"הלב שלי מדמם, איתי השאיר לנו את השמחה שלו": שבוע אחרי התאונה הקטלנית שבה נהרג איתי מרגי ז"ל בן ה-8 מפגיעת מכונית ביום הכיפורים בתל אביב, אמו מירל, המצויה באבל כבד על מות בנה, מדברת בכאב ומבקשת שתהיה האם האחרונה שצועקת את הצעקה שאחרי הבשורה הנוראה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
"אמא שלי צלצלה אליי לפני כיפור, כמה שניות לפני כניסת החג, אמרה לי צום קל. אמרתי לה 'אמא, אני מפחדת. 'למה את מפחדת?', היא שאלה, 'כי תקרה תאונה עם איתי', אמרתי לה", משחזרת האם הכואבת. "איתי ירד למטה לעשות סיבוב קטן בשכונה, ותוך שלוש דקות שמענו צרחה של חבר שלו מתחילת הרחוב: 'איתי נדרס!'".
אחרי שרצה באמוק לעבר זירת התאונה, הגיעה מירל לבית החולים 'איכילוב', שם בישרו לה הרופאים את הבשורה הנוראה מכל. "רופא תפס אותי ואמר 'הוא לא שרד, הוא קיבל מכה בראש. אי אפשר לעשות אחרת', ואז צרחתי צרחה שהנשמה שלי יצאה החוצה", אמרה.
"אחרי שהשתוללנו וצרחנו", מספרת מירל, "התרוממתי, ניגבתי את הדמעות וביקשתי להיפרד מאיתי. מצאנו את איתי שוכב על המיטה, יפה יפה, בלי שום סימן. כמו אמא שבודקת ילד שקיבל מכה, בדקתי אותו. איפה הוא קיבל מכה. קראתי ליובל ונישקנו אותו יחד. יצאנו מהחדר בלי להסתכל אחורה".
"לא רוצה עוד כאב, לא אלווה את המשפט של הנהג"
"איתי לא פרץ לכביש, הוא היה זהיר, עם קסדה על הראש – ורכב במעבר חצייה. איתי נרצח, רצחו לנו את הילד. הכאב שלי כל כך גדול, הלב שלי מדמם, אני לא רוצה עוד כאב ולכן לא אלווה את המשפט. מה שהוא יקבל פחות מעניין אותי, אני כאן כדי שיפיקו לקחים".
"בחרתי לדבר כי אני רוצה להיות האמא האחרונה שתחווה את זה, שתצעק את הצעקה שצעקתי שנודע לי שהבן שלי לא שרד כי מכונית פגעה בו ביום כיפור. אם קרה האסון הזה, צריך לעשות שינוי. תחוקקו חוק שאף אחד לא ייסע. אפשר לתחום רחובות, תשימו מחסומים. תגנו על הילדים, הם מחכים לכיפור. שהמוות של איתי יהיה משמעותי. באו ילדים ואמרו לנו - אנחנו לא רוצים יותר לרכוב על אופניים, אנחנו מפחדים".
בסיומו של הריאיון, חשפה מירל את הסוד של איתי: "הוא היה ילד אחר. הוא פחד מהמוות כמו שחברים וילדים בגילו פוחדים. אצלו זה הלך והתעצם - ובחצי השנה האחרונה הוא פחד איך הוא ירגיש מתחת לאדמה. אנחנו שנה שלמה מדברים על מוות והוא הלך מתי שהפסיק להתייסר, שהנשמה שלו הפסיקה להתייסר, כי הוא השלים וקיבל את זה".
"הוא קיבל תפקיד 8 שנים להיות פה איתנו, הוא שימח והצחיק כל כך הרבה אנשים ועכשיו התפקיד שלו נגמר. אנחנו צריכים המון כוחות לקום על הרגליים ולהתחיל את החיים בלעדיו - אבל איתו. נעשה את זה כי אין לנו ברירה אחרת, כי איתי השאיר לנו את השמחה שלו".