אחרי ימים של הכחשה - זהבה גלאון הודיעה אמש (שלישי) כי תחזור ותמודד על ראשות "מרצ". הערב היא התייצבה לריאיון ראשון לכתבנו אמנון אברמוביץ'. "לא היה מצב, זה לא עלה בדעתי. השר עיסאווי פריג' התפטר ואמר שאני חייבת לחזור והתחיל לגלגל את זה והנסיבות הפוליטיות השתנו. התחיל עליי לחץ מטורף, ואני חייבת להודות שהוחמאתי במובן מסוים", אמרה גלאון.
"הדילמה שלי פתאום הייתה זה שאם אני לא אתמודד, ואם אני לא אקח עליי את מרצ חזרה כמו שכולם לוחצים עליי, אז מה אני אעשה אם מרצ תיפול?", המשיכה.
את עזבת לפני ארבע שנים וחצי ואמרת: הגיע הזמן לתת את זה להנהגה הצעירה.
נכון, אני חשבתי ככה וכשאני רואה שמפעל החיים שלנו, של שולמית אלוני ושל יוסי שריד, עומד לקרוס, וכשאני מבינה, אני רואה את האנרגיות כשאנשים פונים אליי שאני יכולה להחזיר את הבסיס של מרצ, את השמאלנים ואת השמאלניות, יהודים וערבים שעזבו את מרצ.
מה זה, "קול קרא לי והלכתי הלכתי כי קרא הקול"?
לא, אני לא נאיבית אני הכפלתי את כוחה של מרצ, אני מזכירה לך, משלושה לשישה מנדטים.
אם כבר את חוזרת אז לא חוזרים שוב לאותה בקתה, חוזרים כדי להקים משהו גדול יותר משהו הרבה יותר דרמטי, מה, לחזור לאותה בקתה?
תראה, החזון שלי זה שמאל גדול כשמרצ והעבודה הם שותפים בכירים בו. אני לא יודעת אם זה יוכל לקרות בבחירות האלה.
מה זה משנה אם מרצ בראשות יאיר גולן זה 4 מנדטים ובראשות זהבה גלאון זה 5 או 6 מנדטים?
מי כמוך יודע מה ההבדל כדי להיות ארבעה כשאתה יכול להתגלגל למינוס ואז אתה לא עובר את אחוז החסימה ואז מה היו אומרים לי? זהבה, הייתה לך אפשרות להתמודד והשארת את מרצ לדמם.
מרב מיכאלי, היא לא השתלשלה יחד עם פרץ ושמולי לממשלה היא ייצבה את מפלגת העבודה, שמרה עליה, הגדילה את כוחה באופן יחסי ושמרה עליה בממשלה כמפלגה אחודה.
מרב ידידה שלי, ויכול להיות שבנסיבות אחרות הייתי חושבת כמוה, אני חשבתי כמוה שצריכה להיות העבודה ולשמאלה מרצ. אני חושבת שאנחנו יכולות לדבר בינינו אם אני אעמוד בראשות מרצ ומכיוון שיש לנו דיבור טוב אני מאמינה ששתינו יכולות למקסם ולהגדיל את הכוח של שתי המפלגות.
לו הדבר בידך את מתאחדת עם מרב מיכאלי ומפלגת העבודה?
לו הדבר בידי, לו איבחר לראשות מרצ, אני חושבת שאנחנו נשב ביחד ונדבר על איחוד משותף של עבודה-מרצ למטרה אחת כרגע - להציל את הגוש. אני חושבת ששתי נשים מנהיגות שעושות איחוד, זה עוד לא היה, דרך אגב, במדינת ישראל, יכולות להגדיל את הכוח, להביא איזו אנרגיה, איזו תנופה.
עם כל האנרגיה והתנופה, איך את מסבירה שבמערכה אחת ניצן הורוביץ הוא לא מתמודד על ראשות התנועה, עיסאווי פריג' פורש, תמר זנדברג פורשת?
תראה, כל אחד וסיבותיו שלו, הפרישה של שלושת החברים שלי היא לא דבר קל. היא בהחלט גרמה לדיבורים האלה שמרצ מתפוררת ואני כופרת בזה. אני חושבת שזו הסיטואציה, צריך להציל אותה, צריך להרחיב אותה. מכיוון שאני מזהה את הבאז סביבי, אני אומרת לך את זה בצורה הכי ברורה.
כשאת אומרת על שופטי בית המשפט העליון בעניין ח'אן אל-אחמר "ערלי לב", ואת מדברת על מרי אזרחי, זה לא להתייצב בידיים נקיות.
אני מתייצבת בידיים נקיות לקידום ההבנה שמה שאני חושבת, ככה מתנהלת דמוקרטיה מתוקנת. אחת, היא לא שולטת על מיליוני בני אדם, שתיים, היא לא מפנה בדואים מסכנים כל פעם ממקום למקום כי יש לה עניין לעשות שטחי אש. במדינה דמוקרטית מתוקנת אפשר מדי פעם למתוח ביקורת גם על החלטות שיפוטיות. מדינה דמוקרטית מתוקנת מאפשרת למתוח פעם אחת ביקורת על שופטי בג"ץ כדי לשנות החלטות. מפני ה-D9 המטפורי של הימין שיהיה כאן. כי אם הם יעלו לשלטון, ואני לא אהיה שם, כבר לא יהיה בית משפט.
כשבוחרי מרצ הולכים להצביע הם בעיניי כמו אנשים שהולכים לתרום דם, כמו אנשים שהולכים לעזור להצלת חיים.
אני לא סובלת את זה, אמנון. אני חוזרת למרצ, אני לא רוצה שיבואו להצביע למרצ מתוך מצוקה. אני לא רוצה שיצביעו מתוך רחמים, אני רוצה שהם יצביעו כי הם יהיו מחויבים למרצ, כי הם יאמינו במרצ.