושא שינסו לפתור אותו לכשתהיה קואליציה, כי אי אפשר להשאיר אותו בלתי פתור לאורך זמן", הוא מסביר. "השאלה איזו ממשלה תהיה, אני חושב שיש מקום לדון ברצינות בסוגיית פסקת התגברות – כך שתהיה מתקבלת על הדעת".
טיפול באלימות כלפי נשים
הממשלה שתקום תידרש לפעול אל מול סוגיות רבות בתחום הרווחה שמדירות שינה מעיניהם של ישראלים רבים, כמו גם לטפל בנפגעות תקיפה מינית. "אלימות מינית פרצה לתודעה כנושא בעל חשיבות בישראל כמעט לפני עשור ולמרות שהיה שינוי חברתי מאוד גדול ועלייה במודעות, הממשלה בישראל לא השכילה להבין שאלימות מינית זו סוגיה לאומית", אומרת יעל שרר, מנהלת הלובי למלחמה באלימות מינית.
"יש צריך לטפל בה ברמה מערכתית והוליסטית – תוך שיתוף פעולה בין משרדי הממשלה ויצירת תוכנית של התערבות שהיא גם מתואמת, מובלת בצורה ריכוזית וגם מתוקצבת כהלכה", היא ממשיכה. "לכן, כל משרדי הממשלה ממשיכים להתנהל בראייה של טלאי על טלאי ותיקונים קוסמטיים בלבד. דרוש ראש ממשלה שיטפל בנושא באופן אמיתי ומחויב".
טיפול בפשיעה בחברה הערבית
94 אזרחים ערבים נהרגו עד כה השנה מהפשיעה בחברה הערבית, זאת שנה אחרי השנה הקטלנית ביותר בחברה הערבית (2021) שהסתיימה עם 126 הרוגים. הממשלה החדשה תצטרך לטפל בסוגיה הבוערת הזאת ולנסות לעצור את הפשיעה המשתוללת בחברה הערבית.
אמנון בארי-סוליציאנו, מנכ"ל שותף בעמותת יוזמות אברהם, מתאר כי "נושא הפשיעה החברה הערבית הוא האיום מספר 1 גם על הביטחון של האזרחים הערבים, אבל היום ברור שגם על הביטחון של האזרחים שאינם ערבים. לפשיעה אין גבולות ומתקיים דו קיום בין עברייניים יהודים וערבים".
"הפשיעה לא מוגבלת רק ליישובים הערבים. הסיפור הזה הוא אתגר לאומי ממדרגה ראשונה שכל ממשלה תהיה חייבת לטפל בו", הוסיף. "ראינו בממשלה היוצאת שהנושא מתחיל להיות מטופל ברצינות – אבל יש בעיות עומק שדורשות התגייסות של כל המערכת. הממשלה הבאה חייבת להמשיך בתוכנית "מסלול בטוח" ולהמשיך לתת רוח גבית לממשלה".