37 ימים לבחירות ושלושה ימים אחרי החלטת היועץ המשפטי לממשלה להעמיד לדין את נתניהו, השבוע הקרוב יבחן את "אפקט מנדלבליט" בפועל - מה תהיה ההשפעה של האישומים הכבדים נגד ראש הממשלה על תמונת המנדטים. בינתיים נתניהו מגייס את חברי ושרי הליכוד לצדו לקראת השקת הרשימה, וגם שותפים עתידיים התייצבו לצד נתניהו - אך לא חסכו ביקורת.
כל העדכונים על הבחירות - הצטרפו לטלגרם של החדשות
השבוע הקרוב יעמוד בסימן שינוי קו בקמפיין - לא נתניהו לבדו, אלא חלק מנבחרת כוללת של הליכוד. ביום שישי זימן אליו נתניהו 10 ח"כים, שרים ובכירים בליכוד: למרות הציפיות להתחממות ביחסים עם גדעון סער, השר לשעבר לא זומן למפגש - אליו נקראו חברי הכנסת דוד ביטן, דודי אמסלם, יואב קיש, אמיר אוחנה והשר גלעד ארדן, אבל גם ח"כים לעתיד חדשים יחסית כמו ניר ברקת והשר יואב גלנט.
בסביבת ראש הממשלה מעריכים שיהיו מפגשים נוספים מסוג זה, שנועדו לתדרך את אנשי הקמפיין לקראת המערכה. ביום שני יתקיים אירוע להשקת הקמפיין עם כל רשימת הליכוד, כולל גדעון סער.
תמונת המצב הפוליטית בשלב זה נדירה יחסית - ידוע באיזו צד נמצאת כמעט כל מפלגה, אך נותר סימן שאלה גדול - כמה מנדטים יקבל כל מחנה. מהסקרים הראשונים אחרי ההחלטה של מנדלבליט מסתמן תרחיש אפשרי שבו לנתניהו יהיה רוב של ממליצים - כי הח"כים הערבים לא ימליצו על איש וגם לא יישבו בממשלה עם גנץ ולפיד - ומצד שני יהיה בלוק חוסם נגד נתניהו, שלא יאפשר לו קואליציית ימין-חרדים עם 61 מנדטים ומעלה.
בתרחיש שכזה, תואר "האיש שהכי פחות צריך לקנא בו במדינה" יעבור מהיועץ המשפטי מנדלבליט לנשיא ריבלין. הנשיא אומר כל הזמן גם בשיחות סגורות וגם בהצהרות פומביות כי "מה שהציבור רוצה זה מה שהציבור יקבל", אבל בתרחיש שבו לנתניהו יש רוב ממליצים אך לא קואליציה, איך אפשר לפרש מה הציבור רוצה?
בשלב זה יכולות להיות תוצאות פוליטיות "משוגעות" כגון רוטציה - לא בין גנץ ללפיד אלא בין גנץ למישהו בליכוד, אבל מוקדם מאוד לדעת ולהתנבא - כמעט 40 יום לבחירות.
ארדן בביקורת על היועמ"ש, כחלון ושקד בגיבוי לנתניהו
המטרה העיקרית של נתניהו היא 61 מנדטים. אם לא ישיג קואליציה שכזו, ייתכן ששבועות לאחר הבחירות לא נדע מי ראש ממשלה. כמו כן קיימת אפשרות שחלק מראשי המפלגות בימין אומרים כעת שהם תומכים בנתניהו כי הם רוצים לקבל כוחות מה"מפולת" אחרי החלטת היועמ"ש, אבל לא בטוח שיתמכו בו גם ברגע האמת.
השר גלעד ארדן, שהעיד במשטרה בתיק 4000, טען כי על היועמ"ש הופעל לחץ פוליטי מהשמאל ואמר בריאיון לחדשות סוף השבוע: "לא יודע אם במשטרה אין אנשים שמערבים שיקולים פוליטיים". בריאיון ראשון מאז פרסום החלטת היועץ אמר: "מה שכתוב בכתב החשדות – כאילו ביקש ממני להיות קשוב לחברת בזק – זה לא נכון, זה פשוט לא נכון".
ארדן טען כי נפלו "אי דיוקים" במסמך של היועמ"ש והוסיף כי עצם ההחלטה של היועמ"ש לפרסם את כתב החשדות הוא פסול. על תפקוד מנדלבליט אמר: "הוא נלחץ על ידי השמאל, חד משמעית", אמר ארדן. "אני מאוד מעריך את מנדלבליט, אני מכיר אותו הרבה שנים, אבל הוא עשה טעות קשה מאוד. אני יכול לחלוק עליו עניינית - לפרסם באופן חד-צדדי כזה משהו לציבור שהוא חצי עבודה. כמו שכבר ירדו חלק מההאשמות, יכול להיות שכולן או רובן יירדו אחרי הבחירות".
כשנשאל מדוע קרא לראש הממשלה לשעבר אולמרט להתפטר לאחר שנחשד בפלילים לפני יותר מעשור ולא לנתניהו, תיאר כי "יש הבדל ענק. במבחן הציבורי, בתקופת אולמרט המדינה הייתה במצב נורא אחרי הכישלון בלבנון השנייה. הוא אמר על עצמו שאיבד את הרוב, אמר שהוא ראש ממשלה לא פופולרי. להבדיל אלף אלפי הבדלות המדינה במצב מעולה, אולי במצב הכי טוב בתולדותיה, יש לרה"מ הישגים אדירים במדיני, בביטחוני. מה שהוא מסוגל לעשות ביום גנץ לא יוכל לעשות בכלל. אלו ההבדלים".
שרת המשפטים איילת שקד גיבתה בריאיון ל"פגוש את העיתונות" את נתניהו וביקשה להמתין עד לאחר השימוע - אך גם הביעה אמון במנדלבליט. עם זאת, שקד אמרה שהמתקפה על אנשי הפרקליטות לא הייתה ראויה ואמרה כי הביקורת צריכה להיות "עניינית ולא לגופו של אדם". שקד גם הביעה אמון בבכירי הפרקליטות שי ניצן וליאת בן ארי ואמרה שהם אינם מוטים פוליטית.
כחלון, שלא מיהר להגיב לכתב החשדות, אמר בריאיון ל"פגוש את העיתונות" כי יישב עם נתניהו עד לאחר השימוע - אבל תיאר תחושות קשות שעולות מכתב החשדות ומה שנאמר עליו כשנתניהו ניסה לארגן לו סיקור עוין: "אמרתי להם 'כותבים שקרים וחצאי אמיתות". כחלון גם אמר כי הכינוי "הערבי" שהודבק לו על ידי אלוביץ' הוא "גזענות לשמה".
