מה באמת הם מתכננים לשנות פה, או מה לפחות הם רוצים שנחשוב? מערכת החדשות Online הפנתה בשבועות האחרונים שאלות של אזרחים מן השורה בנושאים שמטרידים אותם בחיי היום יום לראשי המפלגות. השאלה השלישית שאנחנו מפרסמים היום נוגעת לבעיות התחבורה הקשות בישראל - מהאיחורים והתקלות ברכבת, דרך החוסר בקווי התחבורה הציבורית ועד הצפיפות בכבישים. אז איך הם ענו ומי התחמק? התשובות לפניכם.
כל העדכונים על הבחירות - הצטרפו לטלגרם של החדשות
לימור פלג מכפר יונה נוסעת בכל יום מהשרון לרמת גן, נסיעה שלוקחת 30 דקות כשהכבישים פנויים. בשעות השיא היא לוקחת שעה וחצי. "כאשר אני נעזרת ברכבת אני נתקעת 40 דקות בפקק עד לתחנת הרכבת, שלא תמיד מגיעה בזמן", היא מסבירה ופונה לראשי המפלגות: "איך תקלו עלינו ותפתרו את בעיות התחבורה הקשות בישראל?"
רפי פרץ, יו"ר איחוד הימין:
אני מזדהה איתך, גם אני סובל מהפקקים. בכל בוקר כשאני עושה את דרכי מביתי שביישוב נווה בגבול המצרי למרכז הארץ. לוקח לי שעתיים תמימות לעשות את הדרך הזאת. אני מבטיח לך שכיושב ראש איחוד מפלגות הימין אני אדאג לשפר את התחבורה. מערכת הכבישים שלנו טובה וצריך לקדם את הנושא בשני ערוצים במקביל: ערוץ אחד של תשתיות וערוץ של תחבורה ציבורית. אנחנו נעבוד על שני הערוצים. אני מדגיש את הפריפריה, אני בן הפריפריה, אוהב את הפריפריה ודואג לה ממש.
משה פייגלין, יו"ר זהות:
הפתרון הוא שוק חופשי באמת. חברת UBER למשל צריכה להתחיל לעבוד כאן, ואת המיסוי המטורף על רכבים צריך להחזיר במלואו להשקעה בתשתיות ולא רק פחות מ-20% ממנו.
אבי גבאי, יו"ר העבודה:
הבעיה של הפקקים נוגעת להמון אנשים בישראל ובעיקר פוגעת באיכות החיים ובזמן שלנו עם המשפחה, ולכן אנחנו הולכים לשנות את הכיוון שהמדינה נמצאת בו. במקום לבנות עוד כבישים, עוד מחלפים ועוד טקסים שגוזרים בהם סרטים - להשקיע ביותר תחבורה ציבורית. יותר נתיבי תחבורה ציבורית, יותר רכבות, תדירות יותר גבוהה של אוטובוסים וקווים קצרים יותר. זאת הדרך שלנו לפתור את בעיית הפקקים בישראל. במקום עוד כבישים - יותר תחבורה ציבורית.
תמר זנדברג, יו"ר מרצ:
משבר התחבורה הוא מהמשברים האקוטיים ביותר במדינה. זה משבר שעולה בחיי אדם בגלל תאונות הדרכים, בזמן, בכסף ובעצבים בגלל הפקקים. זה עולה לנו בזמן שאנחנו מבלים, או יותר נכון לא מבלים עם המשפחות שלנו. זה דבר שנמצא בשורש משבר הדיור כי התלות של איפה שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו לגור תקבע כמה שעות נבלה בפקקים כל יום. הפתרון למשבר הזה הוא השקעה מסיבית בתחבורה הציבורית: תוכנית חירום לאומית לתחבורה ציבורית שתעלה אותה על הפסים באמצעות רכבות ואוטובוסים בהשקעה ממשלתית גדולה.
אני הקמתי בכנסת היוצאת את שדולת התחבורה שמצאה שלתחבורה הציבורית בישראל חסרה השקעה של מיליארדים שצריך להשקיע ב-10 שנים. צריך להסיט את ההשקעה לתחבורה מהרכב הפרטי, שלעולם לא ידביק את הביקוש והפקקים ילכו ויתאספו, לתחבורה ציבורית איכותית, יעילה ומתפקדת.
איימן עודה, יו"ר חד"ש-תע"ל:
המדינה משקיעה ברכבים פרטיים ולא בתחבורה ציבורית. זו הזדמנות לברך את העשייה החשובה של חברי דב חנין, שהצליח לקדם את התחבורה הציבורית, גם להוריד מחירים וגם להעלות את שכר הנהגים. חשוב לציין שבשנים האחרונות יש התפתחות של התחבורה הציבורית ביישובים הערביים אך זה לא מספיק, צריך לחזק את זה וגם את התשתיות.
איילת שקד, יו"ר משותף הימין החדש:
רכבת ישראל צריכה להיות פתרון טוב ויעיל לפקקים, לצד עידוד שימוש בתחבורה ציבורית ושיפור מתמיד של תשתיות הכבישים. אלא שוועד עובדי הרכבת מחזיק את אזרחי ישראל כבני ערובה ולכן לא ניתן להגיע להסכמים ולשיפורים. בדיוק בשביל זה הודענו שנדרוש להכניס להסכם הקואליציוני שלנו הבטחה לאסור על עובדים במונופולים ממשלתיים לשבות כשרוצים לעשות רפורמות. אנחנו צריכים לשרת את אזרחי ישראל ואני חושבת שגם הם צריכים לעשות את זה.
אורן חזן, יו"ר צומת:
הסיבה לפקקים היא שכאן התכנון הוא לעשור מקסימום קדימה במקום 50 או 100 שנים קדימה. את הפקקים אפשר לשחרר. צריך להשקיע יותר בתחבורה הציבורית, לבנות עוד מסילות. אנחנו מפגרים אחרי קהיר ואיספאן. אז כן, יותר נתיבי תחבורה ציבורית, יותר סבסוד לתחבורה הציבורית ועוד ועוד מסילות. כמובן, להשתמש יותר בטכנולוגיה, הרי יש מספיק טכנולוגיות בישראל שפותחו, כמו גט כמו וויז ואחרות, רק שהן הולכות לעולם במקום להיות מושקעות כאן בישראל.
ומעל הכל להשקיע ברוכבים על הדו גלגלי. להוריד את מחירי הרישוי וכמובן לחתוך את הביטוחים כדי שהם יוכלו להיות יותר על הכבישים ובכך נשחרר את הפקקים.
ואלו ראשי המפלגות שפנינו אליהם ובחרו שלא להשיב: ראשי כחול-לבן בני גנץ ויאיר לפיד, יו"ר הליכוד בנימין נתניהו, יו"ר יהדות התורה יעקב ליצמן, יו"ר ש"ס אריה דרעי, יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, יו"ר כולנו משה כחלון, יו"ר גשר אורלי לוי-אבקסיס ויו"ר בל"ד-רע"מ מנסור עבאס.