ביום הבחירות כולנו מחכים למדגם ב-22:00 בלילה - שבו מתבהרת תמונת המנדטים של הרשימות השונות. אבל מה הם בעצם מנדטים, איך מחשבים כמה מהם כל מפלגה מקבלת וכמה קולות זה מנדט?
מאז 1973, מחושבים הקולות בבחירות בישראל למנדטים על פי נוסחה שנקראת "נוסחת באדר-עופר" - וכך היא עובדת
תחילה, סופרים את הקולות של כל מי שהצביע ביום הבחירות - ומפחיתים מהם את הקולות הפסולים. אחרי שאלו נספרים מחשבים את אחוז החסימה
בשלב זה בודקים מול המספרים שהתקבלו אילו רשימות לא עברו את מינימום הקולות הנדרש שעומד כיום על 3.25% מסך הקולות הכשרים
אחרי שניכינו את הקולות של כל המפלגות שלא עברו את אחוז החסימה - קולות שלמעשה נזרקים לפח - מספר הקולות הכשרים מחולקים ב-120 - כמספר המושבים בכנסת
התוצאה שמתקבלת נקראת "המודד" - זהו מספר הקולות שמעניק לרשימה מנדט אחד ששווה מושב אחד בכנסת
בשלב הבא, נערכת החלוקה הראשונה של המנדטים: מחלקים את סך הקולות שקיבלה כל רשימה במודד הכללי ומתקבל מספר המנדטים "השלמים" שבו זכתה כל מפלגה
גם אחרי החישוב הזה - עדיין נותרים בין 3 עד 7 מנדטים לחלוקה. כדי לחלק את המנדטים שנשארו, מחשבים "מודד" לכל רשימה. אם שתי רשימות חתמו על הסכם עודפים, נקבע עבורן מודד רשימה משותף
רשימה שהמודד שלה הגדול ביותר מבין כל הרשימות לאחר חישוב לפי מודדי הרשימה - מקבלת מנדט נוסף - וכך הלאה, עד שמסיימים לחלק 120 מנדטים בדיוק - והתוצאות הרשמיות של הבחירות מתפרסמות כיומיים לאחר הבחירות.