עתירה ראשונה נגד המינוי של אוחנה: התנועה לאיכות השלטון הגישה היום (רביעי) עתירה לבג"ץ נגד המינוי של אורלי בן-ארי גינזברג לתפקיד ממלאת המקום של פרקליט המדינה שי ניצן בטענה שקיים "חשש כבד למינוי שמונע משיקולים זרים", וכן שכניסתה לתפקיד "עלולה למנוע גרימת נזק בלתי הפיך בפרקליטות המדינה". בתגובה לכך החליט בג"ץ להקפיא את מינויה עד לדיון בעתירה. את ההחלטה קיבל השופט מזוז לאחר שהשופט סולברג פסל עצמו מלדון בעתירה "מטעמים של קשרים חברתיים". בן ארי הגיבה לכך מאוחר יותר: "הדברים תלויים ועומדים בבית משפט. החיים סבבה, הכל טוב".
בעתירה נכתב: "קיים חשש כבד כי הטלת תפקיד ממלאת מקום פרקליט המדינה הוא חסר סבירות קיצוני ומונע כולו משיקולים זרים, מחוסר ניקיון כפיים ומחוסר תום לב ולנוכח אינדיקציות לכך שהשיקולים בבסיס ההחלטה עניינם החלשת שומרי הסף וגורמים במערכת אכיפת שלטון החוק הנוגעים וקשורים לתיקי החקירה של ראש הממשלה בנימין נתניהו.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
"מטרת הבקשה למתן צווי ביניים וצווים ארעיים היא לשמור את המצב הקיים ולמנוע את כניסתה של הגב' בן ארי לתפקיד ממלאת מקום פרקליט המדינה כדי למנוע גרימת נזק בלתי הפיך במשרד בו היא מכהנת. האופן שבו מונתה בן ארי אינה עומדת באף אחד מהתנאים וממבחני שיקול הדעת הנדרשים בעת קבלת החלטה מינהלית. העובדות מצביעות על כך שאין שיקולים עניינים בבסיס ההחלטה על המינוי והחשש הוא שאת מקומם תופסים שיקולים זרים ולא עניינים".
העותרים התייחסו לעובדה שאוחנה הוא שר זמני, שמינויו לא קיבל את אמון הכנסת, וציינו: "התנהלות שר המשפטים אמיר אוחנה וההחלטה שקיבל פוגעים ביציבות תפקיד פרקליט המדינה, פוגעים באמון הציבור בדרך קבלת ההחלטות ואינם סבירים באופן קיצוני. לאור זאת, מבקשת התנועה מבית המשפט לתת צו ביניים באופן מידי".
יו"ר התנועה' עו"ד ד"ר אליעד שרגא, אמר בתגובה להחלטת בג"ץ: "בן ארי המוערכת משוטה על ידי שר משפטים קונסילייר של ראש ממשלה נאשם בפלילים. בכך הושם קץ למחול השדים המטורף במינוי שלה. זו הוצאת כרטיס צהוב גם לנאשם נתניהו וגם לשר המשפטים אוחנה, שמנסים לפרק גם את מערכת אכיפת שלטון החוק וגם את תפקיד פרקליט המדינה".
אמש פרסם היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, מכתב שבו מתח ביקורת חריפה על ההחלטה של שר המשפטים למנות את בן ארי לממלאת המקום של פרקליט המדינה. לדבריו, "מינויה חורג באופן קיצוני ממתחם הסבירות, ולפיכך קיימת מניעה משפטית לאשרו".
לקריאת מכתבו המלא של מנדלבליט לחצו כאן
"אין חולק על העובדה שעו"ד בן ארי היא פרקליטה ותיקה, ולה זכויות רבות בפרקליטות", כתב מנדלבליט לשר המשפטים. "אולם, יש לזכור כי אין מדובר בתפקיד מהדרג הבכיר ביותר בפרקליטות המדינה. תפקיד משנה לפרקליט מחוז ודאי אינו אחד מהתפקידים הטבעיים מהם ימונה פרקליט המדינה, קל וחומר לא ממלא מקומו שתכליתו מטבעה היא, ככלל, שימור המצב הקיים".
מנדלבליט הוסיף וטען כי עו"ד בן ארי לא מקיימת את הדרישות ההכרחיות לתפקיד ממלאת מקום פרקליט המדינה. "חשוב לחזור ולהדגיש כי אינני חולק על כך שלפי חוק שירות המדינה זוהי סמכותו של שר המשפטים למנות את ממלא מקום פרקליט המדינה", ציין. "יחד עם זאת לאור המאפיינים המיוחדים של התפקידים הללו, המהווים שומרי סף של מדיניות הממשלה נקבעו על ידי הממשלה שורה של הסדרים שהמטרה שלהם להבטיח את העצמאות של המועמדים".
היועמ"ש גם התייחס לסיכון בכך שתקופת הכהונה היא לשלושה חודשים שבסופה יחליט השר אם להאריך את הכהונה. "קיומה של קדנציה קבועה וקצובה היא ערובה חיונית לעצמאות שומרי הסף", הדגיש. "למניעת אי תלותם בדרג הפוליטי על מנת למנוע חשש כי יושפעו בהחלטותיהם מהרצון להמשיך ולמלא את תפקידם , כמו גם חשש מפני מראית עין של השפעה כאמור".