בנסיבות אחרות, תוצאות הסקר של מנו גבע השבוע היו עשויות לגרום למלחמת עולם בתוך הימין. הסקר הראה שמפלגתם של סמוטריץ' ובן גביר ממשיכה לצמצם פערים מול הליכוד ומזנקת ל-13 מנדטים, כשהליכוד מקבל 31. רק במאי קיבל הליכוד 35, והציונות הדתית 8 - כך שהמגמה ברורה.
לכאורה, אמור היה זה להיות האות לתחילת ההסתערות של נתניהו על קולותיהם של השניים. בפועל, לא כך היה. נתניהו זימן את בן גביר לפגישה אישית וניסה לחלק איתו גזרות השפעה: בשיחה ביניהם סוכם שנתניהו לא יסתער על קולות הציונות הדתית, ואילו בן גביר ייקח צעד אחורה במעוזי הליכוד.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
האינטרס של נתניהו לפעול בתיאום עם בן גביר כפול: ראשית, הוא מעוניין לנצל את כוחו של בן גביר כדי להגדיל את הגוש שלו, שלא על חשבון הליכוד. הסקרים הפנימיים של נתניהו מראים שבן גביר קורץ לקהלים שנתניהו איבד מזמן. מדובר בייחוד בקהל המסורתי, ששוקל לתמוך בגנץ או בשקד, או במצביעים שנשארו בבית בסבבים הקודמים. עם זאת, נתניהו חושש שבן גביר יגדל עוד יותר ולכן הוא מנסה לעקוב מקרוב אחרי כל צעד שלו. הרי אם הציונות הדתית תהיה גדולה יותר מהמחנה הממלכתי, נתניהו לא יוכל לאיים להחליף אותה בכל רגע נתון בגנץ - מה שיקטין את מרחב התמרון שלו. נתניהו אומנם מעדיף ממשלת ימין הומוגנית, אבל עצם קיומה של האפשרות יפחית את הסחטנות של שותפיו ויחזיר את הדרישות לממדים ריאליים.
אם כן, אחרי שנים שבהן התחננה הציונות הדתית מנתניהו שלא "ישתה" אותה, הפעם התמונה שונה. דווקא לנתניהו יש אינטרס שלא יתחילו ללגום לו מהמשקה. על פניו, לבן גביר אין אינטרס לשתף פעולה מאחר והמומנטום איתו, אבל הניסיון העבר מלמד שלקראת הסוף עלול להתפתח מרוץ דו ראשי, ולכן שימור הסטטוס-קוו הוא גם אינטרס של בן גביר. השניים סיכמו לתאם את גבולות הגזרה של הקמפיינים שלהם, כמו גם מהלכים תקשורתיים משמעותיים.
הסיפור הזה מלמד בעיקר שבגוש הימין יש כרגע מנצח על התזמורת, המצליח להפיק ממנה את המרב ולהתקרב מאוד לניצחון בבחירות. הדגש הוא על המילה כרגע, שכן אם נתניהו לא ישיג 61 מנדטים, ישנם שחקנים פוליטיים מתוך הגוש שלו שבשלים לקדם מהלכים שלא נשקלו בעבר. בעיקר עולה בחדרים סגורים תרחיש שבו שותפיו של נתניהו ינסו לדחוק בו להסכים לכך שדמות אחרת מהליכוד תנסה להרכיב את הממשלה וכך ניתן יהיה להקים ממשלה עם תקווה חדשה של גדעון סער. החרדים היו מעדיפים לראות שם את יריב לוין, אבל ההערכה היא שיהיה קשה להוביל מהלך כזה בלי ברכת הדרך של נתניהו, שכרגע לא מתכוון ללכת לשום מקום גם אם יפסיד.
בצד השני, לעומת זאת, כל מפלגה לנפשה. במרצ ובעבודה מתלוננים שלפיד מחזר במרץ אחרי תומכיהם אפילו בקיבוצים ובמושבים. גם ליברמן זועם על כך שלפיד מנסה לגדול על חשבונו. נתונים שפרסמנו השבוע הראו שלפיד משקיע בפרסום לקהל הרוסי בפייסבוק עשרות אלפי שקלים, חצי מליברמן. לפי נתונים של מנו גבע, 17% מיוצאי ברית המועצות מתכוונים להצביע הפעם לפיד, לעומת 20% לליברמן. ליברמן כבר העביר ללפיד את המסר שהוא מצפה ממנו לנסות להגדיל את הגוש ולא לעשות קניבליזם בתוכו.
אבל שיא השיאים מתרחש ברחוב הערבי. שלושה שבועות לפני הבחירות ונראה שהייצוג הערבי עומד להצטמק משמעותית. בל"ד מתחזקת על רקע גל הלאומנות ששוטף חלק מהרחוב הערבי, והיא עושה זאת על חשבון חד"ש-תע"ל, שעל סף אחוז החסימה. הקמפיין הארסי של טיבי ועודה לאחר ההתפרעויות בירושלים הוא בסך הכול ניסיון לבלום את המגמה ולהציל את מה שנשאר מרסיסי המשותפת.
ברחוב הערבי מורגש חוסר חשק מופגן לצאת הפעם להצביע, והסיבה היא תחושתם של רבים שהמתקפות עליהם רק התחזקו בתקופת ממשלת בנט ולפיד ומדיניותה הייתה זהה לזו של נתניהו ואף לוחמנית יותר. וכך בהפוך על הפוך, המתקפה של נתניהו על שיתוף פעולה של בנט עם הערבים עוד עשויה לגרום לכך שהערבים הם אלה שימליכו אותו.
עדכונים אחרונים:
- יו"ר ועדת הבחירות דחה את עתירת יש עתיד נגד ערוץ 14: "חופש ביטוי פוליטי"
- לאור הצמצום בסקרים: נתניהו ובן גביר סיכמו על תיאום מלא עד הבחירות
- חד"ש-תע"ל: "לפיד ושותפיו נוקמים, רוצחים, ורוקדים על הדם"; שקד: "מחבלים בחליפות"
- בקמפיין הליכוד מחשבים מסלול מחדש: עשרות אנשי שטח פוטרו
- סקר החדשות 12: נתניהו מאבד מנדט, אין שינוי בתמונת הגושים
- קולות הרמאים: הצצה לתעשיית הסקרים - והחישובים שיכולים להכריע את הבחירות